שאלה
אני סטודנט שנה חמישית (תואר שני) לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנה האחרונה אני משתתף בחפירות (המחודשות) באיזור תל חצור המקראית.
במהלך דיון עם סטודנט עמית, דתי, הגענו לנושא נאמנות התנ"ך מבחינה הסטורית. התפלאתי לשמוע שאתם מקבלים את התנ"ך כמקור נאמן הסטורית ולא רק דתית (או ליתר דיוק - שילוב של שניהם). כל סטודנט מתחיל - או אף חובב בתחום - יודע שפרשיות ונתונים מסויימים בתנ"ך, לא רק שסותרים ממצאים רבים בשטח (ולא ברמה שבכלל אפשר לנסות ולתרץ), אלא אף לא מתחילים להיות הגיוניים.
ניתן לתת מספר דוגמאות, כגון בתל חצור, אשר כלל לא היתה מיושבת בתקופת הכניסה לארץ (לפחות לפי התארוך המקובל על החוקרים החילוניים ואף הדתיים), ולא במאות שנים שמסביב למאה זו. קשיים נוספים הם מציאות העי, חומות יריחו (למרות שלשאלה זו יש כמה תירוצים דחוקים), ועוד סתירות רבות שאינם בגדר סתירות אלא הבנה עמוקה שהתנ"ך נכתב על גבי מציאות ולא מתוכה, או לכל הפחות - לא בנאמנות לאותה מציאות.
אותו חבר ניסה לומר לי שהתנ"ך איננו ספר הסטוריה אלא ספר אמונה, אולם אם כן - האם אתם אכן מסכימים שהנתונים ההיסטוריים והגיאוגרפים שם אינם מדוייקים ואנרכוניסטים בחלקם?
כמובן, שישנם בעיות נוספות, כגון ירושלים היבוסית, גודל העיר, העיר באר שבע שלא היתה קיימת בתקופת הברונזה (האבות), השימוש בשם 'פלישתים' שאינה אלא אנרכוניזם לפלישת גויי היים, המספרים האסטרונומים של יוצאי מצריים והנכנסים לארץ לעומת היישובים הספורים הקיימים באיזור ההר בתקופת 'השופטים' וכן הלאה.
חברי, בוגר הישיבה שלכם, ביקש ממני לשלוח מכתב זה לראש הישיבה. אשמח לקבל תשובה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לסטודנט, שלום!
התנ"ך אינו ספר היסטוריה אמנם, אך אנו מאמינים שמה שכתוב בו אירע.
גם לו יוכח אחרת (דבר שעוד לא קרה), לא יחליש הדבר את האמונה כלל.
לעיון בנושא זה - אגרת קל"ז של הרב קוק (בספרו "אגרות הראי"ה, כרך א').
באשר לנושאים הספציפיים שהעלית: תל חצור וכדו', ובקשר לכל הנושא הנך מוזמן לעיין בחוברת 'על אתר' גיליון ז', אלול ה'תש"ס, בהוצאת מכללת הרצוג להכשרת מורים ליד ישיבת הר עציון.
(מאמריהם של פר' זאב הרצוג, פר' אברהם בירן, ד"ר יואל אליצור).
בהצלחה.
את התשובה כתב צוות שו"ת ישיבת מעלות