שעטנז מחו''ל

ההלכה היא שיש חיוב לבדוק בגד משעטנז רק כאשר יש בשוק מיעוט מצוי של מעילים עם שעטנז.

הדרך המעשית לברר מה המציאות היא להתקשר לאחת המעבדות לבדיקת שעטנז ולשאול האם לדעתם יש מיעוט מצוי של שעטנז ממוצר זה - או לפחות האם הם בדקו מעילים מסוג זה ואם כן האם נמצא שעטנז או לא.

כשלא ניתן לברר אפשר להקל כי עצם חיוב הבדיקה הוא מדברי חכמים ואין צורך לאבד את הבגד כשלא ברור אם אכן יש חיוב בדיקה, וגם חומר הפשתן יקר יותר מחומרים אחרים וכיום הנטייה של היצרנים היא להוזיל עלויות.

ולהלן הרחבה ומקורות:
במשנה (כלאים ט, ז) הברסין והברדסין (יש אומרים שהכוונה לבגדי צמר וי"א ע"ש מקומם, וי"א בגדי צמר דקים ועבים] והדלמטיקיון (היינו מכנסיים וי"א צמר ושם מדינה,) ומנעלות הפינון (נעליים מפסולת של צמר) לא ילבש בהן עד שיבדוק. רבי יוסי אומר הבאים מחוף הים (היינו התיכון) וממדינת הים (רחוקות) אינן צריכין בדיקה מפני שחזקתן בקנבוס.
וכתב בפירוש "משנה ראשונה" - שיסוד מחלוקתם הוא האם במקום שהפשתן מיעוט שאינו מצוי סומכים על חזקה גם כשאפשר לברר?
לדעת לר"י סומכים ולת"ק לא סומכים - וכך הלכה".

ובתלמוד בהרושלמי כתוב " הדא דתימר בראשונה שלא הייתה הפשתן מצויה בכל מקום אבל עכשיו שהפשתן מצויה בכל מקום צריך בדיקה". וכ"כ הרמב"ם (כלאים י, כח): "הלוקח כלי צמר מן הנכרי צריך לבדקו יפה יפה שמא הן תפורין בפשתן".וכ"כ הרא"ש.

ור´ ירוחם י"ס ח"ב כתב וז"ל כל המקומות שפשתן [מצוי ורגילים] לתפור בו הלוקח בגדים מהגוי צריך לבדקן ולחזור ולתופרם אם לא יוכל להבחין ולהכיר אם תפורים בפשתן או בקנבוס ומשמע שבמקום שאינו מצוי שתופרים בפשתן אין צריך בדיקה.

וכתב בספר ילקו"י שא י "כל בגד שמצוי בו חשש שעטנז, יש למוסרו לבדיקה במעבדה מיוחדת, לברר אם יש בבגד זה שעטנז, ולהסירו. וכן הלוקח בגד צמר מן הגויים, או מישראל שלא בדק הבגד, צריך לבודקו יפה יפה שמא תפורין הן בפשתן ומאחר שאין הכל בקיאים בבדיקה זו, לפיכך יש למסור הבגד לבדיקה במעבדה . ויש אומרים שכל שיש מיעוט של עשרה אחוז שיש בסוג בגד כזה שעטנז, הדבר מצריך בדיקה. ויש אומרים שרק בסוג בגד שיש בו מיעוט המצוי שהוא קרוב למחצה של שעטנז, בזה צריך למסור הבגד, אבל כל סוג בגד שעל פי רוב אין בו שעטנז, וגם אין בו מיעוט המצוי כנ"ל אין צריך בדיקה משעטנז".

יש בגדים שאינן צריכים בדיקה משעטנז, שאין מצוי בהם שעטנז, ואלו הן: אזניות לחימום האזניים, גרביים, חגורות, חולצות ספורט, טליתות, כיפות, כפפות, לבנים, מגבות, מגבעות לבד, נעליים, פיג´מות, ותיקי בד. ואלו הבגדים שיש לחוש בהם לשעטנז, וצריכים בדיקה: אפודה, חליפה, כובעי צמר שיש בהם ריפוד פנימי, מגפיים עם צמר, מכנסים, מעילים, צעיפי צמר, שמלות חורפיות, או חצאיות. (ראו גם תורת הבגד הרב מיכאל ארליך עמ´ יד ) כתב בספר השעטנז להלכה (הרב אלחנן כהן) בגד ששכיחות השעטנז בו היא פחות מ 10% אבל היא יותר מ 1%ראוי לירא שמים למוסרו לבדיקה קודם הלבישה ואם קשה לו למסור עתה לבדיקה והדבר נחוץ לו יכול ללבשו בלי בדיקה וכשיוכל ימסרנו לבדיקה

וכן אמר לי מרן הגר"ש ואזנר שליט"א בע"פ כל שבכל רוב נמצא גם מיעוט שעטנז חשיב שפיר מיעוט המצוי שמחייב בבדיקה והגרי"ש אלישיב שליט"א כשיש יותר מאחוז ואפשר לברר בקל ראוי לברר ולדעת מרן השבט הלוי יתכן שיש בזה חיוב מדינא ואם אין מצוי אפי´ אחוז שעטנז אי"צ לבדקו כלל וכן אי"צ לבדוק במקומות בבגד שאין מצוי בהם שעטנז אלא לעיתים רחוקות מאד.

יש אומרים שבזמנינו לא שמים צמר רחלים אלא הצמר הוא סינטטי ובקושי יש שמונה אחוז שעטנז בחליפות וזה גם לא בגדר מיעוט המצוי רק במדינות שיש להם שפע של כבשים ואצלם מצוי צמר טהור כגון במדינת אוסטרליה וכדו´ ולכן מי ששלחו לו בגדים מאוסטרליה וכדו´ אז יצטרך למסור את הבגד לבדיקה.

וכתב בספר איסור והיתר עמוד קעז אודות יצרני הטקסטיל המערבים חומר של שעטנז לטיב הסחורה וישבו קודם תערובת השעטנז ביטול של צמר עם חומר סינטטי שהוא ביטול היתר בהיתר
ותרכובתו כך 55 אחוז סיבי פולייאסטר סינטטי 22וחצי אחוז צמר ו 22וחצי אחוז פשתן
כיון שאין הצמר ניכר וכבר התבטל בפולייאסטר שוב אין כאן כלאיים כל שנתערבו בעודן סיבים טרם שנעשו לחוטים ולא שייך כאן אין מבטלין איסור לכתחלה כיון שלא חל עליו שום איסור כלאים כל שנתערבו באותן סיבים טרם שנעשו לחוטים ומעתה בנד"ד שרי לערב לכתחילה הצמר עם החומר סינטטי ולבטלו לכתחילה כדי לאפשר עירובו לאחר מכן בפשתן. וכתב בעל שו"ת אבני ישפה (במכתב) "לא נראה לי כלל לחייב בדיקת שענטז, אם לא במקום שמפורסם שהבגדים במפעל הזה או בחנות הזאת בם בחזקת שעטנז".

בברכה אייל משה