שורשים ברוח

טבעו הנודד של היהודי הגלותי לא עזב אותו גם בשובו אל ארצו. ומספרם הגדול של ה"יורדים" מן הארץ, העולה על כל מה שמקובל בכל הארצות הדומות לנו – מוכיח זאת בכאב רב. גם הקשר הטבעי אל האדמה הלך והתרופף. עם ההתפתחות הכלכלית, הלך ופחת מספרם של החקלאים ויושבי הכפר.... האם לשם כך שבנו לארצנו ?

העולם שלאחר המבול

תכליתו של המבול אינה מתמצה במחיית כל היקום הקודם, אלא בבניית עולם חדש הבנוי על יסודות אחרים. אם קודם למבול האדם חי כיצור אינדיבידואלי, הרי שלאחר המבול הוא אינו מוצא את מקומו בעולם כפרט אלא בתוך מסגרות ברורות.

''דברים ישנים מפי זקן חדש'' - לפרשת תולדות

הפרשות המתארות את חיי האבות לא ללמד על עצמם יצאו אלא ללמד על הכלל כולו - למען נדע ונבין לעומקם את התהליכים העוברים על העולם, ונלמד כיצד מנהיג ה' את עולמו. כך גם המדרש בתחילת פרשתינו שבו שאלת ההגמון באה ללגלג על החכם: הן מלכותנו יציבה וקיימת, ומי יפילנה וימלוך אחריה? כביכול ישאל נשיא ארה"ב את נשיאה של מדינת ישראל - מי ישלוט בעולם אחרינו?... תשובת החכם הישראלי באה בדרך מחודדת. לפרשת תולדות.

עם מי עושים שלום?

ישנם האומרים כי "שלום עושים עם אויבים", והתוצאה היא, שמלחמה עושים עם אחים...כלפי האויב מתנהגים בסלחנות, ומנסים להבין את קשייו, ואילו כלפי אחים, מחמירים ומתנהגים בתקיפות ובחוסר התחשבות. אין זו צורת הנהגה שהתורה מחנכת אותנו אליה - לפרשת וארא.

שפת האותות

האות הראשון הוא האות הגדול מכולם - מטה דומם הופך לנחש - בעל חיים - כלום יכול להיות דבר גדול מזה? האם יד שמצטרעת, שהוא דבר שאינו חריג לגמרי, יותר משכנע מאשר מטה שהופך לנחש?

ציפית לישועה?

הישועה מביאה אור גדול לעולם. אולם, אם עיננו קטנות מלהכיל אור גדול זה, הוא יהיה לנו כחושך. עלינו לסגל לעצמנו ראיה גדולה ולנסות למצוא את האור שבכל דבר - לפרשת ויחי.

מי גדול ממי?

משיח בן יוסף ומשיח בן דוד הם שני כוחות בעם ישראל המשלימים זה את זה ולכל אחד תפקיד אחר.מהו התפקיד? תלוי מהיכן מסתכלים! לפרשת ויגש

מה לא כתוב בתורה ?

על רקע רשימת התולדות המפורטת בספר בראשית, בולטת בחסרונה רשימת תולדות אברהם.מהי הסיבה לחיסרון זה?

''בשמחה תמיד'' - לפרשת כי תבא

מהי שמחה?הרמב"ם באופן עקבי מגדיר את השמחה בכך שהיא מביאה את האדם לשמח אנשים אחרים. רק מכוחו של הציווי האלוקי אנו יכולים להתרומם להשקפה של נתינה המתבטאת בשמחה.

הקבוע, הנטוע ומה שביניהם

כאשר מנשבת בעולם רוח חדשה, פעמים שעלינו להבין שרוח זו מקורה אלוקי, ועלינו להבין מהו המסר האלוקי שעלינו לקלוט מרוחות אלה.ערכים כמו: שוויון, חופש וכדו', המקיפים את העולם כולו, אינם רק פריצת מוסכמות ומרידות נעורים. פעמים שיש בהם עומק חבוי, שעלינו לחשוף אותו ולקשר אותו למקורו האלוקי.

''שכחת את העיקר''

הגאוה היא מקור השכחה, כיון שהיא חוסמת את האדם מן היכולת שלו לקבל מן החוץ, בין אם את דברי התורה ובין אם את האמונה בה'.מי שכל כולו מרוכז בעצמו, "שוכח" שישנם דברים מחוץ לו - העומדים מעליו, ושאליהם הוא צריך להתבטל.

תקופות שונות - עם אחד

אדם יכול לחשוב ש"בישיבה זה היה משהו אחד, ובחיים זה משהו אחר, מה שהייתי בישיבה לא דומה למה שאני עכשיו". חשיבה כזו יסודה בטעות - אם תקופת הישיבה היתה תקופה של בנין מהותי ולא רק חיצוני, הרי ששינוי המקום, הזמן והעיסוק אינו אמור להשפיע על אישיותו של האדם.

מי אתה צלפחד? - לפרשת פנחס

צלפחד, בחטאו, לימד אותנו יסודות חשובים. אם בכך שתמיד עלינו לשאוף אל העתיד, אל ארץ ישראל, ואם בכך שבכל מצב יש ערך למעשיו של האדם ולקישורו אל שלשלת הדורות של עם ישראל וזכותו הגדולה נתגלתה בבנותיו אוהבות נחלת ארץ ישראל.

פרשת פרה: על הפרדוכסים וגבולות הרציונליות בהגותם של חז''ל

פרשת שקלים היא חגה של המידה והמשקל, של התבוניות המתמטית השולטת בעולם. פרשת פרה הוא המועד בו אנו מתבקשים לחשוב על הפרדוכסים המצויים בעולם ועל גבולותיה של התבונה האנושית.

חובתנו על ארץ ישראל

היסוד של הצידוק המוסרי שלנו להגן על עצמנו בהיותנו יושבים בארץ, הוא ההכרה בכך שארץ ישראל היא שלנו. שהרי אם הארץ איננה שלנו, ואין אנו כאן אלא עם של שודדים חמושים שלקח את ארצו של עם אחר, מהי זכותנו להילחם במי שמבקשים לממש את "זכותם הצודקת" ולסלק אותנו ממה שלקחנו שלא כדין?

עדכון מס' 1 תשס"ה