בליל ירושלמי קייצי, כשקולותיה המזדקנים והפתטיים של להקת כוורת הבקיעו מבריכת הסולטן, התכנסו השבוע כמה עשרות הוגים ואומנים, יוצרים וחברים, לערב השקה לספר הפרוזה של ד"ר ראובן טבול - "בעוד לילה". הספר יצא לאחרונה בהוצאת ידיעות ספרים. ספרו של טבול אפוף סוד, הוא מתכתב עם הסוד ומותיר חותם ערפילי אצל קוראיו. רשימת הדוברים המעניינת ביקשה להוליך את דמויות הרומן אל מחוץ לספר, להזדהות איתן, להתפלמס עמן, לכאוב את כאבן, לקנא בהן, להתגושש, לחקות, להתפעל, ללמוד אותן ודרכן גם ללמוד עלינו.
עורכת הרומן מטעם הוצאת ידיעות ספרים, יפעת הראבן, סיפרה לקהל אודות מפגשה עם הטקסט הראשוני שהגיע לידיה, מהרגע הראשון, אמרה, חשתי זכות גדולה לטפל במילים המיוחדות הללו. יפעת הציגה ציר סמוי לאורך הרומן, בו נפגשים חליפות ומתהפכים בתוך עצמם מודלים שונים של מחנכים ותלמידים. לאורך אותו הלילה שבמרכז הסיפור מוצא עצמו לא פעם מורה מנוסה וותיק לפתע בעמדת תלמיד, ודמות אחרת לפתע עוברת שיעור מטלטל ע"י מישהו לא צפוי. יפעת תלתה את הציר המיוחד הזה במקצועו המרכזי של הסופר ראובן טבול - מחנך, מלמד ומרצה. לעיתים, סיכמה, חיינו ואהבתנו מוטבעים בין המילים ומתאחים לכדי תמונה אחת שלמה.
פרופסור הלל ויס העוקב אחר יצירתו של טבול מראשיתה נגע בשפה היהודית המיוחדת בה נכתב הרומן, שפה רב-רובדית בעלת משמעויות שונות המשתלבת בטבעיות עם יידיש גלותית וסלנג עכשווי. ויס הסביר כיצד ב"בעוד לילה" הצליח ראובן טבול לתאר אירועים שונים ורבים המתרחשים כביכול במקרה ובטעות, ללא תחושה מלכותית או מאולצת. ציר המציאות מתנהל מתוך אמונה פנימית ומתוך זרימה תודעתית עמוקה וברורה, וכך גם אירועים הנראים מופרכים כלפי חוץ מקבלים לפתע משמעות עמוקה ופונים אל הקורא באמירה אמיצה ונוקבת. באופן זה הראה למשל פרופ' ויס כיצד אחד הפרקים ב"בעוד לילה" מתכתב עם מגילת שיר השירים וממילא מקבל משמעות חדשה.
הרבנית רבקה שפירא, השותפה עם ראובן טבול בניהול מדרשת שובה שבעפרה תיארה במילים נרגשות את חוויית הקריאה שלה בספר. היכולת לתאר חושך גדול ומציאות כל כך כאובה וסבוכה נתפסת בתחילה כמייאשת וחסרת סיכוי, אך אט אט עולים בתוכה סימני אור מהבהבים. מועד העלילה בנר חמישי שבחנוכה מזכיר את המסורת החב"דית בדבר הלילה החשוך ביותר בשנה המבקש תיקון והארת פנים. הרבנית שפירא הקריאה מספר דוגמאות בהן האפשרות לגילוי מחודש ולסיכוי מובילים לקריאה חדשה ברומן, קריאה הטמונה כסוד כמוס בתוך תיאור החיים, ואולי בתוך חיינו כולנו. הרבנית שפירא אף עמדה על הקריאה החתרנית בתנ"ך שמציעה אחת הדמויות ברומן, קריאה המבקשת את הלב והנשמה מתוך הפסוקים. הרומן, סיכמה שפירא, כאומנות צרופה הצליח לתאר מציאות חיים בה התפר הקיים בין הטבע להשגחה לא נגלה.
הרב דוב ברקוביץ, ראש בית המדרש בית אב ומלמד תלמוד מוכר וותיק שיתף את הקהל באהבתו הרבה לרומן "בעוד לילה", רומן של גילוי וכיסוי, משל ונמשל. כבחקירה תלמודית הוביל הרב דוב את קריאתו ברומן והראה כיצד החיפוש אחר הביתיות והאינטימיות נפתחים ע"י הדמויות ברומן דווקא בחוויית פתיחה של איבוד הדרך או המפתח. אדם חייב לאבד את המפתח הביתה ע"מ להצליח להיכנס אליו מחדש ביקש הרב דוב לקבוע, ולעיתים, כמו אחת הדמויות ברומן, אף להתעלף על מנת להצליח ולזכות להתעורר אל תוך תודעה חדשה.