מנסה להפסיק עם הסרטים והסדרות - ולא מצליחה

עדי היקרה.

הקסמת אותי כשכתבת שאת מרגישה מאוד מחוברת לקב"ה. זאת נקודת זיהוי בעצמך שהיא עמוקה ומתוקה וזה מאוד משמח שזה המקום שאת עומדת בו. חשוב לי שנזהה את הנקודה הזאת כנקודת המוצא שלך. הרצון להתחתן והשאיפות לבית שאת רוצה להקים מעמידים אותך מול הרצון האמיתי והגדול שלך. החלומות על בית מאפשרים לנו להתנתק מההווה, מהאתגרים שהיצר מביא, מהרעשים המבלבלים שמסביב ולצייר תמונה בהירה של הרצון שלנו. התמונה הבהירה של העתיד כשמעמידים אותה ביחס למקום בו אנחנו עומדים ישקף גם בדיוק רב את נקודות הפער בין הרצון לבין המציאות.

פערים זה דבר שמובנה במציאות. שאיפות נועדו להיות מעט במרחק מאיתנו, אחרת הן לא היו שאיפות. אם לא היו פערים לא הייתה לנו יכולת להתקדם.

כביכול השאלה מאוד פשוטה, את רוצה להפסיק לצפות בסרטים, את יודעת לתת לעצמך סיבות הגיוניות מדוע זה נכון לך – כי זה לא תואם את הבית שאת רוצה להקים ונוסף על כך זה גורם לך לתחושת ריחוק (מעצמך? מהקב"ה?). ואיכשהו זה לא מספיק, את מוצאת את עצמך באותו המצב.

את לא הראשונה שמתמודדת עם המצב הזה. אנחנו פוגשים את זה עם אנשים שרוצים לעשות ספורט ולא מתמידים, או כאלו שמבטיחים לעצמם שהשנה יקשיבו בשיעור ויקפידו על מחברת מסודרת אבל לאט לאט משורות מלאות הסיכומים במחברת מתקצרים עד למצב בו העמודים ריקים מתוכן ומלאים בציורים.

למה זה ככה? למה גם כשהרצון ברור הדרך מאתגרת, הרי זה הרצון שלנו ולא של אף אחד אחר! אז מאיפה נובעת הנפילה?

הפיל ורוכבו

חוקרים מסבירים את כוח הרצון שלנו בצורה ציורית כמו אדם שרוכב על פיל. האדם הוא זה שמכוון את הדרך, ידיו על המושכות והוא מסמן לפיל את הדרך בה עליו להתקדם. אלא שאין באמת איזון כוחות בין הרוכב לפיל. הפיל הרבה יותר חזר וגדול ואם יהיה חוסר הסכמה בין הכיוון שהפיל רוצה ללכת אליו לבין הכיוון שהרוכב ירצה ללכת אליו – ברור כשמש שהפיל יגבור. בצורה מאוד מופשטת אפשר לחלק את הרצונות שלנו לשניים, חשקים קטנים יותר, שמושפעים מהדחף והסיפוק של ההווה, ויש את הרצונות העמוקים היציבים (שבאמת במקורם הפנימי העמוק הם יונקים ונובעים ומחוברים לרצון ה').

בעזרת המשל קל להסביר את הבעיה. הפיל הוא בעל דחפים מידיים. הוא לא רואה את התוכנית לטווח רחוק. המאבק קשה.

אז מה עושים?

1. לשמוח ברצון - הרצון האמיתי הפנימי והעמוק הוא במקורו מהרצון האלוקי, שהוא המקור לכל, שהרי כל המציאות התחילה בבסיסה מהרצון של ה' לברוא עולם. כשאנחנו מחוברים לפנימיות שלנו אנחנו חושפים ומגלים שבאמת הרצון שלנו הוא לטוב, ולעשות את רצון ה' יתברך.

חשוב לעשות הפרדה בין הרצון למימוש שלו במציאות. כי עצם גילוי הרצון הטוב שלך הוא משמעותי וחשוב ובעל ערך בפני עצמו. אצל הקב"ה אין פער בין הרצון ליכולת. אבל אצלנו יש. אנחנו שואפים תמיד להתקדם גם במישור המעשי, אבל חשוב לזכור כמה הרצון שלנו מבורך וחשוב ולשמוח בו. להזכיר לעצמך שבאמת באמת את רוצה לא לראות סרטים, ולהיות מחוברת לה' ואת כל הדברים היפים שאמרת. תזכירי לעצמך שזה שאת לא מצליחה כרגע לפעול את זה במציאות לא אומר משהו על הרצון שלך. בנוסף חשוב מאוד לא להקטין או לבטל את הרצון שלנו בגלל שאנחנו לא מצליחים לממש אותו. תמשיכי לרצות ועם סייעתא דשמיא בסוף תצליחי.

2. להגדיל את כוחו של הרוכב – ידע זה כוח. אם תבררי את הסוגיה יותר לעומק, תלמדי ותוסיפי לעצמך סיבות ונימוקים למה סרטים נוגדים את העולם הערכי שלך. אם המטרה תהיה יותר ברורה לנגד עינייך יהיה יותר קל לשכל לגבור על רצון ההווה לשקוע בסרט.

3. לגייס את הפיל – סיכמנו שהפיל יותר חזר מהרוכב. אפשר לחזק את הרוכב, אבל לחלופין אפשר לגרום לפיל להיות באותו ראש עם הרוכב ולמנוע את המאבק. במקום ללכת עם עצמנו בשיח רציונלי ושכלי אפשר לזעזע את עצמנו (לדוגמא כמו כשמגלים כמה סוכר יש בשתיה מתוקה זה פועל מעבר לשכל שלנו, זה יותר חזר מהידיעה שזה לא בריא כי הזעזוע ירתיע אותנו מלהתקרב לשתיה מתוקה, שזה בעצם להשפיע על הפיל). אפשר לחפש שיחות שמדברות על הקיצון, על התמכרות לסרטים ומחשב, על ההשפעה השלילית של חוויית חוויות דמיוניות שלא עמלנו עליהם ואיך זה הופך אותנו לאנשים שפחות חיים את החיים שלהם, לאנשים פחות אמיתיים. נראלי הבנת את הרעיון, תפחידי את עצמך כל כך עד שלא תהיי מסוגלת לעשות את זה לעצמך.

4. חקירה לעומק – בכלל לא התייחסנו לסיבה שבגללה את מוצאת את עצמך מתחברת למסך. את בתקן מאוד עמוס ואת מרגישה צורך להשתחרר ולהתנתק. זה טבעי ומובן לחלוטין. צריך לתת לתחושה הזאת מענה, פשוט בדרך אחרת. ככל שתהיי יותר מדוייקת וכנה עם עצמך על מה את מחפשת בסרט יהיה לך יותר קל למצוא לזה מענה בריא יותר. אם זה מעומס נפשי וחוסר יכולת להכיל – אולי שיחה עם חברה או כתיבה ביומן תאפשר לך לפרוק במקום לברוח. אם את מחפשת רוגע וניתוק ממחשבות וטרדות של השירות אולי תחפשי הקלטות של הרפיות מהאינטרנט או תרגולי יוגה. כמובן שאלו רק דוגמאות, רק את יכולה לתת את התשובה על זה לעצמך.

5. פרקטית – תקשי על עצמך את הגישה לסרטים. שימי סינון בטלפון, תקחי חברה שאת סומכת עליה ותשימי נעילה על כל אפליקציה של אינטרנט או יוטיוב או סרטים ושהיא לא תגלה לך את הסיסמא. תבקשי מחברה שתיקח ממך את הפלאפון כל ערב לפני שאת נכנסת למיטה (שעון מעורר זה לא תירוץ, אפשר לקנות אחד אמיתי). בכללי לשתף חברה או דמות אחרת שאת סומכת עליה זה עוזר. זה גם נותן תמיכה בהתמודדות, וגם בכנות זה קצת פאדיחה להיכשל כשחברה יודעת.

" רבי שמעון בן אלעזר אומר: אל תרצה את חברך בשעת כעסו" (מסכת אבות ד, יח). תזכרי שאת העבודה לא עושים ברגע ההתמודדות. תתכונני אליה, תעבדי ותחשבי עליה בשעות היום, כדי שיגיע הרגע שהיי מוכנה אליו.

מקווה שקצת עזרתי.

מאחלת שבע"ה תראי ברכה במאמץ שלך.

עלי מעלה מעלה.

נעמה