אל הר גריזים – בעקבות פסח השומרונים

שכונת השומרונים, גן לאומי הר גריזים (האתר הארכיאולוגי) ומצפה יוסף

סוג הטיול: רכוב עם קטעי הליכה קצרים

משך הטיול: 3-2 שעות

אורך הטיול (קטעי ההליכה): בגן הלאומי הליכה מעגלית של כ-400 מטרים; במצפה יוסף הליכה נוחה של כ-150 מטרים לכל צד

נקודת התחלה וסיום: שער היישוב ברכה

דרגת קושי: קליל, מתאים למשפחות

תיאום ביטחוני: אין צורך בתיאום

עונה מועדפת: כל השנה

ציוד מומלץ: תנ"ך, משקפת וכובע

שירותים ומים: בגן הלאומי בהר גריזים ובמוזיאון השומרונים

דמי כניסה: מוזיאון השומרונים והגן הלאומי

סימון שבילים: אין

מים במסלול: אין

מקורות: בראשית י"ב; שמות י"ב; יהושע ח; יהושע כ"ד; מלכים ב י"ז; עזרא ד; דברי הימים ב פרקים ל ו-ל"ד; קדמוניות היהודים פרקים י"א-י"ג, כ

(צילום: שחר כהן)

ביום ראשון הקרוב (י"ג בניסן ; 13/04) ייערך כמידי שנה זבח הפסח השומרוני בראש הר גריזים. זו הזדמנות נהדרת לבקר בהר הברכה ולהיפגש עם כל מושגי היסוד שחשוב להכיר בשומרון- תצפית מרהיבה על שכם, כרמי יין משובחים, אתר ארכיאולוגי חשוב, קהילה שומרונית מרתקת, סיפורי תנ"ך וגם טחינה משובחת. נשמע טוב? מוזמנים לטייל איתנו בהר שכולו ברכה.

סיפורם של השומרונים מתחיל לפני יותר מ-2700 שנים עם חורבן ממלכת ישראל המקראית. השומרונים התפלגו מהעם היהודי ולאורך ההיסטוריה קיימו יחסי גומלין של אחים-אויבים עם היהודים בארץ. בשכונת השומרונים בהר גריזים, המכונה גם 'קריית-לוזה', מתגוררים כיום (תשע"ג) כ-400 איש, שהם כמחצית מהעדה השומרונית כולה.

תיאור המסלול: בהגיענו לשער היישוב ברכה, נפנה ימינה (צפונה) אל עבר שכונת השומרונים (על פי השילוט למצפה יוסף). לאחר כ-20 מטרים נבחין מימיננו במסעדת עץ יפה - 'ברכה על ההר'. מהמסעדה נמשיך בנסיעה צפונה ולאחר כקילומטר ניכנס לתוך שכונת השומרונים. כאן נגיע לצומת T בה נפנה ימינה (מזרחה) ולאחר כמה מטרים נבחין משמאלנו במוזיאון השומרונים שבו מוצגים מגוון פריטים מעניינים שמספרים את סיפורה של העדה הקטנה בעולם. מכאן נמשיך בנסיעה קצרה כמה מטרים מזרחה עד שנבחין מימיננו ברחבת זבח הפסח.

(צילום: דביר רביב)

לפנינו המקום המרכזי ביותר לעדה השומרונית כיום - רחבת זבח הפסח. אם תגיעו לכאן בליל הסדר של השומרונים תוכלו לחזות באחד מהאירועים הדתיים המרתקים ביותר בארץ: לקראת הערב מתכנסים כל בני העדה, לבושים לבן בתוך רחבת הזבח כשמסביבם מאות ישראלים, תיירים מחו"ל ואורחים שבאים לחזות במאורע. השומרונים שרים ומפייטים בניצוחו של הכהן הגדול. לקראת השקיעה מקריא הכהן הגדול את הפסוקים המתארים את הקרבת זבח הפסח (שמות י"ב), עם הגיעו לפסוק: "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם" - כל ראש משפחה שוחט את הטלה שהביא עימו ומכתים את מצחו בנקודת דם אדומה. את הכבשים השחוטים מנקים, משפדים על שיפודי עץ רימון ארוכים (כדברי המשנה בפסחים ז, א) ומכניסים לאחד מששת התנורים הגדולים (בורות) שהוסקו מבעוד מועד. את התנורים מכסים ברשתות ברזל, בדים ואדמה שתפקידה לחסום כניסת חמצן. בחצות הליל שבים הגברים, מוציאים את השיפודים, מביאים לביתם ואוכלים אותם בחיפזון. אירוע זה יכול לשקף במקצת את אווירת חג הפסח היהודי, שהיה נחוג בדרך דומה בתקופה שבית המקדש היה קיים.

(צילום: דביר רביב)

השומרונים מקיימים את החגים הכתובים בתורה בלבד: בי"ד בחודש הראשון (ניסן) הם מקריבים את קרבן הפסח על הר גריזים ולאחר מכן הם חוגגים על ההר שבעת ימים של חג מצות. חמישים יום לאחר שבת של פסח הם מציינים את חג השבועות (שיוצא משום מה תמיד ביום ראשון..). 'יום הזיכרון' נחוג בתחילת החודש השביעי (החג הקרוי אצלנו 'ראש השנה'). בצום כיפור, בעשור לחודש השביעי, צמים כולם מלבד תינוקות יונקים, והוא כולל תפילה רצופה בבית הכנסת כל היום וכל הלילה. את חג הסוכות חוגגים השומרונים בישיבה בסוכה הבנויה בתוך ביתם, מארבעת המינים, ושמיני עצרת נחוג מיד לאחר חג הסוכות. השומרונים מקיימים את המצוות בדיוק כפי שהן כתובות בתורה (בשונה מהיהודים שלהם תוספות רבות שעברו במסורת התורה שבעל פה). בשבת למשל, הם שוהים ללא תאורה ולא מחממים את האוכל. הם עורכים לילדיהם ברית מילה ביום השמיני, מקפידים מאד על הלכות נידה ואוכלים בשר משחיטה שומרונית בלבד. לוח השנה השומרוני דומה ביסודו ללוח היהודי וגם בו מעוברת השנה כדי שחג הפסח יצא באביב.

קטע מתוך כרך א' של 'המדריך למטייל בשומרון'. נכתב על ידי דביר רביב ונתנאל אלינסון