אחד המפתיעים שבהם, שזכיתי לטעום ולהתפעל מתוצרתו ובמקביל לתמוה על כך שהוא כמעט לא מפורסם, הוא יין "שורשים" של יקב ויתקין הסמוך לנחל אלכסנדר. אנשי ויתקין אומרים שאת היינות שלהם פוגשים בעיקר במסעדות בארץ, והם משוכנעים שבקרוב גם ישראלים שאינם נמנים על המסדר הקבוע של חובבי היין, כמוני למשל, ילמדו להעריך את סדרת "מסע ישראלי" ש"שורשים" נמנה עליה, כמו יינות מפורסמים בקרב המבינים ביינות - "גראנד וין" של יקב קסטל, "מיסטי הילס" של יקב צרעה או "קצרין" של יקב רמת הגולן.
כמי שלא מתיימרת להיות "מבינה", ועם זאת נהנית ללוות אכילה בכוס יין, יש סיבות רבות, לאו דווקא תמהיל הענבים או שיטת היישון (חבית עץ אלון, מיכל נירוסטה וגו'), שגורמות לי להתעניין. במקרה של יקב ויתקין, משך את לבי הצבע הוורוד הבהיר של אחד מיינות "מסע ישראלי". הוא לא שהה בחבית, ויש בו סוג של חמיצות שהזכיר לי מיץ או לפחות ריח, של אשכולית. לא הייתי בטוחה באיזו טמפרטורה צריך לשתות אותו, אז שמרתי אותו במקרר והוא הוסיף עקצוץ מהנה ומיוחד לדג סלמון בתנור שהוא אחד המאכלים המועדפים עלי. מחירו 75 שקלים. טעמתי גם את יין "שורשים 2010" של ויתקין, העשוי מענבי קריניאן, פטיט סירה ופטיט ורדו, למי שהשמות משמעותיים בעיניו. בעיני אנשי היקב הוא מוצג כיין הדגל שלהם. הטעם חזק, הצבע עז, הריח חריף, אין ספק שההשפעה הזו על החושים קובעת את החוויה המיוחדת של שתיית היין לא פחות מיתר מעלותיו. בוויתקין משלבים עובדים עם צרכים מיוחדים בתהליכי הייצור והאריזה, ותורמים את כל הרווחים מהמוצרים הנלווים ליין באריזות השי שמכינים שם לראש השנה (כמו פותחנים למשל), למרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית באזור השרון.
ואם מדברים על יין ורוד, אזכיר גם את יין המוסקט הוורוד של יקב ברקן, מסדרת רזרב ובציר 2017. בברקן מציגים אותו כראשון מסוגו בישראל. על מה הראשוניות? על כך שמוסיפים בו לענבי המוסקט גם נגיעת יין אדום המעניקה לו את הגוון הוורוד הייחודי. מדובר ביין חצי יבש, קליל ומתקתק, שמי שלא אוהב "יין פטישים" בכוס הקידוש וההבדלה שלו, ישמח למזוג ולשתות. ומהקל, אל הכבד. קברנה סוביניון של ברקן המכונה אלטיטיוד 585+ (המספר מציין את גובה הכרם מעל פני הים במטרים, ממנו נבצרו הענבים שהפכו ליין הזה). צבעו אדום מבריק, המבינים מריחים בו שזיפים אדומים ודובדבנים, ואפילו נגיעות מנטה. אני בעוונותיי הרחתי בעיקר את צלי העוף בתנור שהיין העמיק ושיפר את טעמו בפי. בסדרת האלטיטיוד יש גם קברנה סוביניון 720, כנ"ל ציון גובה הכרם, ובו מריחים המבינים גם דובדבן שחור, קינמון וציפורן, נגיעות קפה קלוי ועוד. הוא נמכר במארז רק בחנויות יין מובחרות (לא ברשתות), ועולה 120 שקלים.
מוסקט ורודצילום: יחצ ברקן
אחרי ורוד ואדום, מגיע תורו של יין רוזה כתום. את זה משווק יקב ירושלים. בעצם כתום-זהוב-צהבהב, עם משהו תפוזי בניחוחו, וטעם עדין, ועם תווית יפיפייה שצייר עבור היקר האמן דוד גרשטיין. הוא מיוצר מענבי גוורצטרמינר, שלקח לי מאמץ לא פשוט ללמוד להגיד את שמם. אשר לתווית, רואים עליה פרחים צבעוניים באגרטל חגיגי. ליקב ירושלים יש גם יין קינוח מענבי מוסקט עם איור מיכלים שקופים על התווית, שגם אותה צייר גרשטיין. אשר לניחוחות, אומרים שהם מזכירים בין היתר משמש וקוקוס. הטעם על כל פנים, מענג.
יין ויתקיןצילום: יח"צ ויתקין
במסגרת החיפוש אחרי יין מושלם לסעודת החג, הגעתי גם לקברנה סוביניון בציר 2016 של יקב סגל. תהליך הייצור שלו הוא ללא סינון, ועל כך מעידות גם האותיות UF, מעיד גם המרקם של המשקה בבקבוק, שהוא מרובה משקעים. כיאה ליין אצילי מיישנים אותו בחביות עץ אלון, וכיאה ליין מודרני, יש עליו תווית עשויה מגפת ענבים וסיבי עץ תות (!). הטעם חזק לא פחות מהצבע האדום-סגול עמוק, והכי כדאי להגיש לצידו לדעתי סטייק או צלי בקר. 120 שקלים בחנויות יין. ליקב סגל יש בחנויות האלה גם מארזי מתנה עם קברנה סוביון ומרלו ו-2 כוסות יין ב-135 שקלים. ואם תרצו להרשים ממש את המארחים שלכם באחד החגים, תנו להם מארז עץ של סגל עם שלושה יינות מסדרת רכסים: קברנה דישון, מרלו ורוזה דישון 2016 פלוס פותחן יין ב-240 שקלים.
יקב ירושליםצילום: יקב ירושלים
יוקרה היא שם המשחק גם במסעדת הרברט סמואל במלון ריץ קרלטון בהרצליה, שם השיקו באחרונה בפעם הראשונה שני יינות בשם הרצליה, יין לבן בשיתוף עם יקב מאיה, ויין אדום בשיתוף עם יקב טוליפ. הלבן, שכמובן צריך להגיש קר מאוד (6-8 מעלות), עולה 189 שקלים, והאדום עולה 208 שקלים. את היינות האלה הציגה המסעדה במסגרת אירועי "דרך הגפנים" המתקיימים בה. מדובר בערבים עם תפריט מיוחד שהורכב מהתוצרת החקלאית של אזורים שונים בארץ, ובעיקר מיינות הבוטיק של האזור שכיכב באותו ערב. ויש הרבה יקבי בוטיק בישראל כידוע. חשוב להדגיש שאת יינות הרצליה ניתן לקנות במסעדה בלבד.
הרברט סמואלצילום: יין הרצליה