אם אלוקים אחראי לאסון - למה להתפלל?!

שלום וברכה נעה!

ראשית תודה רבה ששיתפת אותנו בשאלה המיוחדת שלך, שאלה עמוקה שאני מאמין שקיימת בלב רבים, אך לך היה את האומץ לשאול את השאלה הזו – וזה באמת אומץ, כי לפעמים אנחנו מעדיפים להדחיק שאלות עמוקות באמונה שמפריעות לנו לפעול ולחיות כמו שהיינו רוצים באמת מתוך חיבור ושמחה.

אכן, האמונה שאלוקים יודע את הכל ופועל את כל הפעולות בעולם, הינה האמונה הראשונה שלנו כיהודים המאמינים, כמו שכתב הרמב"ם בשלוש עשרה עיקרים, "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים". משכך, כמעט מאליה עולה השאלה – מהי מטרת התפילה אם אלוקים הוא זה שקובע מה יקרה בעולם?

אני אעצים לרגע את השאלה שלך ואשאל שאלה נוספת, אם הקב"ה יצר את הגלות מדוע אנחנו מתפללים לסיומה ולגאולה השלמה? הלוא הקב"ה יצר את הגלות וממילא כיצד אנחנו יכולים להתפלל על בניית ירושלים, מלכות בית דוד וחזרת העבודה למקדש?!

אלא, שחז"ל מלמדים אותנו שהקב"ה נתן כוח בתפילתנו להשפיע על המציאות. ולמרות שהוא ברא את העולם ואחראי על כל פעולה שקוראת כאן בעולם הזה, יחד עם זאת הוא נתן בתפילה שלנו כח לשנות את המציאות לטובה, לתקן אותה ולקדם אותה!

יסוד זה אנו מוצאים בגמרא המספרת לנו שבזמן בריאת העולם אזי העשבים והדשאים היו צריכים לצאת לאור עולם כבר ביום השלישי, אך למרות זאת - הם עדיין לא צמחו. לְמַה הם חיכו? על כך אומרת הגמרא: "יצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע, עד שבא אדם הראשון וביקש עליהם רחמים, וירדו גשמים וצמחו. ללמדך שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים". (חולין ס:)

מגמרא זו אנו רואים שהקב"ה ברא את העולם "כמעט" מושלם, והאדם בתפילתו הביא את העולם לידי גמר ולשלמותה של הבריאה. מתוך כך אנו לומדים את היסוד הבא - הקב"ה ברא את העולם חסר על מנת שאנחנו נשלים אותו על ידי התפילות שלנו. וזהו אחד מחוקי ה"טבע" של הבריאה!

כמו כן אומרת הגמרא: "מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים". (יבמות סד.)

ברור לכולנו שיצחק אבינו האמין בה' שכל דרכיו אמת וכל מעשיו לטובה, אם כן מדוע הוא התפלל לה'? הלוא לכאורה הוא היה צריך לומר "כל דעביד רחמנא לטב עביד"!? אלא יצחק ידע שהסיבה שהקב"ה ברא את רבקה עקרה, היא על מנת שהוא ישלים אותה וירפא אותה על ידי התפילה!

וכך גם כל סוגי הצרות, הייסורים, הספקות, הכישלונות, המחלות, העצב וכל שאר מיני הצער - את הכל ניתן להציל ולפתור על ידי התפילות שלנו!

נסכם זאת כך: כל החוסר בעולם הוא מתוך רצון ה' שנתפלל אליו, והתפילה היא חלק מעבודת ההשתדלות שלנו ואינה סותרת את האמונה הבסיסית של "כל דעביד רחמנא - לטב עביד", אלא שעל ידי התפילה אנחנו נעשים שותפים למעשי ה'!

אך עדיין יכולה להציק בלב המחשבה – מי אני שאתפלל על תיקון מעשי הקב"ה כשאני עצמי מעשה אצבעותיו? אם ה' החליט ככה, מי אני שאתערב בהחלטות שלו?!

מחשבה זו יוצרת חציצה בינינו לבין התפילות הגדולות והחשובות, כגון "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" ועוד, מפני שאיננו מרגישים שאכן יש לנו השפעה בתפילות אלו.

על כן עלינו לדעת שבשעת התפילה אין לנו לחשב חשבונות שמים, אלא עלינו לבקש את כל רצונותינו וצרכינו, כיחיד וככלל ישראל, מכל הלב ומתוך ציפייה לישועה עכשווית. שאם לא כן, מדוע אנו מתפללים על רפואה, פרנסה וגאולה? ולכן אדרבה, בשעת התפילה עלינו להתפלל שהטוב שאנו רוצים אותו יהיה בגילוי לחלוטין.

את היסוד הזה - שאין לנו לחשבן "חשבונות שמים" בשעת התפילה, אנו מוצאים בתפילתו של דוד המלך: "יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ - כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ". (תהילים לג, כב) והמלבי"ם מפרש: "אבקש בל נצטרך לחכות ולהמתין זמן רב על חסד ה', רק "יהי חסדך ה' עלינו" תיכף "כאשר יחלנו לך", ותושיענו תיכף".

אם כן, עלינו לחזק את עצמנו בשעת התפילה שה' רוצה שנבקש מאיתו יתברך את כל אשר על ליבנו. וכאשר האדם מתפלל מתוך מחשבה שהוא מביא את העולם אל תיקונו כרצונו של ה', הוא זוכה להיות שותף לה' יתברך במעשה בראשית, שעל מדרגה זו כתוב במדרש: "עֲתִידָה בַּת קוֹל לִהְיוֹת מְפוֹצֶצֶת בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְאוֹמֶרֶת: כָּל מִי שֶׁפָּעַל עִם אֵל - יָבוֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ"! (ויקרא רבה כז, ב)

בהצלחה רבה ובהערכה גדולה!

ידידיה