שאלה
כבוד הרב שלום רב
אתמול נקלעתי למצב מאוד לא נעים, בו אדם הגר ברחוב הסמוך אלי ועימו אנחנו נמצאים בסכסוך, פגש אותי במכולת השכונתית והחל לצעוק ולכנות אותי בשמות בעלות תוכן מיני והחל לתאר כל מיני דברים מיניים שאני כביכול עושה.
כמובן שהגשתי נגדו תלונה במשטרה.
ההתלבטות שלי היא אם להגיש גם תביעה על לשון הרע, אני מתלבטת כי אני לא רוצה להיות מונעת מנקמה או תאוות בצע אך אני כן רוצה שהוא ישלם על הפגיעה בי.
מה הדרך הנכונה?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני משתתף בצער הגדול על החוויה שעברה עלייך. הלבנת פנים ברבים היא פגיעה קשה, וחז"ל אמרו דברים מרחיקי לכת על כך, ואני מקווה שתוכלי להתאושש.
הגשת תביעה היא לא נקמה או תאוות בצעד. בדרך כלל, היא נובעת ממקום אחר, והיא הצורך האמיתי של האדם בהכרה בפגיעה שלו: הן הכרה בכך שהעובדות הן כפי שהוא תיאר; הן הכרה בכך שהעובדות האלה הן פגיעה ועבירה חמורה כלפיו; הן הכרה בכך שלא הייתה הצדקה לכך. לכן, באופן עקרוני – מותר לתבוע אדם שפגע בנו, ומסכתות הגמרא מלאות תביעות אלו, ובעיקר בדיני ממונות. לא זו בלבד, אלא שיש בתביעה זו גם איום לגבי העתיד, ואפשר שזה ימנע אירועים מכוערים כאלה.
גם בשו"ע נפסק כי מותר לקהילות לתקן כל תקנה הקשורה בתביעות לשון הרע, ולכן עצם התביעה הזו מותרת. הטוב ביותר הוא כמובן לתבוע אותה בבית דין רבני, אבל אם את מעריכה שאותו שכן כלל לא ייענה לזימון לדין (כי בבית דין רבני דברים יכולים להתנהל רק אם שני הצדדים מסכימים לקבל את בית הדין עליהם) – את רשאית ללכת לבית דין אזרחי
עכשיו את צריכה לבחון האם התביעה הזו אכן תשרת אותך, או שתחייב אותך להמשיך להתעסק עם הלכלוך שהיה בדבריו. לעתים – התהליך עצמו ממאיס עלינו את ההתעסקות עימו. לעולם טוב לחשב שכר תביעה כנגד הפסדה.
כל טוב וחיזוק