שאלה
שלום הרב
ראיתי אותך עונה על שאלה בנושא וזאת הייתה התשובה שלך
"שלום
לקשר בין נער ונערה או איש ואישה, כשלא מדובר בקשר טכני (קונה ומוכרת, עניינים טכניים בעבודה וכדומה), אלא בקשר שיש בו גם צדדים רגשיים של קירבה, יש מקום רק כאשר זה במטרה של נישואין (או בדיקה לקראת נישואין).
בהנחה שזה לא זה, אז זה נכלל בדברי השולחן ערוך (בהתבסס כמובן על דברי חז"ל והפוסקים) שצריך להתרחק מאוד מאוד. זה לא צנוע.
בהצלחה רבה (והתודה על האתר מגיעה לעורכים. לא לי)"
אני נערה דתית לאומית ואני נמצאת בבני עקיבא הסניף שלנו הוא סניף מעורב אבל הרוב שומר נגיעה והגבולות ברורים.
מה שאומר שבכללי אני כן בקשר עם בנים מהשבט שלי ומהסניף בכלל.
לפי מה שהגבת לשאלה הבנתי שקשר עם בנים שלא לצורך חתונה הוא קשר לא טוב בוואטספ ובכלל.
אני אשמח להבין למה כי יש לי הרבה ידידם טובים שביחד אנחנו מרים פרויקטים (לא דווקא עניינים טכניים) למשל בסניף או סתם מדברים לצחוקים עם זה בוואטספ ואם זה פנים מול פנים.
אני רוצה להדגיש שאני שומרת נגיעה כבר כמה שנים וכל הידידם שלי יודעים את זה ומכבדים וזה לא נוצר קשר של מגע וכדומה אז למה קשר כזה זה לא טוב?
להפך אני חושבת שקשר כזה הוא טוב כי למה אנחנו צריכים לחיות בהפרדה עד שאנחנו מחפשים חתן אם הגבולות ברורים ולא מתרופפים למה בן אדם שיודע שהוא לא יזלזל בזה לא יכול להיכנס לקשר כזה
אשמח אם תענה וסליחה אם אמרתי משהו בצורה לא מכובדת.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום.
אתחיל מהסוף - לא אמרת שום דבר בצורה לא מכובדת. להפך, שאלת בצורה מכובדת ביותר.
ב"ה שאת מצליחה לשים גבולות ולשמור נגיעה. אני יודע שבאווירה של היום זה לא פשוט.
אבל נגיעה היא לא הדין היחיד בדיני צניעות.
דיני צניעות הם רחבים, חלקם עוסקים בכלל בהתנהגות של אדם בינו לבין עצמו, וחלקם עוסקים בקשר שבין המינים. בתוך הדינים הללו יש גם את הלכות הנגיעה, וגם הלכות רבות אחרות כמו ייחוד, לבוש, הסתכלות, קלות ראש ועוד.
הנושא של חברה מעורבת הוא רחב, ותוכלי למצוא עליו המון חומר באינטרנט. אכתוב רק על קצה המזלג:
למה למשל נאסר המגע? בפשטות זה בגלל שהקשר בין איש ואישה הוא דבר שיכול להיות נמוך מאוד ויכול להיות שיא הקדושה, וזה כאשר מדובר באיש ואישה נשואים. בגלל הפוטנציאל הגדול והסכנה הגדולה שיש בקשר הזה, התורה מכוונת אותנו שהקשר הזה יופיע רק בין בני זוג נשואים. וכך במצב אידיאלי, כאשר איש ואישה מתחתנים, כל אחד מהם יודע שהוא היחיד מבחינת בן הזוג. האיש יודע שהוא לא עוד אחד מהגברים שלאשתו היה מגע איתם, אלא הוא היחיד, וכך גם האישה יודעת ביחס אליו. זו מציאות שונה לחלוטין ממציאות שבה המגע בין בני הזוג הוא לא דבר כל כך מיוחד, כי אין להם בעיה לגעת גם באחרים.
אותו דבר נכון גם לתחומים אחרים שיש בהם קירבה, גם אם זו קירבה נפשית. ולכן מציאות של קלות ראש, צחוקים, שיחות נפש וכיוצא בזה היא לא נכונה על פי התורה. זה הכל עוד ועוד דברים ששוחקים בנפש שלנו את היחס העתידי לבן או בת הזוג.
לכן ההכוונה של ההלכה היא ליצור מרחק (דיסטנס) בין כל איש ואישה זרים, כדי שהכח הרגיש הזה בנפש - היחס למין השני, יופיע רק במקום המותר, הטהור והקדוש של חיי נישואין.
כפי שכתבתי, כמובן שזה לא סותר יחס מנומס, וקשר ענייני במקום שיש צורך, אבל צריך להישמר מאוד (בטח בגיל ההתבגרות, אבל גם אחרי) שזה לא יגלוש למקומות אחרים.
מקווה שהצלחתי קצת להאיר את הנושא.
כל טוב