שאל את הרב

פגמתי בברית

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 11/09/09 10:35 כב באלול התשסט

שאלה

פגמתי בברית ובשביל לכפר על עווני קיבלתי על עצמי ללמוד באותו היום תורה בכל זמן פנוי, לקרוא תיקון כללי ועוד ברכה של שמירת הברית אבל למרות כל זה הרגשתי שזה לא מכפר על עווני השאלה היא אם זה כן מכפר או לא ואם לא אז מה אני צריך לעשות בנוסף

תשובה

שלום לך

לענ"ד אתה צריך להכין תכנית מעשית ברורה כיצד לא תגיע לידי זה או לדברים אחרים ח"ו בעתיד שזה אומר לנתח כיצד תוכל להחליש את כח היצר וכו' ע"י קבלת סייגים בכל הנוגע לאיסורי הסתכלות טלויזיה אינטרנט וכו' וללהרבות כנגד זה בזכויות ולימוד תורה ובחסד ואמת יכופר עוון ויהי רצון שתזכה להתנער מעפר ויהפכו לך עונות לזכויות י"א שתפילת וקבץ פזורינו מארבע כנפות הארץ כולל גם את עניין כוחות הברית שהלכו לאיבוד

עלה והצלח

בברכה אייל משה

להלן הרחבה בגדרי התשובה ממרן הרב אברהם שפירא זצ"ל

הראשונים האריכו בביאור חלקי התשובה. הרמב"ם, וכן רבינו יונה בשערי תשובה, וביותר בפירושי רבינו יונה על התורה שיצא מחדש (פרשת "כי תבוא"). יש הבדלים בין הראשונים השונים.

עיקר החרטה עצמה היא להתחרט על חטאו. אבל רבינו יונה מאריך ומוסיף שחרטה כוללת לשנות את אורחות החיים. צריך לשנות את עצמו. וגם שינוי מלבושים. בגמ' שלנו (ראש השנה דף ט"ז ע"ב) כתוב שהדברים אלו מועילים לקרוע גזר דין. אבל רבינו יונה כותב שהצורך לשנות את מלבושיו הוא חיוב של חרטה שצריך לשנות את אורחות החיים שלו. ועוד חידוש של רבינו יונה בענין החרטה- החרטה צריכה להיות נמשכת, והמשכה זו היא חלק מעבודת התשובה.

עזיבה הוא לעזוב את החטא. אבל גם כאן רבינו יונה מחדש שאין זה מספיק לעזוב את החטא שהיה, אלא צריך להזהר מחטאים אחרים. עזיבת חטא הוא עזיבה של דרכי החטא. זה חידוש גדול, וברמב"ם זה לא משמע כן. לפי ר"י כשהוא עוזב את החטא, אם יש לו חטאים אחרים, הוא צריך לעזוב גם אותם. אם הוא אינו עוזב את כולם, זה פגם בעזיבת החטא.

וידוי, גם כאן רבינו יונה אומר חידוש. לכאורה זה עבודה קלה. חרטה ועזיבת החטא מחייבים התאמצות. וידוי זה רק דיבורים. אומרים "אשמתי" עם כמה דפיקות על הלב. והיום שהכל מסודר בסידור לפי סדר הא"ב זה הכל קל מאד. אבל רבינו יונה מחדש שוידוי כולל גם עבודת צום ותפילה.

קבלה להבא מחייבת עוד כמה דברים. הרמב"ם אומר שגדר הקבלה היא "שיעיד עליו יודע תעלומות". זו עבודה קשה. בחרטה יש ניצוץ של חרטה, שאם לא כן, למה הוא חוזר בתשובה. אבל קבלה להבא לכאורה אינו מחייב כלום. ועל כך יש חידוש ברמב"ם וברבינו יונה שצריך לקבל קבלה ממשית, עד שיעיד עליו וכו'. אבל ברבינו יונה יש חידוש נוסף- שצריך לדעת שיש הרבה שכר בתשובה. מבואר מדבריו שהקבלה כוללת שעושה עסק טוב. וכיון שכן, אנחנו יודעים שהשב חוזר בכוונה גמורה.

כל אלו הם ממעלות התשובה השלימה. אבל מתחילת דברי רבינו יונה משמע שעיקר התשובה זה הקבלה להבא, העיקר הרביעי. אדם צריך ליכנס למעגל של מחשבה, איך יהיה החיים שלי אחר כך. זו תוספת שאינה כתובה ברמב"ם. לכאורה כל ענין התשובה הוא לפרוש מהעבר. אבל רבינו יונה מחדש שהקבלה להבא מסדר את החיים בעתיד. וזהו עיקר התשובה- לחשוב איך לחיות, לדעת שצריך להיות אחר.

כתבות נוספות