שאלה
שלום כבוד הרב
האם אפשר בבקשה הסבר על דעת בית שמאי ודעת בית הלל במסכת ברכות פרק ח משנה ב ומשנה ג.
וגם בפרק ח משנה ד למה התכוונו לטאטא את הפירורים
ולמה התכוונו שהפירורים שיגע בהם מים ימאסו התכוונו מחמת טומאה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
פרק ח משנה ב': בית שמאי אומרים: נוטלין לידים, ואחר כך מוזגין את הכוס. ובית הלל אומרים: מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים:
שורש המחלוקת בין ב"ה וב"ש - בית שמאי סוברים: אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאים, ובית הלל סוברים שמותר. "אחורי הכוס" הוא הצד החיצוני שלה. בית הלל אינם חוששים לשתיה בכוס שאחוריה טמאים ותוכה טהור, ובית שמאי מנסים להימנע מכך.
שיטותיהם מבוארות בתוספתא (ברכות ה; כז):
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס, שֶׁמָּא נִטַּמְּאוּ מַשְׁקִין שֶּבַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס מֵחֲמַת הַיָּדַיִם, וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַכּוֹס.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֲחוֹרֵי הַכּוֹס לְעוֹלָם טְמֵאִין.
פרק ח משנה ד: בית שמאי אומרים: מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים. ובית הלל אומרים: נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית:
הרב ברטנורא מסביר את עניין הפירורים:
פעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפירורים שיש בהם כזית, ואם אתה אומר נוטלים לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את האוכלים שמים אחרונים נתזים עליהם ונמאסים.
לשאלתך: לא מדובר על טומאה אלא על ביזוי אוכלים. מדובר רק על פירורים שהם כזית לא פחות מכך. לפי בית שמאי יכול להיות שמש עם הארץ שלא מודע לחשש זה. לכן צריך לסלק את הפירורים (כזית) לפני נטילת ידיים של מים אחרונים.