שאל את הרב

איך לבחור כיוון לעבודה ולימודים שבאמת מתאימים לי?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 19/08/22 13:50 כב באב התשפב

שאלה

אני בת 24, עובדת מגיל 14 בערך. התנדבתי בשירות לאומי שנתיים עם ניצולי שואה ונוער בסיכון. אני משתפת בכך כי חשוב שתבין שאני אישה פעלתנית, יש לי שאיפות ואני רוצה להצליח. אני אוהבת כתיבה,שירה ואני מאוד מחושבת כלכלית. אני תמיד חושבת לפני כל צעד שאני עושה. לאחרונה אני מבולבלת מאד, אני לא מוצאת את עצמי. מאז שסיימתי את השירות הלאומי לא מצאתי תעסוקה עתידית או תחום לימודים שמעניין אותי. אני פשוט לא מוצאת. חרשתי וקראתי המון תארים , קורסים ומקצועות ועדיין לא הבנתי היכן הלב שלי נמצא ובמה אני רוצה לעסוק. העבודה הנוכחית שהייתה לי עד לא מזמן הייתה עד שעות היום המאוחרות שלא איפשרה לי כל כך לחשוב על עצמי. לאחרונה התפטרתי ,כי הבנתי שאני תקועה ואני עושה במשך כל יום דבר שאני לא אוהבת.

אני מחפשת את עצמי. אני בלחץ תמידי למרות שאני מנסה לנשום ולהעסיק את עצמי גם בדברין שירגיעו אותי, אך לא תמיד זה עוזר או מצליח.

עזרתך

תשובה

שלום לך.

מבין השורות עולות תחושות חרדה ודאגה. לא פעם אחרי שמסיימים צבא/שירות לאומי ואנחנו כבר "גדולים" וצריכים לדעת מה העתיד, לא תמיד יש לנו תשובות לכך. המצב הזה יכול להכניס אותנו למצב של אי וודאות ולחץ. שאלתך היא הזדמנות מצוינת להבין: איך להתמודד עם מצב של שאיננו יודעים מה ללמוד?

אני כבר גדולה?

באופן רגיל, אנחנו מטפחים מילדות חלומות ותקוות מה נעשה כשנהיה גדולים, חלומות שנעים בין דברים דמיוניים וכמעט לא מציאותיים לבין כאלו שמוכרים לנו ואנו רוצים לעסוק בהם באמת. כאשר יוצאים לצבא ולשירות לאומי-הציפייה היא שיש לנו מספר שנים להיחשף ל"עולם האמתי", להכיר את המקצועות מקרוב, ללמוד קצת יותר ולהחליט על הכיוון. יש כאלו שייקחו עוד שנה של "חופש", יעדיפו לעבוד ולחסוך כסף וכן הלאה. אבל לפעמים יכול לקרות שנמצא את עצמנו ללא בחירה. לפעמים כי יש לנו תחומי עניין רבים, אולי ההיפך-שום דבר לא נראה מעניין ואנחנו "תקועים". לא יודעים מה לעשות.

מה איתי?

לעיתים חוסר היכולת להחליט מה נעשה בעתיד, מגיע מכך שאנו מחפשים את עצמנו מבחינה פנימית. עוד לא סיימנו את תהליך ההתבגרות ואת בניית האישיות, וחשוב לנו מקצוע שיתאים לנו. חוסר המציאה עלולה להוביל לחרדה, וחוסר רגיעה. וזה מובן-מצד אחד, כפי שתיארת, אינך רוצה לעסוק במשהו שאינך אוהבת, "לשכוח את עצמך" והחלטת לעזוב ומצד שני, הרי שאינך עושה כלום כעת, הביטחון הכלכלי יורד וגם זה מלחיץ כשלעצמו. מה עושים כעת?

אז מה אפשר לעשות? איך נתמודד עם החרדה ועם הדאגה? הנה כמה רעיונות וכיוונים למחשבה שאת יכולה לשקול ולבחון

1. פנייה לדמות בוגרת וסמכותית-לפעמים טוב לשתף דמות בוגרת שמכירה אותך היטב. ישנה חשיבות לקבל תמיכה רגשית מאנשים שאוהבים אותך, שאכפת להם ואולי יוכלו להאיר את עינייך לגבי יכולות שיש בך או להציג באור אחר מקצועות שמתוארים כשמשעממים או קשים בתיאור רגיל אבל במציאות הם טובים יותר. זה יכול להיות ההורים, דודים, חבר קרוב, מדריך. אלו יוכלו לעזור לך להתמודד עם החרדה, ייתנו עצות לחשוב על כיוונים מעשיים, ויוכלו להדריך אותך.

2. ייעוץ תעסוקתי-לפעמים איננו מודעים בכלל לכישרונות שבנו. תיארת שאת אוהבת ספרות ושירה, ניכר שיש בך גם יכולת הכלה בתחום הסוציאלי לפי השירות הלאומי שבך ואולי זה יכול להשתלב? דווקא מכונים פרטיים כמו אדם מילוא או ייעוץ תעסוקתי פרטי, יכולים לתת לך אופציה לבחון את כישורייך, את החזקים ואת החלשים שבהם ולכוון אותך למקום המתאים לך ולצמצם אפשרויות בחירה בצורה שתקל עלייך לבחור לאן להמשיך.

3. פנייה לפסיכולוג-כאמור, לפעמים חרדה וחוסר רגיעה עלולה להביא לחוסר עשייה וחוסר רצון להחליט מתוך חשש שזה יישאר "קבוע" ואי אפשר לשנות. דווקא שיח שכזה יוכל לעזור לך לעמוד על הסיבה האמתית ללחץ, לחשש מחוסר יציבות כלכלית ולהפנים שבחירת תחום לימודים אינו גזירה משמיים (ורבים האנשים שמשנים מקצוע בחיים, ואפילו יותר מפעם אחת! וזה בסדר, הם עדיין מסתדרים כלכלית טוב). ע"י לימוד טכניקות הירגעות וחשיבה הגיונית, הלחץ יירד והבחירה תהיה קלה יותר.

4. בילוי-לפעמים דווקא המרדף אחרי המקצוע המתאים יכול להתיש. בגילך הצעיר רצוי להקדיש זמן לחברות, למילוי הזמן בעיסוק בדברים שאת אוהבת (ולא רק להירגע) ולמטרות נוספות שבוודאי יש לך מעבר לעבודה יציבה. תתפלאי לגלות שלא פעם כשמניחים לבעיה לא פתורה, הדרך לפתרונה מגיעה דווקא מתוך רגיעה נפשית ושחרור.

לסיכום: תיארת בשאלתך באופן מאוד מפורטת את תחושת החרדה שאת חשה עקב חוסר היכולת להחליט מה תעשי בעתיד. ראינו שמדובר בנושא חשוב, וסקרנו כמה כיוונים לפעולה שיכולים לעזור: דיבור עם דמות בוגרת וסמכותית בעניין, ייעוץ תעסוקתי, פנייה לייעוץ פסיכולוגי והקדשת הזמן למטרות נוספות, מעבר לתכנון העתיד.

בכל מקרה תמיד כדאי לחשוב על דמות מהמשפחה, חברה או אדם קרוב שאתה יכול לשתף בתחושותיך ולא להתמודד לבד. אתה מוזמן כמובן לשוב ולפנות גם אלינו בטלפון 8298* או בווצאפ 0524683927.

בשורות טובות!

שירה

כתבות נוספות