סיפור על אמונה 12 שנים אחרי הגירוש: "אתה נופל לתוך חושך ולא מבין מה הקב"ה רוצה ממך"

צילה יהודה, ממגורשי גוש קטיף, עברה בחייה מה שאנשים לא עוברים בתקופות חיים רבות: הטרדה מינית, גירוש מביתה, עוקץ פיננסי ותאונת דרכים. עכשיו היא מגייסת כסף כדי שתוכל לספר את הסיפור שלה במופע ולתת כוחות לאחרים

יעל צלניק אבנרי 31/07/17 20:27 ח באב התשעז

סיפור על אמונה 12 שנים אחרי הגירוש: "אתה נופל לתוך חושך ולא מבין מה הקב"ה רוצה ממך"
צילה יהודה, צילום: באדיבות המצולמת

"בעלי עבד במפעל שנסגר בגירוש גוש קטיף. לאחר מכן הוא לא עבד 12 שנה והיה לנו קשה כלכלית. הציעו לנו לתת מליון שקלים להשקעה ולקבל אותם חזרה עם רווח של 30%. התברר שזה היה תרגיל עוקץ ואיבדנו כך את כל כספי הפיצויים שלנו מהגירוש. התאגדנו 10 משפחות ותבענו, הרמאי אמנם נכנס לכלא אבל פשט רגל, ולא קיבלנו את הכסף בחזרה. היינו במצוקה כלכלית קשה מאוד. בעקבות העוקץ היו משפחות שהתגרשו כי זה היה כמו לקבל סטירה ואז עוד סטירה, ואתה נופל לתוך חושך ולא מבין מה הקב"ה רוצה ממך". 

כך פותחת את סיפורה צילה יהודה, אשה מרשימה בת 55, נשואה לאבנר ויש לה 8 ילדים מתוכם 7 בנים. צילה ומשפחתה גרו בעצמונה שבגוש קטיף 20 שנה עד לגירוש. כבר 8 שנים שהם גרים ברמת הגולן בישוב אבני איתן. צילה היא מורה מחנכת וגם מורה לתיאטרון ודרמה וכעת פתחה פרויקט בהדסטארט לגיוס כסף עבור המטרה החדשה שלה: הפצה ברבים על ידי מופע, של הסיפור המדהים שלה והניסים שקרו לה לאורך חייה.

צילה ממשיכה: "שמונה חודשים גרנו בעיר האמונה, עיר אוהלים וקראוונים ליד נתיבות. המאהל הוקם על מנת לשמור על המסגרת הקהילתית של המפונים. למרות התנאים הרמנו את הרוח, חגגנו ימי הולדת ושמחות אבל היה קשה מאוד. אחר כך עברנו לשומריה.

נעזרנו ברווחה וגמ"חים וחווינו הרגשה של אשמה וחוסר אונים. בעלי נכנס לדיכאון. ניסיתי לעזור לו ואמרתי לו בצחוק 'לפחות בוא נקנה נדנדה ונהנה קצת'. בעלי החליט להכין בעצמו נדנדה מעץ ואחר כך דברים נוספים, זה נתן לו תעסוקה והוא קיבל המון פרגון". 

איך הגעתם לגולן?

"בעלי אמר 'בואי נעבור לרמת הגולן, אני אבנה צימרים מעץ בעצמי, ואחרי שנתפרנס נוכל לבנות שם בית'. אבל לא רציתי להתנתק מהקהילה. שלוש שנים בעלי והילדים ניסו לשכנע אותי אבל רציתי להישאר בשומריה עם הקהילה. בעלי ניסה לפתוח עסק של גננות ועבודות עץ אבל זה לא הספיק לנו לפרנסה.

הבעל והילדים המשיכו ללחוץ. החלטתי לעבור לגולן למען שלום בית".

הבית החדש של משפחת יהודה בגולן

הבית החדש של משפחת יהודה בגולן צילום: באדיבות צילה יהודה

איך הסתדרתם בבית החדש? ממה התפרנסתם?

"ברמת הגולן גרנו בקראווילה עם עוד 22 משפחות מגורשים שעברו לגולן. בעלי הקים בעצמו מתחם מקסים של שלושה צימרים, אבל זה לא פרנס אותנו בכבוד. רצינו שבעלי יבנה לנו בית מעץ. היתה לי טראומה מהבתים ההרוסים בעצמונה ולכן לא רציתי לחשוב על בית אבן. במקרה שמענו על האפשרות של בניה קלה ובנינו את הבית שלנו. לפני כמה חודשים נכנסנו לבית ואני מאושרת ושמחה. בעלי, כשהיה בן 60, במשך שנה ושלושה חודשים בנה את הבית עם מעט מאוד עזרה, ואנחנו מתמודדים עם משכנתא לא פשוטה. אני ממשיכה לעבוד כמורה. מכרנו את הצימרים כדי לממן את בניית הבית, אבל בנינו שתי יחידות אירוח בבית ואנו משכירים אותן בעלות שפויה. אנחנו קוראים להן "פריחה כתומה. המטרה שלנו היא חברתית, חשוב לנו שמשפחות שקשה להם לצאת ולנפוש בעלויות גבוהות יוכלו לעשות זאת אצלנו".

הבית החדש של משפחת יהודה בגולן

יחידת הדיור משפחת יהודה בגולן צילום: באדיבות צילה יהודה

איך התחיל עניין המופע שבו את מספרת "סיפורי השגחה"?

בגיל חמישים עשיתי קיר טיפוס ובנג'י, ורקדתי ריקודי בטן וריקודי עם. אבל היום יש לי נכות ואני עם הליכון. היתה לי תאונת דרכים, והיתה לי סיעתא דשמיא גדולה שניצלתי והצלחתי לצאת מהרכב. במקרה מצא אותי איש מד"א שטיפל בי והזמין לי אמבולנס. אמרתי לבעלי שאני רוצה להודות לקב"ה ושיפתח לי פרק תהילים של אותו היום, וקראתי את הפסוקים הבאים: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. יסור יסרני ה' ולמוות לא נתנני. לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה". אמרתי לבעלי שאני צריכה לספר לאנשים על ההשגחה של הקב"ה. נדרתי ולא קיימתי, בגלל השגרה והעומס. השנה ביום הבת מצווה של בתי הקטנה שנולדה חמישה חודשים לפני הגירוש, נסעתי איתה ועברנו תאונה נוספת. האוטו הלך, אבל אנחנו לא נפגענו בכלל. הרגשתי שהקב"ה אומר לי 'הבטחות צריך לקיים'". 

ספרי לנו על קמפיין גיוס הכספים שהקמת

"התחלתי קמפיין הדסטארט ששמו "בצל יה - הבטחה וחלום", למימון המטרה החדשה שלי שהיא לעזור לאנשים לקום ממשברים ומנפילות על ידי מופע שיספר את הסיפור המדהים והניסים שקרו לי לאורך חיי. המופע נקרא "ממצולות חיי בצללים וצלילים". המופע יספר את הסיפור שלי על ידי משחק והומור. הסכום הוא 55 אלף ש"ח וזו רק ההתחלה. אני רוצה גם להקים אוהל במתחם שלנו, שבעלי יכול לבנות בעצמו. האוהל ישמש כמרכז מבקרים שבו אוכל לתת לאנשים כוחות על ידי הסיפורים שלי, זו השליחות שלי. עברתי בחיי גם הטרדה מינית ועברנו המון משברים גדולים. הכל ב"ה הסתדר. הכל בזכות המבט האוהב: להמשיך לאהוב את הילדים, הבעל, המדינה, עם ישראל, הקב"ה". 

מי שיתרום לפרויקט יוכל לקבל מצילה סדנת העצמה, סדנאה בשיטת TAT, כרטיס לערב הודיה, נופש ביחידת האירוח, מופעי סיפור, כסא זולה מעשה ידי בעלה, הצגה שכתבה וביימה, הפקות של הצגות לבתי ספר ועוד ועוד.

 

צילה יהודה, zilayh8@gmail.com , חפשו בהד סטארט:  "בצל יה - הבטחה וחלום"

 

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר