המלחמה השפיעה על מדינת ישראל בתחומים רבים כל כך מכדי שאוכל למנות אותם כאן. החל מהכלכלה ועד החקלאות, דרך עולם התקשורת ומחוזות הטיפול, אין מקום שבו חרבות ברזל טרם נגעה - וכך גם בטלוויזיה הישראלית. ערוצי הטלוויזיה מצאו עצמם אל מול מציאות שטרם פגשו מעולם - החדשות מילאו בוקר עד ערב, התכניות שצולמו טרם המלחמה נדחקו הצידה והידיעות היו קשות מאי פעם. חצי שנה למלחמה - מה קרה לטלוויזיה הישראלית?
בהומור ננצח
נראה שדבר אחד לא השתנה, ואולי אפילו התחזק, וזה הצורך של הישראלים בהומור. כאן 11 היה הערוץ הראשון להבין זאת כשעלה עם "זהו זה" בסך הכל שבוע אחרי המלחמה והשיג נתוני רייטינג מעולים, ואחריו גם קשת 12 הצטרפה עם "ארץ נהדרת" - החלטה מפתיעה שהתבררה כמוצלחת. העונה הזו של תכנית הסאטירה הצליחה לשבור שיאי רייטינג של 20 עונות שקדמו לה וגם לתרום לא מעט להסברה העולמית, עם כמה מערכונים שחשפו את הצביעות של החמאס ושל האמריקנים. בדרך היה גם ערב הסטנדאפ עם אדיר מילר, שגרף גם הוא נתוני רייטינג גבוהים מאוד.
ארץ נהדרת כבשה את המסך, צילום: צילום מסך מתוך קשת 12
הבאה בתור הייתה "שנות ה-90", שדווקא לא קשורה למלחמה, שהעניקה לרשת 13 נתוני רייטינג מרשימים ושיגעה את הטיקטוק עם הלהיט "בני ברק סיטי". כאן 11 הסתפקה בפרק ספיישל בודד של "קופה ראשית" ובערוץ 14 השיקו רק לאחרונה תכנית אירוח קומית, "פתחי ושי", שכבר סיפקה כמה סערות טוויטר. בערוצי הטלוויזיה הבינו שבכי יש מספיק, והישראלים זקוקים בעיקר לצחוק.
דני קושמרו הוא אבא שלנו
עד השבעה באוקטובר מגישי החדשות היו רק מגישי החדשות - אנשים שיושבים (או עומדים) ומדווחים מהאולפן (או מהשטח) על הנעשה. מאז פרוץ המלחמה כתבי החדשות לא הצליחו להישאר אדישים אל מול הסיפורים המזעזעים שהגיעו אליהם, וכמויות הבכי שנשפך באולפנים היו רבות מאי פעם. עמית סגל התפרק בשידור כשדיבר על הבן של השכנים שנפל, אילה חסון פרצה בדמעות מסיפורה של החטופה עמית סוסנה, עומר ירדני התפרק, ירון אברהם לא הצליח להתאפק וגם הילה קורח ואלמוג בוקר אפשרו לרגשות לצאת החוצה.
עמית סגל מתפרק באולפן צילום: ערוץ 12
ולא רק בכי היה שם: יותר מתמיד, כתבי החדשות הרשו לעצמם לשנוא את מנהיגי החמאס ולהביע דעות נחרצות בשידור על הסיוע ההומינטרי או על חשיבות השבת החטופים. במהלך המלחמה הפכו דני קושמרו, אלמוג בוקר ואדוה דדון מכתבי חדשות לדמויות אהובות בכל בית, בזכות גבורתם בשטח ובעיקר בזכות הכנות והפגיעות שהרשו לעצמם להפגין. כרגע, נראה שהמגמה החדשה כאן כדי להישאר.
מלחמת הטאלנטים
לצד המלחמה בדרום רצועת עזה, בערוצי הטלוויזיה המשיכה להתנהל מלחמה אחרת: מלחמת הטאלנטים. עם או בלי קשר למלחמה החלה עונת הנדידה של אנשי התקשורת, ורשת 13 ספגה גל עזיבות דרמטי וכואב במיוחד. מי שגנב את רוב הטאלנטים שפרשו מהערוץ המדשדש הוא השחקן החדש במשחק, שטרם הצטרף וכבר הספיק לטרוף את הקלפים, ערוץ "i24NEWS" שנמצא בשלבי הקמה וליהוקים בימים אלו.
חוץ מהמעברים הדרמטיים של דני רופ לערוץ 14 ואורי קואל לערוץ החדש, בימים אלו ממשיך המאבק על שרון גל שהחליט לשוב לערוץ 13 ונתקל בהתנגדויות חריפות ונפנוף בסעיפי החוזה מצד ערוץ 14. בזמן שרשת נפרדת מטאלנט אחרי טאלנט וערוץ 14 נאבק לשמור את כל הקלפים אצלו ביד, בערוצים 12 ו-11 כמעט ולא נראו שינויים בחודשים האחרונים.
המעבר של דני רופ לערוץ 14, צילום: מיכה לובטון/cc-by sa
העולם שלפני
אם יש תחום אחד בו עולם הטלוויזיה נפגע באופן מובהק מהמלחמה, הרי זהו הריאליטי. "חולי אהבה" של קשת 12 אמנם צולמה לפני המלחמה, אך סיפור על חולי סרטן וחברי כנסת תמיד יהיה רלוונטי במדינת ישראל. לעומת זאת, תכניות כמו "המטבח המנצח", "פקין אקספרס", "אוטו אוכל" ו"מאסטר שף", מדיפות ריח מוזר של פעם. כוחו של הריאליטי טמון באותנטיות, בהזדהות עם הדמויות שנראות כמונו ואוכלות כמונו, ואת כל אלו איבדו התכניות שצולמו לפני המלחמה.
מנותקת מהמציאות. "פקין אקספרס" צילום: רשת 13
איך אפשר להזדהות עם ישראלים שלא חוו עדיין את השבעה באוקטובר? הזוגות של "פקין אקספרס" רצים מסביב לעולם בלי להיתקל באנטישמיות ובלי לתרום למערך ההסברה, הסיפורים האישיים של מתמודדי "מאסטר שף" עדיין עוסקים בגירושין ועלייה מאתגרת לארץ ולא בשהייה של 16 שעות בממ"ד או יציאה מהשבי לאחר חודשיים. גם אם בחלקן הרייטינג לא מתרסק לגמרי, תכניות הריאליטי של 2024 איבדו את הקסם שלהן. אחרי מה שעברנו בחצי השנה האחרונה, מפרום של סבתא כבר לא מספיק כדי לרגש.