בעבר היו מי שחשבו כי תורה ומדע לא יכולים לשכון יחד, כמו גם אומנות ואמונה. האולפנה התורנית לאמנויות, הינו המוסד התיכוני הראשון שהשכיל לגעת בתחום זה במסגרת החינוך הממ"ד והוכיחה שאפשר גם אחרת. האולפנה מצליחה לשלב לימודים עיוניים ותורניים ברמה גבוהה עם לימודי אומנות מתקדמים בתחומים מגוונים: תיאטרון וקולנוע, מוזיקה, אומנות פלסטית ועוד.
"כל תחום שילוב האומנות והיהדות שנראה היום מאוד טבעי בחמ"ד, התחיל עם חזון של נשים באמונה שעודדו את המהלך של פתיחת מסלול אולפני, בדגש על אומנויות". אומרת ליאורה מינקה - יו"ר תנועת "אמונה". "היום זה נראה מוזר, כי כמעט אין אף בית ספר תיכון לחמ"ד שאין בו מגמות אומנות. לקודמותיי בתפקיד הייתה ראיה ארוכת טווח, ולפני 25 שנים הן הקימו וועדת היגוי אשר מטרתה לאפשר לנשים בציבור הדתי להציג את העולם הערכי שלהן בכלים אומנותיים. מעבודות תאטרון, מחול, אומנות פלסטית, כמעט כל תחומי האומנות הקיימים. לאט לאט נוצרו תכניות לימוד שהיו ייחודיות בגבולות האמונה והיצירה. זה עתה חגגנו 25 שנים לאולפנה באירוע מרשים אשר נרתמו לקראתו הבוגרות התלמידות בפועל, אשר הציגו קטעי "ספוקן" וקטעי נגינה. מי שהייתה שותפה לחזון היא מנהלת בית הספר הראשונה רחל ליפשיץ - אשר ניהלה אותו 17 שנה, כיום מנהלת אותו נורית מררי, והערב הוא תוצר של שיתוף פעולה בין שתיהן".
מדוע הייתה בהתחלה ספקנות כלפי הרעיון?
"הבעייתיות שקיימת בשילוב אומנות ויהדות היא מורכבת, מאחר ויהדות היא מערכת של גבולות, ואומנות היא מערכת של פריצת גבולות, עם זאת, השילוב בין השניים מרתק. רב המכללה שלנו - הרב מקובר הוציא שני ספרי שו"תים בנושא אומנות, הספר מרכז שאלות שנשאלו על ידי הסטודנטיות שלנו, ואשר קיבלו עליהן מענה הלכתי כיצד לבצע אומנות איכותית ולהישאר בגדרי ההלכה. זו אומנות שמייצרת עולם ערכי, זהותי שיש בו גבולות של חופש".
"בצד חגיגות 25 שנים לאולפנא צריך לציין בהזדמנות זו את מכללת אמונה המכשירה מורות בתחומים ייחודיים של תיאטרון, עיצוב גרפי ואומנות. כיום קיימות בחמ"ד מאות מגמות אומנות ומעל 80% מורות במגמה זו הן בוגרות המכללה. המהפכה הזו התחילה באמונה ומתפתחת באמונה, ומעניין מאוד לדעת כי כל מי שמובילות את המסלולים האלו גם באקדמיה, הן נשים שלמדו אצלנו במכללה את התארים הראשונים שלהן ואחר כך המשיכו והתפתחו. כאשר מסתכלים על התהליכים 25 שנים אחרי, מבינים איזו פריצת דרך גדולה הייתה פה."
האם אתם מעודדים אומנות דתית נשית בדרכים נוספות?
"בהחלט. מאחר ואומניות דתיות אינן יכולות להציג בכל מקום, למשל כאשר היא מעוניינת להציג בגלריה בתל אביב אך הפתיחה נערכת בשבת, לכן, החלטנו להתגייס מעבר לאולפנא והמכללה ועזרנו להקים את עמותת "סטודיו משלך" - מקום בו נשים יכולות ליצור ולהציג את התוצרים שלהן בגלריות שונות. כמו כן, הקמנו גלריה בשם "הווילה", בה גם הסגל שלנו וגם סטודנטיות שלנו ובוגרות, מציגות בפועל. יש שם מערכת אוצרות מאוד מקצועיות אשר מציגות מיזמים סביב נושאים שונים.
אנו מרבות לצטט את דברי הראי"ה: 'כל זמן שחסר רק שרטוט אחד הגנוז בעמקי הנפש, שלא יצא אל הפועל. יש עוד חובה על עבודת האמונות, להוציאו. כלומר את האנרגיה היצירתית אסור לעצור אלא צריך לתת לה ביטוי ממשי מוחשי."