העורכת החדשה של מעריב לנוער: המטרה שלי היא שגם נוער דתי ליברלי יקרא את העיתון

ליאת רוטנר גדלה בנתניה, למדה בבית הספר הדתי 'תחכמוני' וכדי להישאר בכיתה כתבה ספרים. הספרים הללו כבשו את בני כיתתה, עד שכבשו גם בני הנוער של כלל מדינת ישראל. היא הייתה העורכת של עיתון הילדים הדתי 'אותיות', ובשבוע האחרון נכנסה לתפקידה כעורכת הראשית של עיתון הילדים המיתולוגי 'מעריב לנוער'. בשיחה עם חדשות כיפה היא מספרת על האתגרים והחלומות שלה, וטוענת כי היתרון הגדול של העיתון הוא עצם ההדפסה שלו. אבל לא נקדים את המאוחר.

ספריה של ליאת רוטנר | צילום: באדיבות הסופרת

המנטור: אורי אורבך

בגיל 14 היא שלחה את ספרה המצליח 'קיץ אחד ביחד' להוצאת ידיעות ספרים, או כמו שהיא קראה לה: "ההוצאה שפרסמה את הארי פוטר". כשקיבלה מכתב חזרה ובו בישרו לה כי הספר התקבל, היא והוריה התקשו להאמין. היא התקבלה ככתבת צעירה לעיתון הילדים של אורי אורבך, 'אותיות', שמצדו בקש ממנה להישאר שנה אחרי שנה למרות שכולם מסביבה התחלפו.

אורי אורבך. אחראי על הגילוי | צילום: Yossi Zamir/Flash90

היא הפכה לאחת הסופרות המצליחות בקרב בני הנוער, ואותו אורי אורבך קרא לה לערוך את 'אותיות לילדים' כשהיא בשנות העשרים המוקדמות שלה, ועוד רווקה. התחושה שליוותה את רוטנר במהלך השנים האלה היא שספרות היא תחביב נחמד, ולא משהו שיכול להיות מרכז חייה. היא התחילה לערוך את 'אותיות לילדים' רק אחרי שהתפטרה ממשרת פקידה.

מאותיות למעריב לנוער: הפרינט עדיין חי

היא מספרת על התחושה המוזרה לנהל עובדים מבוגרים ממנה, במיוחד בסביבה דתית. אחרי ארבע שנים בתפקיד היא פוטרה בעקבות תקרית שלדבריה לא הייתה באחריותה, ואחרי העזיבה עברה לתל אביב ותהליך עזיבת הדת שלה עלה שלב. היא הקימה עסק כמנחת סדנאות כתיבה ומרצה לנוער. "לפני חודש התקשרו אליי וביקשו ממני להחיות את מעריב לנוער", היא מספרת, והשבוע נכנסתי לתפקיד".

רוטנר מרצה בבית ספר צילום: באדיבות המצולמת

השאלה הראשונה שעולה היא האם מעריב לנוער עדיין קיים ובאיזה פורמט. אז כן, הוא עדיין מודפס במתכונת חודשית ורוטנר דווקא חושבת שזה היתרון שלו. "כרגע מעריב לנוער הוא העיתון לנוער המודפס היחיד בעולם, חוץ מעיתונים שפונים לסקטורים מסוימים. הקורא צריך לחכות שהגיליון יגיע לתיבת הדואר, הוא צריך להרוויח את זה. בנוסף, העותק נשאר. אחר כך בא החבר, אמא, האחים, והוא חוזר לתוכן שוב ושוב".

ליאת רוטנר: "האימפקט הרגשי הוא עצום ביחס לדיגיטל; רוצה שגם נוער דתי יקר את העיתון"

רוטנר ממשיכה באופטימיות שלה. "הדיגיטל דווקא שחרר אותנו מלדווח על מה שקורה באופן שוטף, העיתון יכול למלא פונקציות אחרות. הזמן שהקוראים מחכים לעיתון עובד גם הפוך: הם יכולים לשלוח לנו תוכן. האימפקט הרגשי הוא עצום ביחס לדיגיטל. אנשים לא מבינים את הכוח של הפרינט".

היא מודעת לסטיגמות שנדבקו בעיתון ולא מסתירה את הכוונות שלה: "מסתובבת איזו סטיגמה שמעריב לנוער הם של חדשות על סלב ודיבורים על הריון. המטרה שלי היא שגם נוער דתי ליברלי יקרא את העיתון, שגם ההורים שלו ירצו שהוא יקרא את זה. תוכן איכותי ויצירתיות של בני נוער. אני אגדיל את הקהל".

לשאלתי על החלום שלה ביחס לעיתון רוטנר לא ממצמצת. "אני רוצה שמעריב לנוער יהיה העיתון בין המדוברים, לא רק בארץ, בעולם. אני רוצה שהוא יהיה במה של בני נוער יוצרים, שישתמשו בו ככלי, ושסביבו תיווצר אימפריה של בני נוער כותבים. מבחינתי השמיים הם הגבול".