למה אני סובל מחרדות?

שלום וברכה,

מהדברים שאתה כותב עולה שאתה בתקופה בחייך שאתה סובל מחרדות רבות.

זה בהחלט דבר לא נעים בכלל, וחייבים לטפל בזה בהקדם, כדי להחזיר לך את הרוגע לחייך.

אשריך שאתה מקפיד על המצוות ככל שאתה יכול, אך אין סיבה שיהיה קשר ישיר בין הדברים.

אנחנו מחויבים לקיים את המצוות מכך ציווי ה' אותנו, ואין זה אמור לגרום לנו לפחד כזה או אחר.

הפחד לא נובע בגלל שעשית משהו לא טוב. הפחד נובע מדמיון שגוי.

לעניות דעתי, ממה שאתה מתאר חשוב שתטפל בזה בצורה מקצועית, ואציע לך לפנות לגורם מקצועי (דרך המקום שבו אתה לומד, דרך ההורים שלך או באופן עצמאי) שיעזור לך לעבור את הטיפול הנכון כדי להיגמל מהחרדות והפחדים.

זו לא בושה להתמודד עם פחדים, יש הרבה מאוד אנשים שמתמודדים עם חרדים ופחדים. חשוב לטפל בזה כמו וכל קושי אחר.

כמובן שישנה גם התמודדות אמונית עם פחדים ודאגות. ואנסה קצת לפרוס בפניך, ואולי זה גם יקל מעליך קצת.

ר' נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, כ"ג) כבר אמר:

"אין דבר שמפסיד החיות כמו הדאגה והעצבות". ומכך מובן כמה אתה סובל מכל החרדות והפחדים.

וכעין זה כותב האורחות צדיקים - מידת הדאגה:

"זאת המידה היא רעה ברוב ענייניה, והיא ניכרת על כל הפנים, כדכתיב (בראשית מ): "וירא אותם והינם זועפים"; וכתיב (נחמיה ב): "מדוע פניך רעים, ואתה אינך חולה"... הדאגה והיגון הם מכלים הלב, והם חולי הגוף... ואין צריך להאריך ברעתה, כי כל הטובות הבאות מן השמחה – הן היפוך הדאגה".

מסופר בגמרא במסכת ברכות דף ס עמוד א, שהפחד הוא ממש כמו חטא, כי זה מוריד את האדם

"ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון. חזייה דקא מפחיד, אמר ליה: חטאה את, דכתיב: "פחדו בציון חטאים"." רואים כאן שיש בה ממש חטא.

הרב קוק מסביר את החטא שבפחד, שזו יציאה מהשכל הפועל נכון, לדמיונות שליליים.

וכך הוא כותב בעין אי"ה (ברכות פרק ט פסקה קעד):

"לפי מושגי השכל הטהור אין מקום לפחד, על כן כל זמן שהאדם הולך בדרכי היושר הוא מתיחש אל השכל ודבק עמו, אינו מוכשר להיות מתפחד. אמנם בהעוותו דרכו ויצא מדרך השכל אל אשר ישאהו הדמיון, אז כבר יש מקום לפחד, כי בסדרי הדמיון ישנם הרבה בלהות נוראות. ע"כ מאן דמפחיד אינו כי אם חטאה, הנקשר אל הדמיון ושולט עליו הפחד".

כמובן שיש דאגה חיובית זו שגורמת לנו לפעול נכון בעולם, כשיש היזק צריך לא לזלזל בו ולפעול נכון, אך אסור שהיא תשתק אותנו. כדברי הרמח"ל במסילת ישרים - פרק ט:

"דע כי יש יראה ויש יראה: יש יראה ראויה ויש יראה שוטה, יש בטחון ויש הוללות...

והכלל להבחין בין שתי היראות הוא מה שחלקו חכמים זכרונם לברכה באמרם (פסחים ח, ב) "היכא דשכיח היזיקא שאני". כי מקום שההיזק מצוי ונודע - יש להשמר. אך מקום שאין ההיזק נודע - אין לירא".

השאלה היא כיצד מתמודדים עם הפחד מבחינה אמונית?

ננסה להציע מהמקורות להלן תשעה דרכים להצליח להתמודד עם חרדות ופחדים:

שלמה המלך אומר בספר משלי - פרק יב פסוק כה:

"דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה, וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה".

ומבאר המצודת ציון - משלי פרק יב פסוק כה

"יַשְׁחֶנָּה - מלשון שחיה והשפלה".

כוונתו שצריך לסלק את הפחד. אם אפשר פשוט לסלק אותו מחייך.

רש"י שם על הפסוק במשלי פרק יב פסוק כה, מביא ביאור נוסף:

"וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה - יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה".

העיסוק בדברים חיוביים משחרר את הפחדים

וכן כותב הרלב"ג - משלי פרק יב פסוק כה:

"הדאגה על דבר החולף הוא שגעון, גם הדאגה לענין העתיד היא בלתי ראויה כי ראוי שיבטח האדם על ה' יתברך".

שצריך לבטוח בה' שהוא זה שיעזור לנו להתמודד.

וכן זה כותב הפלא יועץ - (דאגה):

"ואם הוא דבר שעתיד להיות, אם יש תקנה - יעשה התקנה, ואם לא יש תקנה - מה יועיל בדאגה, יבטח בשם ה' וישען באלקיו. זה כלל גדול להסיר הדאגה".

יש משפט יפה שאמר ר' אברהם אבן עזרא / ר' ידעיה הפניני (מחלוקת למי לייחס אותו):

"העבר אין, והעתיד עדיין, וההווה כהרף עין".

הגמרא דנה בנושא הפחד וכך דורשת את הפסוק (תלמוד בבלי מסכת יומא דף עה עמוד א):

"דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה - רבי אמי ורבי אסי, חד אמר: ישחנה מדעתו, וחד אמר: ישיחנה לאחרים".

להסיח את הפחד מדעתך, ולדבר על זה.

מבאר לנו רש"י (מסכת יומא דף עה עמוד א):

"ישיחנה לאחרים - שמא ישיאוהו עצה".

לפעמים הדיבור עם אדם חכם נותן לנו עצות איך להתמודד עם הדבר שאנו מפחדים ממנו.

וכעין זה כותב הפלא יועץ - (דאגה):

"ישיחנה לאחרים, דהינו תלמידי חכמים ואנשי מדע שידעו לתקנו בעצה טובה וידברו לו דברים המבטלים הדאגה ומישבים את הלב".

בספר הערוך – ערך דאגה, הוא מבאר שהדיבור עם אחרים הוא כדי שיתפללו על המפחד:

"ישיחנה לאחרים - פירש כדי שיבקשו עליו רחמים".

הסבר יפה ראיתי בפירוש דף על הדף - יומא דף עה עמוד א:

"בתיבת דאגה יש ד' האותיות הראשונות של תיבות א"ב ומדלג אות ב', לרמז כי כאשר לא מספר לחבירו - לשני - ב', אז יש דאגה, וכשמספר אזי יורדת הדאגה".

החפץ חיים – פרק י, יד בהערה, מסביר את החשיבות הדיבור עם הזולת על הפחדים שלנו:

"אם כוונתו בסיפורו להפג את דאגתו מלבו, הוי כמכוון לתועלת על להבא, ולפי זה מה שאמרו חז"ל דאגה בלב איש יסיחנה לאחרים, קאי גם על ענין כזה. אך שיזהר שלא יחסרו שאר הפרטים שבסעיף זה".

בדבריו של הרב קוק ניתן לראות את החשיבות של העמדת השקר שיש בפחד. וכך הוא כותב במאמר הפחד - אדר היקר לראי"ה קוק:

"הפחד היותר מזיק הוא הפחד המחשבי, שמטיל הדמיון הכוזב על החלק היותר עדין ויותר מפואר מן המין האנושי... ההצלה היותר נכבדה לעמנו לעת כזאת היא הסרת הפחד הדמיוני הרוחני מתוך הלב, להראותו ברור כשמש, שאין לו כלל וכלל ממה לפחוד".

המלבי"ם - (משלי פרק יב פסוק כה) גם הוא נותן לנו כלי חשוב:

"הדאגה בלב נתן החכם ב' עצות לזה:

א. להשפיל הציור הלז ולהורידו לעומק הנפש ושם בחשך שמו יכוסה ע"י שיסיח דעתו מרעיונות כאלה ולא ידאג.

ב. שיעלה על לבו ציורים טובים מתנגדים לציורי הדאגה, למשל יצייר שאחריתו טוב שביתו יעמוד נכון שהוא מלא ברכת ה', ושיש תקוה לאחריתו".

בהסברו השני מבאר המלבי"ם שהכלי הוא דמיון חיובי כנגד הפחד, שמאפשר לנו לדמיון דברים טובים וכך להצליח להתמודד.

את נערוך סיכום של הכלים להתמודד עם דאגות ופחדים, אפשר לסכם זאת כך:

א. מצודת דוד (פשט) - לסלק את הפחד (להשחות אותו).

ב. רש"י – לעסוק בתורה.

ג. רלב"ג, ופלא יועץ (א) – יתחזק בבטחון בה'.

ד. גמרא (פירוש א') – יסיח דעתו מהדאגה.

ה. גמרא (פירוש ב') להבנת רש"י, ופלא יועץ (ב) – ילך לקבל עצה וחיזוקים מהחכמים.

ו. גמרא (פירוש ב') להבנת ספר הערוך – יבקש מחבריו שיתפללו על כך.

ז. גמרא (פירוש ב') להבנת החפץ חיים – לדבר על כך עם אנשים, לשחרר את המתח.

ח. הרב קוק – למצוא את נקודת השקר שבפחד.

ט. מלבי"ם – דמיון של דברים חיוביים.

כל זה כמובן, רק כתוספת על כך, שחשוב שתתייעץ עם מישהו מבוגר שמכיר אותנו ויכוון אותך נכון.

בהצלחה רבה ואשריך על כל מה שאתה משתדל,

הלל מרצבך