מה עדיף

שלום וברכה,
טוב לשאול שאלות שמציקות ולא להשאיר אותן בבטן. שאלות בבטן בסוף גורמות להרבה כאבים ושאלות בחוץ לפעמים אפשר לפתור.
את שאלת שתי שאלות לא פשוטות שהן שונות מאוד וננסה לענות על כל אחת בנפרד.

כשאנחנו מנסים להבין מה הקב"ה רוצה, הכי כדאי לחפש מה הוא אמר לנו בתורה ואיך פירשו אותה חכמי ישראל.
לכן נפתח את ספר "היד החזקה" של הרמב"ם בהלכות לולב ונקרא שם את ההלכה הבאה:
השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו, שנאמר ‘תחת אשר לא עבדת את ה´ אלוהיך בשמחה ובטוב לבב´.
הרמב"ם אומר לנו בהתבסס על פסוק בספר דברים (פרק כ"ח פסוק מ"ז) שראוי שקיום המצוות יהיה מתוך שמחה.
עכשיו בטח תגידי שזה לא חוכמה, נתת לי שתי אפשרויות ואני עונה לך באפשרות שלא הצעת בכלל. אולי יש אנשים שבשבילם שמחה מקיום מצוות זו לא אופציה?

ובכן – לשאלה הזו יש שתי תשובות: אחת שנראית קלה והיא בעצם קשה והשניה נראית קשה אבל היא בעצם די פשוטה.

נתחיל בזו שנראית קשה – לפעמים אנחנו עושים דברים שלא כיף לנו איתם. בניגוד למה שמלמדים אותנו בכל סרטי הקולנוע, אושר גשמי זה לא הכל בחיים. יש דברים שאנחנו עושים גם אם הם לא כייפים כי זה נכון לעשות. לדוגמא: אנחנו נוהגים ללכת לרופא שיניים לעשות טיפול שורש. למה? זה לא כיף, זה מאוד כואב ולחכות בתור זה אחד הדברים הכי מעצבנים בעולם. אז למה אנחנו עושים את זה? אולי נגיד פשוט שלא מתחשק לנו כי זה לא כיף? יותר לא נלך לרופא שיניים כי זה גורם לנו להיות עצובים? ברור לנו שלא ללכת לרופא השיניים זה לא נכון. השיניים שלנו צריכות צריכים טיפול ואם לא נטפל זה פשוט לא יהיה טוב. כך גם עם קיום מצוות. לפעמים זה לא כיף – אבל אנחנו עושים את זה כי זה נכון וכי זה מה שצריך לעשות.
אז נכון שהתשובה הזו נראית קשה – להודיע מראש שלא צריך לשמוח במשהו זה לא דבר פשוט- אבל כמו שאנחנו יודעים ללכת לרופא שיניים בלי לחשוב פעמיים בסופו של דבר גם מצוות אפשר לעשות בלי יותר מידי בעיות.

עכשיו לתשובה שנראית קלה אבל היא בעצם קשה – בעצם כן אפשר לשמוח במצוות.

כשקראתי את השאלה שלך בפעם הראשונה עלה לי לראש סיפור ישן ששמעתי פעם:
מעשה בסוחר יהלומים שנסע מעיר אחת לעיר השנייה עם מזוודות היהלומים שלו. כשירד מהרכבת הוא מיהר לפגישת עסקים, לכן השאיר את מזוודותיו בתחנה והורה לסבל להעביר אותם מאוחר יותר למלון שלו בעיר. לאחר כמה שעות בעוד הסוחר מתארגן בחדרו במלון דופק הסבל בדלת – מזיע כולו וסוחב אחריו מספר רב של מזוודות כבדות מאוד. בלי להסתכל על המזוודות בכלל אומר הסוחר לסבל "טעית ידידי. אלו לא המזוודות שלי". הסבל התעצבן: "איך אתה יודע שאלו לא המזוודות שלך? פתחת אותן? אפילו לא הסתכלת עליהן!". עונה הסוחר: "נכון, אבל המזוודות שלי קלות מאוד ואילו לפי המראה שלך אני יודע שהמזוודות שאתה סוחב הן כבדות מאוד".

את כותבת שמצוות גורמות לעצב ולדיכאון, אבל הקב"ה אומר שמהמצוות צריך לשמוח. מכיוון שברור לחלוטין שהקב"ה איננו מצפה מאיתנו למשהו בלתי אפשרי – ומצד שני ברור לי לגמרי שאת לא ממציאה את ההרגשה שלך, הרי שהאפשרות היחידה שנשארת היא שלקחת מהתחנה את המזוודות הלא נכונות. מהמצוות אפשר וצריך לשמוח. אבל כדי להגיע לשמחה הזו יש צורך לחפש אותן היטב ולא להתבלבל בינן לבין דברים שנראים דומים.

לדוגמא – שבת. מצד אחד זו מצווה קשה מאוד – לא כייפית בכלל. אסור לנסוע, אסור להשתמש במחשב, אסור להדליק את האור, אסור לחמם אוכל. אסור, אסור, אסור.
אבל אם מעמיקים במצווה אפשר לגלות בה עומקים מדהימים שנותנים חוויה אחרת לגמרי. על קצה המזלג אפשר לומר שמצוות שבת היא הקשר הכי ישיר שלנו לבורא עולם. בכל פעם שאנחנו נמנעים מעשיית מלאכה בשבת אנחנו מודיעים לקב"ה – הנה, שמנו לב שאתה בראת את העולם. המלאכה הזו היא משהו שבדרך כלל אני חושב עליו, שאני אחראי עליו, שאני יודע לעשות אותו מעצמי, אני, אני, אני. אז זהו – שיום אחד בשבוע אנחנו מראים שאנחנו יודעים שזה אתה – אתה מאפשר לי לעשות את המלאכה, אתה בראת את הכלים ואת החכמה (העיקרון הזה מוסבר היטב בשיר של קובי אוז "זלמן", מומלץ מאוד). לי לפחות ההבנה הזו גורמת להרגשה שונה לחלוטין.
יכול להיות שמה שאמרתי עכשיו לא מזיז לך בכלל - וזה בסדר גמור.
70 פנים לתורה ואין לי ספק שאיפשהו יש הסבר או רעיון שקשור לשבת שכן יגרום לשבת להיות הרבה יותר משמחת והרבה יותר נעימה. לכן התשובה הזו, למרות שהיא נראית קלה, בעצם די קשה. את המזוודות שלנו לא יביאו אלינו לחדר. צריך לצאת אל תחנת הרכבת ולחפש אותן לבד.

כל זה בנוגע לשאלה הראשונה.

לגבי השאלה השנייה:
נתחיל בזה שכמו שאיננו יודעים בדיוק מה השכר בגן עדן כפי שאומר הרמב"ם:
"טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ולא דימוה הנביאים, כדי שלא יפחתו אותה בדמיון. הוא שישעיהו אומר "עין לא ראתה, אלוהים זולתך - יעשה, למחכה לו" (ישעיהו סד,ג)"
גם מהו העונש בגיהינום איננו מבינים. כל מה שתיארו חז"ל את עונש הגהנום וקושיו – נועד לעורר את האדם לתשובה. ואם הדבר איננו גורם לך להתעורר לתשובה אלא יוצר אצלך קושי אמוני – לדעתי עדיף שלא להתעסק בכך.

בנוסף גם השאלה הזו גרמה לי לחשוב על סיפור, אבל הפעם זה היה יותר כמו פלשבק:
לפני כמעט שנה, הבן שלי, שאז היה קצת מעל גיל שנה, עבר השתלת מח עצם. מדובר בתהליך ארוך ולא פשוט בכלל שמלווה בלא מעט סבל. כחלק מהטיפול הבן שלי נדרש לקבל מספר רב של תרופות דרך הוריד, לעיתם במקביל. כך נוצר מצב שבו לתקופה מסוימת הוא היה מחובר לארבע צינורות בבת אחת ובכל אחת מהם הוא מקבל תרופה אחרת. באחד הלילות בהם אני שמרתי עליו העירה אותי האחות והודיעה לי שהוא צריך לקבל תרופה חדשה ומגיע רופא כדי להחדיר לו עירוי נוסף. הפרוצדורה לא הייתה פשוטה. הבן שלי צרח וזז והייתי צריך להחזיק אותו במקום כדי לתת לרופא להחדיר את העירוי כמו שצריך. כשהרופא והאחות הלכו והבן שלי נרגע נשכבתי על המיטה ופרצתי בבכי. ומכיוון שהרגשתי שאני צריך לפרוק שלחתי SMS לרב שאני מעריך מאוד "איזה מן אבא אני, שנותן שיעשו לבן שלו דברים נוראיים כאלה?". לשמחתי אותו רב היה ער ושלח לי מיד בחזרה "אבא שדואג לבן שלו ועושה דברים מתוך אחריות לטובתו".

ב"ה הבן שלי הבריא, אבל את המשפט הזה אני לוקח איתי מאז.

זו גם התשובה בשבילך. לפעמים הקב"ה עושה דברים קשים לבנים שלו. גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. זה לא הופך אותו לאבא פחות טוב. להיפך – זה מראה שהוא דואג לילדים שלו ורוצה בטובתם, גם אם הם לא לגמרי מבינים איך.

הארכנו מאוד לכן ננסה לסכם:
שאלת שני שאלות:
1. שאלת מה עדיף: קיום מצוות מתוך עצב או אי קיום מצוות מתוך שמחה. התשובה שענינו היא שהכי טוב לקיים מצוות מתוך שמחה. אבל: [א.] צריך לקיים אותם גם אם לא שמחים כי זה מה שנכון לעשות. [ב.] אפשר וצריך להעמיק במצוות ולמצוא איך הן כן יכולות לשמח.

2. שאלת איך יתכן שהקב"ה מעניש את בניו לאחר המוות. וענינו ש[א.] אם זה גורם לך קושי אמוני עדיף לא להתעסק בזה. [ב.] לפעמים אבא יכול להכאיב לבן שלו מאוד לטובתו.

הערה נוספת לסיום. אני מרגיש שהשאלות שלך הם רק קצה הקרחון ושמאחוריהם עומד קושי גדול יותר שאני לא מצליח לשים עליו את האצבע במסגרת המצומצמת הזו. אני ממליץ לך לנסות לפתוח את הנושא לגמרי- וכמו שאמרתי בהתחלה, שאלות בבטן לא עושות טוב לאף אחד.
את יכולה להתקשר לחברים מקשיבים בטלפון: 1599-5000-54 (ימים א-ה בין 21:00 ל1:00) או לחזור אלי דרך המייל. כמו כן אם יש משהו לא מובן או שאת רוצה להאריך באחת מהנקודות שהעלינו או שסתם מתחשק לך לספר אם ואיך התגובה עזרה את מוזמנת לפנות אלי דרך המייל.

שנה טובה וגמר חתימה טובה!

אריאל
Arielez1@gmail.com