שאל את הרב

ללא נושא

חדשות כיפה הרב רונן נויבירט 27/04/08 23:29 כב בניסן התשסח

שאלה

שלום,רציתי קודם לכל לומר לכם תודה!!!אתם עושים עבודת קודש!!!

שאלה שלי היא כזאת:איפה כתוב או מובא סיפור חנוכה??לכול החגים יש סיפר כל שהוא שממש רואים אותו מול העניים אבל חנוכה לא מצאתי....

אשמח אם תוכלו לעזור לי... תודה!!

תשובה

הסיפור מובא במקומות שונים. הוא מובא בספר החשמונאים (הנקרא גם ספר המכבים), אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את מלחמת מתתיהו ובניו ביוונים עד לעליתו של יוחנן הורקנוס.
הגמרא בפרק שני של מסכת שבת מביאה קצת מהסיפורים על ניסי חנוכה, תוך כדי סקירת ההלכות של חנוכה.
מקור נוסף הוא מדרש מעשה חנוכה (מדרש מכתב יד מינכן נדפס באוצר טוב ח"א) צרפתי את לשון המדרש למטה.
כמובן שאלו רק חלק מהמקורות...

בברכה,
רונן
--------------------------------------------------
כתיב: (ירמיה נ') "כה אמר ה' צבאות עשוקים בני יהודה ובני ישראל וגו'" וכתיב: "גואלם חזק ה' צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז ליושבי בבל".

אמרו: בימי היוונים נתחייב מקרא זה שהערימו סוד על ישראל. אמרו: בואו ונחדש עליהם גזירות עד שיבעטו באלהיהם ויאמינו בעבודה זרה שלנו. עמדו וגזרו כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגור לפיתחו ידקר בחרב, וכל כך למה כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות (צניעות). שכל בית שאין לו דלת אין לו כבוד ולא צניעות וכל הרוצה ליכנס נכנס בין ביום ובין בלילה. כיון שראו ישראל כך עמדו וביטלו כל דלתות בתיהם ולא היו יכולין לא לאכול ולא לשתות ולא לשמש מטותיהם, בשביל גנבין ולסטין ופריצי יונים, ולא רואין שינה בעיניהם ולא יום ולא לילה, ונתקיים עליהם מקרא שכתוב: "ופחדת לילה ויומם" (דברים כ"ח). אמרו לפני הקב"ה: רבש"ע כמה אנו יכולים לסבול? אמר להם בעוון מזוזה, אלא אעפ"כ רווחה תמצא בגזירה זו. והיו ישראל שרויין בלא דלתות, ואין לך דבר מעביר רעות האשה מעל בעלה כדלת, שנאמר: "לך עמי בחדרים וגו'" (ישעיה כ"ו). ועמדו בגזרה זו שלוש שנים.

כיוון שראו יוונים שעמדו ישראל בגזירה, ולא נכשל אחד מהם בשום דבר רע, עמדו וגזרו עליהם גזירה אחרת, והעבירו קול: כל אדם מישראל שיש לו שור או שה יחקק על קרניו שאין לו חלק באלהי ישראל, וכל כך למה? כדי שלא יאכלו ישראל בשר ולא חלב ולא גבינה, ולא יהיה להם חרישה. אמרו יודעים אנו שאין יכולין לעמוד בגזירה זו. כיון ששמעו ישראל כך נצטערו צער גדול אמרו ח"ו שנכפור באלהינו. עמדו ומכרו בהמתן בין טהורה בין טמאה, והיו ישראל מהלכין ברגליים, ועליהם נתקיים: "ראיתי עבדים על סוסים וגו'". אמר להם הקב"ה: בעוון שמנעתם עצמכם מעלות בשלוש רגלים לירושלים ולהקריב קורבנות וליתן מתנות כהונה, לכך נתקיים עליכם "שורך טבוח לעיניך", אלא אעפ"כ רווחה תמצאו בגזירה זו, והיו הצביים והאיילים וכל מיני עופות טהורים באים ונכנסים לבתיהם של ישראל, לפי שהיו בלא דלתות, ובאין ישראל ותופסין אותן ושוחטין ואוכלין בשר ונותנין שבח להקב"ה. ואמרו ברוך הוא שהפך עצת אויבינו לטובה, שאילו היו דלתות לבתים היאך היתה כל צידה נכנסת אצלנו. השיבם הקב"ה: אתם חסתם על כבודי ולא כפרתם בי אף אני זמנתי לכם צידה.

וכיון שראו היוונים שעמדו ישראל בגזירה זו, עמדו וגזרו כל מי שאשתו הולכת לטבילה ידקר בחרב, וכל הרואה אותה הרי היא לו לאשה ובניה לעבדים. כיון שראו ישראל כך מנעו עצמם מלשמש, וכיון ששמעו יונים אמרו: הואיל ואין ישראל משמשין מטותיהם אנו נזקקין להן. כיון שראו ישראל כך, חזרו על נשיהן בלא טבילה בעל כורחן. אמרו: רבש"ע בעל כורחינו שלא בטובתינו, שאין האשה רוצה לישב תחת בעלה בלא עונתה. אמר להם הקב"ה: הואיל ועשיתם בלא כוונה אני אטהר אתכם. ופתח לכל אחד ואחד מהן מעיין בתוך ביתו, והיו נשיהם טובלות בתוך בתיהם ונתקיים עליהם מקרא זה: "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה", ונתקיים עליהם עוד מקרא זה: "אם רחץ ה' את צואת בנות ציון".

כיון שראו יוונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם, עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. כיון ששמעו ישראל כך רפו ידיהם ותשש כוחם ונמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות, ונתקיים עליהם: "בתולותיה נוגות והיא מר לה" (איכה א'), והיו יונים מתעללים בבתולות ישראל, ונהגו בדבר הזה שלוש שנים ושמונה חודשים, עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן גדול שנשאת לבן חשמונאי ואליעזר היה שמו. כיון שהגיע יום שמחתה הושיבוה באפיריון, וכשהגיע זמן הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו ובן חשמונאי, שלא היו באותו הדור גדולים מהם, וכשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתיתיהו מעל אפריון וספקה כפיה זו על זו וקרעה פורפירון שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה ולפני אביה ואמה וחותנה. כיון שראו אחיה כך נתביישו ונתנו פניהם בקרקע וקרעו בגדיהם, ועמדו עליה להרגה.
אמרה להם: שמעוני אחיי ודודיי, ומה בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעלל בי! הלא יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה שלא היו אלא שניים וקנאו לאחותנו והרגו כרך כשכם ומסרו נפשם על ייחוד של מקום ועזרם ה' ולא הכלימם, ואתם חמישה אחים יהודה יוחנן יונתן שמעון ואליעזר, ופרחי כהונה יותר ממאתים בחור, שימו בטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם שנאמר: "בי אין מעצור לה' להושיע וגו'" (ש"א י"ד), ופתחה פיה בבכיה ואמרה: רבש"ע אם לא תחוס עלינו חוס על קדושת שמך הגדול שנקרא עלינו ונקום היום נקמתנו.
באותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו בואו ונטול עצה מה נעשה. נטלו עצה זה מזה ואמרו בואו וניקח אחותנו ונליכנה אצל המלך הגדול ונאמר לו אחותנו בת כהן גדול ואין בכל ישראל גדול מאבינו. וראינו שלא תלין אחותנו עם ההגמון. אלא עם המלך שהוא גדול כמותינו. ונכנסנו עליו ונהרגהו ונצא, ונתחיל אחר כך בעבדיו ובשריו, והשם יעזרנו וישגבנו. נטלו עצה וכו'. ועשה להם הקב"ה תשועה גדולה, ושמעו בת קול מבית קודש הקודשים: כל ישראל נצחו טליא באנטוכיא, כן יעשה המקום ישועה בימינו אלה.

כתבות נוספות