חדשות כיפה

מה הקשר בין איוב להפסקת חשמל?

הבלשנית רות אלמגור-רמון משתפת אותנו הפעם בהסבר לביטוי "חזיון נפוץ". אז איפה כאן נכנס איוב? ומה הקשר להפסקת חשמל? היכנסו וגלו!

רגע של עברית

רגע של עבריתצילום: שאטרסטוק

"הפסקות חשמל בשכונה הזאת הן חזיון נפוץ, שמענו". מהו חיזיון נפוץ?

הפועל 'לחזות', משמעו היסודי לראות, ומכאן גם לראות את הנולד, להתנבא. משתי המשמעויות האלה נוצרו שני שמות עצם: חזון וחיזיון.  חיזיון בתנ"ך הוא תמונה, מראה: איוב מדבר על מחשבות ומראות - "שְׂעִפִּים" ו"חֶזיונות" המציפים אותו בשנתו. בלשון ימינו חיזיון הוא בעיקר הצגה של צלילים ותמונות – חיזיון אור-קולי. חזון בלשון ימינו הוא מציאות שאדם רואה בעיני רוחו ומייחל לה. חזון בתנ"ך הוא תמונה, מראה: ישעיהו רואה לנגד עיניו את הגויים הצובאים על אריאל - היא ירושלים, ואומר "וְהָיָה כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה", ובפתח ספר ישעיהו חזון הוא נבואה: "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ". וספר שמואל מספר: "וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת ה' לִפְנֵי עֵלִי וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ". אין חזון נפרץ – הנבואה לא הייתה נפוצה, ותרגום יונתן אומר: לא הייתה גלויה לעין: "לית נבואה גליא". הביטוי "אין חזון נפרץ" נשתנה בלשון ימינו: המילה 'אין' נשרה, ו'חזון' כבר איננו נבואה אלא מראה, או תופעה, כמו במשפט שפתחת בו, מנחם, על הפסקות החשמל השכיחות, אלא שבו היו עוד שני שינויים לעומת הביטוי מספר שמואל: במקום 'חזון' – חיזיון, והלוא ראינו שהמשמעויות קרובות,  ובמקום 'נפרץ' – נפוץ: מילה דומה בצלילה, אך שקופה יותר לדובר עברית בן ימינו.  

 

 

 

 

 

כתיבה ועריכה: רות אלמגור-רמון, שודר בפינה "רגע של עברית", בקול ישראל.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מירי רגב ויוסי דגן  צילום: רועי חדי

בשלום עכשיו טוענים לשחיתות בהתיישבות. דגן: "צביעות"

קרא עוד