למה ימין קודמת בלבוש ושמאל בקשירה

כשברא הקב"ה את האדם הוא ברא אותו בצלם אלוקים. לכן יש חשיבות גדולה מאוד לאדם, לכל תא ותא בגופו, לכל אבר ואבר שלו. ככל שאנחנו מחכימים יותר אנו למדים כמה חשיבות יש לכל דבר בגוף ומבינים מיום ליום את ערכו ותפקידו.
אנו גם למדים שלא כל התפקידים שווים. יש תאים ואברים בעלי תפקיד אחד ויש בעלי תפקיד אחר. יש גם סדר עדיפויות בניהם. אם ח"ו אין לגוף מספיק מזון הוא יתן כח ללב לפני היד. למוח לפני הכליות. כולם חשובים אך יש חשובים יותר. ההכרה הזו היא חלק מהותי בהנהגת העולם. הידיעה כי הכל מתפקד בהרמוניה אבל יש בתוך כל זה סדר עבודה, היארכיה, וחשיבות.
נגד כל סדר החיים האמיתי הזה בא הרע והקילקול. בנצרות זה בא לידי ביטוי במשפט היפה מאוד של "ואהבת לאויבך כמוך". ויחד עם זאת מלבה הנצרות ונושאי דיגלה את שנאת ישראל תחת צילו הכבד של הצלב, שריפת אנשים חיים באינקוזציה בשם אותו האיש, מסעי צלב, פרעות, גטאות, ולבסוף הקימו את תאי הגזים וההשמדה בהסכמה שבשתיקה של הכס הרומי בותיקאן.
חוסר סדר זה מתבטא בגוף במחלת הסרטן. תאים סרטנים שגדלים והורסים את הכל ואת עצמם בכך שאינם "מתחשבים" באחרים וגודלים וגודלים בלי סדר, בלי לקבל פקודות מהמוח, בלי היארכיה, בלי הגבלה עד מוות.
ההלכה שמלמדת אותנו ללבוש דברים לפי סדר חשיבות, ימין ואחר כך שמאל, באה להרגיל אותנו לכך שיש סדר בעולם גם בחיים, גם בגוף, גם בדברים החשובים. כך בלבוש וכך ברחיצה וכך גם בהנעלה.
לעומת זאת הקשירה השמאל קודם כיון שתפקיד השמאל הוא ליצור "קשר" הגבלה וכוח נגד. בזה השמאל קודם. בהצבת גבולות. משל למה הדבר דומה למי שרוצה לבצוע פרוסת לחם. יד ימין תבצע מהלחם. ויד שמאל תתפוס את הלחם שלא יזוז.
זוהי הקשירה.
לכן קושרים את התפילין ביד שמאל. ולכן בקשירה מקדימים את שמאל תחילה.