בשנת 1975 גובש תקן 413, שנכנס לתוקף ב 1-1-80 המגדיר את הדרישות הקונסטרוקטיביות על פיהן יש לבנות כל בניין בישראל, על מנת שהבניין יוכל לעמוד בפני רעידות אדמה. תקן זה עודכן במהלך השנים כך שכל המבנים בישראל להם ניתן אישור בנייה כחוק לאחר ה-01/01/1980 אמורים לעמוד בתקן 413 מלכתחילה.
בראשית שנות התשעים, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה זיכה אותנו נשיא עיראק הדיקטטור סדאם חוסיין במתקפה של 39 טילי סקאד בליסטיים שגרמו לנזק וכאוס שגבו חיים של שלושה אזרחים, עובדה שהביאה את ישראל לחייב משנות ה-90 ואילך בניית מרחבים מוגנים בכל דירה. בתחילה התקן עמד על 5 מ"ר בלבד, כחדרון ארונות צמוד למטבח או לפינה אחרת בבית, וללא חלון.
בהמשך גדל התקן לכדי חדר עם חלון מותאם עם מסנני אוויר להגנה מפני אמצעים ביולוגיים, כימיים או רדיואקטיביים. בנוסף, הממדי"ם חייבים להיבנות זה על גבי זה, החל מקומת החניון כשהקיר החיצוני הוא לא פחות מ- 35 ס"מ. לדוגמה, בבניינים בהם ארבע דירות בקומה נוצרים ארבעה גרעינים של בניה מבטון מזויין, החל מיסודות הבניה עד הקומה העליונה, בנוסף לגרעין חדר המדרגות, שמחזקים את הבניין באופן משמעותי ביותר נגד רעידות אדמה. מיגון שכזה קיים רק בישראל, וכפועל יוצא הבניינים שנבנו משנות ה-90 ואילך מוגנים, הן בשל הבניה על פי תקן 413 והן בשל הממדי"ם.
בפרויקט 'כרמי הנדיב' שבין קרית מלאכי לכפר ורבורג ובאר טוביה שאנו בונים במשותף עם חברת רוטשטיין הכולל אלפי יחידות דיור הוספנו על תקן 413 והממדי"ם היבט חשוב נוסף - עריכת ניסיון העמסה דינמי שמעטים שכמותו נעשו עד היום בארץ. ניסיון ההעמסה הדינמי מתבצע על ידי הפלת משקולת מגבהים שונים, על גבי כלונס שמאפשר באמצעות חישוב מתאים את מציאת גל הכח שמועבר לכלונס כתוצאה מהפלת המשקולת. פענוח האותות הנמדדים מאפשר הערכה מיידית של המאמצים בכלונס והאנרגיה המועברת, וכן חישוב כוחות ההתנגדות של הקרקע לפי שיטות שונות. כוחות ההתנגדות להעמסה הדינמית כוללים רכיבים סטטיים ודינמיים כשעיקר המאמץ בפיענוח המדידות מתרכז במציאת הרכיב הסטטי שבעיקרו מהווה את תסבולת הכלונס. בשיטה זו יש למהנדסים ולמתכננים נתונים מדויקים על נתוני הקרקע בכל מגרש, וכפועל יוצא הם מתכננים את יסודותיו של כל בניין באופן מותאם לחלוטין לנדרש. העלות גבוהה, אך בשורה תחתונה הניסוי משתלם ביותר בפרויקטים גדולים כמו 'כרמי הנדיב', כי עלותו מתפרשת על פני כולו, אך בעיקר, הוא מבטיח כאמור תכנון הנדסי נכון ומדויק של יסודות אמינים ומחושבים גם לתנאי קיצון.
לגבי הכמות הגדולה של בניינים שנבנו קודם 1980על מנת לחזק את עמידותם ברעידות אדמה, אושרה תוכנית תמ”א 38, אך זו נותנת מענה חלקי בלבד, שהרי לא ניתן לאוכפה על כל דיירי הבניין, ופעמים רבות לא ניתן לבנות את התוספת המבוקשת, או שאין היא כדאית כלכלית ליזם. כמו כן, במקרים רבים של היעדר תוכניות קונסטרוקציה מקוריות של הבניין, נעשה הבינוי תוך כדי ניסוי ותהייה על כל הסיכון הכרוך בכך. בנוסף, פעמים רבות התוכניות אינן תואמות את המציאות בשטח בשל שינויים שבוצעו באופן פרטי במרוצת השנים על ידי הדיירים. מבחינה זו ישנה עדיפות גדולה לתוכנית פינוי בינוי ועוד גדולה יותר לתוכנית בינוי פינוי שנוחה בהרבה עבור הדיירים בתקופת הבניה. כפועל יוצא מכל האמור, בנייה חדשה ובוודאי דוגמת זו הנבנית ב'כרמי הנדיב', עמידה לאין ערוך ביחס לסטנדרט שהיה מקובל טרם כניסת התקן לתוקף, ויש כמובן לשפר עד כמה שאפשר את המענה לדירות שנבנו קודם לכן, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה משפטית המהווים כמחצית מהבניינים הקיימים, דוגמת רמת גן שבה הם מהווים למעלה מ-50 אחוז מסך הבניינים בעיר.
עו"ד שלום וסרטייל הוא מנכ"ל חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל שבונה את מגה הפרויקט כרמי הנדיב בקריית מלאכי