בערב הבחירות התקיים ערב עיון לרגל צאת ספרו של הרב פרופסור יהודה ברנדס – מדע תורתך על מסכת ברכות.
ספר זה הוא השני בסדרת ספרים על מסכתות מן הש"ס. בספר יש עשרים ושלושה שיעורים על הנושאים המרכזיים של המסכת, בהן מבקש הרב ברנדס לתת מבט-על על נושאי הסוגיות, ולהבין את המשמעות של הסוגיות. בין השאר החיבור מבליט את התפיסות שביסוד הדעות השונות בכל סוגיה, שכולן מבטאות היבט חשוב על העניין הנדון בבחינת 'אלו ואלו דברי אלקים חיים'. העיונים מתייחדים גם בשילוב של מתודות שונות: עיון למדני, דיונים הלכתיים, מחקר תלמודי מודרני, שימוש במקורות הגותיים וחסידיים.
החלק הראשון של הערב הוקדש לשיחה בין שני דוברים. ד"ר עוזי פוקס, ראש החוג לתושב"ע במכללת הרצוג, שוחח עם הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, על הזיקה בין לימוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה. הרב מדן הבהיר, בין השאר, שלימוד התנ"ך זכה לפריחה עצומה בזכות מבט מחודש על הלימוד והניסיון למצוא את העומק והמשמעות של הדברים. לדבריו גם בלימוד גמרא יש סיכוי שכזה, והוא רואה את 'מדע תורתך' כקריאת כיוון ללימוד מן הסוג הזה. השיחה השנייה התקיימה בין ד"ר מוישי ויינשטוק (לשעבר, ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך), ראש מערך הוראה ולמידה במכללת הרצוג עם הרב ברנדס, ראש המכללה.
הרב רא"ם הכהן בהשקת הספרצילום: מכללת הרצוג
הרב ברנדס, הדגיש שמטרת החיבור שלו היא ברוח דברי הרמב"ן באיגרתו הידועה: 'וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ'. דברים אלה קוראים לנו לנסות ולהבין את המשמעות של הסוגיות ואת היכולת שלנו ליישם את הרעיונות השונות בחיינו. הם קוראים לנו לא להישאר אדישים למה שאנחנו לומדים. לדבריו כל שיעור גמרא חייב להכיל היבט מסויים של משמעות לחייו של הלומד. בין השאר הבהיר שאחד המאפיינים של הגמרא נעוץ בכך שהיא מציגה מגוון דעות ויוצרת מתח מפרה, וגורמת לחיים הדתיים לנוע בין דילמות שבהן צריך להכריע.
החלק השני הוקדש לשלושה שיעורים סביב הנושאים של מסכת ברכות. הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עותניאל, הדגיש את ההבדל שבין קריאת שמע לבין תפילה. לדבריו חינוך לתפילה צריך להבהיר שעיקרה של התפילה הוא תפילת העמידה. עיקרה של התפילה היא העמידה לפני ה', והמפגש של האדם עם האינסוף. הבקשות הרבות בתפילה הן לא עיקרה של התפילה אלה הן אמצעי שבאמצעותו אנחנו יכולים ליצור מגע וקשר עם הקב"ה, 'תירוץ למפגש עם המלך'.
הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי, ראש בתי המדרש לנשים במכללת הרצוג, הדגישה את המיוחד בתפילת חנה לעומת תפילות אחרות בתנ"ך. חלק מהתפילות של אברהם אבינו ושל משה רבנו מכילות מרכיב של צעקה. הן קובלות כנגד פגיעה בסדום או כנגד פגיעה בבני ישראל. תפילת חנה לעומת זאת יש בה ממד מאוד אישי ואינטימי. היא 'מדברת על לבה' בתפילה שקטה מאוד. בין השאר הציעה, שיכול להיות שחז"ל למדו כל כך הרבה הלכות מתפילת חנה מכיוון שהתפילה האינטימית הזו היא סוג מסויים של פתרון לפרדוקס הטמון בתפילה – היכולת של האדם, היצור המוגבל, לפנות אל האינסוף.
הרב פרופסור יהודה ברנדסצילום: מכללת הרצוג
הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב, עמד על שלוש בעיות בלימוד והזדהות עם ההלכה: א. חלק מן ההוראת ההלכתיות נראות שרירותיות ולא הגיונות. ב. יש הרבה דעות בהלכה וזה מקשה על יצירת מחויבות. ג. לימוד ההלכה מורכב מפרטים רבים. לדבריו, דברי ההקדמה של הרב ברנדס לספרו 'מדע תורתך' נותנים פתרון לבעיה הזו. הבנת העקרונות המשמעותיים של הסוגיה מבהירה את פסיקת ההלכה – וכך מונעת את התפיסה שהפסיקה שרירותית. הבנת העקרונות של הסוגיה מאפשר לראות את העיקרון המאחד שביסוד כל הדעות – ומבהיר מה העיקרון המרכזי המחייב שממנו נגזרים הפרטים השונים. הבנת היסודות של הסוגיה מאפשרת גם להבחין בין עיקר לבין טפל – בין עקרונות שצריך ואפשר לזכור אותם לבין פרטי הפרטים, שחלקם בגדר של 'רשות' או 'מידת חסידות' ואינן עיקר ההלכה. הרב מלמד הדגים את הקביעות הללו בעיון בכמה עניינים בהלכות ברכות.
את הערב הנחה ד"ר גלעד לנדאו, מרצה בחוג לתושב"ע במכללת הרצוג.