שאל את הרב

החברה מצפה ממני לגדול - ואני עדיין לא מוכנה!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 06/07/20 21:42 יד בתמוז התשפ

שאלה

אני מרגישה שאני מבזבזת את החיים שלי. אנחנו בתקופת בגרויות עכשיו ואני פשוט מרחפת. אני לא מבינה מה אני עושה כאן, לא מבינה איך הגעתי למצב שאני עושה בגרויות אני מרגישה ילדה ואני לא מצליחה למצוא את עצמי בכלל! אני ממש ממש מבולבלת, אני באמת לא יודעת מה לעשות ואיך לסדר את החיים שלי. הכל אצלי בבלאגן. אני מרגישה שהחברה כאילו מצפה ממני לגדול עם הגיל אבל אני עדיין קטנה ואני לא עומדת בקצב.

אני לא יודעת מה לעשות ואני ממש צריכה עצות.

תודה רבה!

תשובה

שלום יקרה.

מה שלומך?

במהלך החיים אנחנו כל הזמן גדלים ומתבגרים, בין אם נרצה ובין אם לא נרצה. ההתבגרות והשינוי נדרשים מאיתנו מכיוון שכל שלב בחיים דורש ממנו כוחות אחרים. מהשאלה שלך נראה שאת מבינה שהשלבים החדשים בחיים דורשים כוחות אחרים והתייחסות שונה למציאות. ההבנה הזו היא תחילת ההתמודדות עם המצב החדש ובע"ה בעזרתה תתקדמי עוד בתהליך.

החיים דורשים מאיתנו לגדול. אולי אפשר להצביע על גיל ההתבגרות כנקודת זמן ראשונה של הצורך לגדול. בגיל הזה אנחנו מתחילים לגבש זהות משל עצמנו, לעצב את אישיותנו ואף לבחור בחירות כבדות משקל בקשר למהלך החיים שלנו. אם עד כה בחרו בשבילנו, כעת אנחנו נדרשים לעשות זאת. על כן הבלבול והפחד הם טבעיים וצריך ללמוד להתנהל לצידם.

חלק מההתנהלות היא לדעת להתמודד עם אותם רגשות, ובשביל זה צריך להבין מה המקור שלהם, מהו בדיוק הבלבול ובאיזה תחומים הוא נמצא. כדאי שתחשבי מהו בדיוק הבלגן או הבלבול, באילו נושאים את מרגישה אותו- באמונה, במשפחה, בחברה, בשאיפות, ברצונות וכו', ולאחר מכן תנסי גם למקד את הבלבול שקיים בתוך הנושאים אלה. לפעמים נראה שהכול עומד רעוע אבל כשמבודדים את הפחד, אפשר לגלות שמדובר בפחד מסוים ושניתן לטפל בו ולהעלים אותו. אחרי שתמצאי מהי נקודת הבלבול, כדאי שתבררי אותה, תלמדי עליה, תשאלי עליה ותחשבי עליה. את יכולה להיעזר באתר שלנו בחיפוש חומרים על התחום וכן לפנות אלינו עם השאלה המדויקת. חשוב לציין שמדובר בתהליך של בירור והעמקה עם עצמך ולא בתרופת קסם שמישהו אחר יכול לתת לך. על כן דרושים לכך כוחות נפש וסבלנות, שאני מאמינה שתמצאי בתוכך.

כמו שאמרנו הגדילה מחויבת מעצם המציאות, אך הגדילה אינה מחייבת זריקה או נטישה של המאפיינים שלנו בילדות. איננו צריכים לשנות את אישיותנו מקצה לקצה רק בגלל הגיל שהשתנה. הרבה דברים שהתבטאו בילדות יכולים להתבטא אחרת בבגרות. השמחה, השובבות, חיי החברה, התחביבים – לא נעלמים אלא לובשים צורה אחרת. למשל, אדם שאהב לשיר בילדותו, יוכל להתמקצע בתחום או להתחזן בבית הכנסת. נכון שהגדילה מחייבת אותנו להיות אנשים "רציניים" יותר ולהתעסק בדברים של גדולים, אבל התכונות שליוו אותנו בילדות הן אלה שמלוות אותנו בבגרות ואפילו בצורה משוכללת יותר. אם יש דבר שחשוב לנו לשמר מהילדות, עלינו לחשוב איך להתאים אותו לחיינו הבוגרים. נער שאהב לטייל בכל חור בארץ, יכול לעבוד כמדריך טיולים או מורה דרך וגם יכול להמשיך בטיוליו בזמנו הפרטי.

חשוב לדעת שאם הטבע שלנו קורא לנו להיות להתמקד בתחום מסוים, עלינו לחפש את הדרך להתמקד באותו תחום, גם בבגרות. אם נתעלם מהטבע שלנו, אז החיות שלנו תנבול והשמחה תיעלם ממנו. כדי לשמור על החיות שבנו, אנחנו מוכרחים להשקיע במה שמשמח ומפריח אותנו.

מאחלת לך שתהליך הגדילה שלך יעבור בשמחה ובטוב. אנחנו כאן לשאלות נוספות!

בהצלחה רבה,

רינת

כתבות נוספות