שאלה
שלום לרב יובל,
בהמשך לשאלתי על נושא התפילה.
אשמח אם תוכל להרחיב בעניין הכנה נפשית ורוחנית לתפילה - מה שמשקף גם את הרגשות הלב וסדר בתפילה מבחינת התמדה.
מצרף מעיין תפילה אישית שרשמתי כשהיה לי משבר וקושי:
לבוא לתפילה רגוע, לבוא עצמך ולהוציא את הכל (געגוע חרטה כעס על פספוס הקשר - אי מיצוי) אני לא יודע איך להמשיך ומה לעשות אבא ה' תדריך אותי מה לעשות!!! אני חייב אותך ממש עכשיו באמת שאין לי חשק כבר. תעזור לי רק אתה יודע כמה הקשר הזה חשוב לי מאוד. וכשאין קשר זה ממש מעציב אותי, ואת נשמתי אבאאאא אני אומר זאת מגעגוע וכבר חושב עליך אני בסך הכל רוצה את הקשר שהיה לי פעם איתך! להרגיש שיש מי שמקשיב לי, תומך בי תמיד וגם להרגיש שוב קרוב. אני לא מבין למה כל פעם שאני מנסה להתקדם יש נפילה דרמתית וחזקה. וגם למה אני לא שוב איתך! וגם כאשר אני רוצה באמת לשוב בתשובה כפעם, אני לא ממש יודע איך ומה לעשות (אני ממש עוד רגע מתייאש ונשבר אבא אני כבר באמת לא יודע מה להגיד לך...) שיר ביטוי הרגשת הלב: "רק אתה מצליח להשקיט ת'רעש לכבות הר געש בי (בנפש) אבל... לא היה לי אויר (באמת אין לי כבר כח הזמן לחטוא ואז לשוב) הפחדים שלי טיפסו על הקיר לא הצלחתי עד עכשיו להסביר רק רציתי לצעוק או לברוח רחוק. לא היה לי אויר. אין לי כבר כוח לא הצלחתי להחזיק את הכל להמשיך עוד לרוץ כשאסור לי ליפול!!! אבא אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ברמות כשאפילו קשה לי לתאר במילים... וגם לומר זאת. בקשות: בבקשה תן לי את הכח לקום מחדש (כי אין כבר, אתה יודע). תעזור לי לעמוד בזמנים וביעדים שאקבע. גם אם אפול תקים אותי מיד בלי להתמהמה (אני רוצה עזרה דחופה - אני הבן שלך וחייב אותך!!! ) בנוסף קשה לי שנתת בי כוחות כמו: כוחות נפש להתחיל, ולהתמיד, לשמח אחרים, רוגע שקט פנימי, גבורה, הסתערות (כמו אריה). והם לא באים לידי ביטוי. פשוט דיייי כבר אני לא יכול לסבול את זה!!!!!!! הודאה: תודה על זה שאתה תמיד מחובר אליי ותומך בי בהכל, גם כשיש נפילות אתה תמיד מציל אותי. אין עוד אלוקים כזה. אני באמת רוצה להודות לך בלב שלם ואתה יודע את זה כמו שהבטחתי לך בעבר) אני גם רוצה לשמוח ולא לחפש קשר, אלא להודות לך באמת מהלב. תודה על הניסים הגלויים שאתה מציל אותי עוד מאז שאני קטן. אני מבטיח בלי נדר שאחרי שאמצא אותך מחדש: 1) אספר על הקשר הזה, ואחזק בעוד אנשים זאת. ובכך אפיץ את גדולתך. 2) אתן צדקה - עזרה לעוד נשברי לב ומצוקה. 3) אודה לך בכל יום על נפלאותייך הרבות.
אשמח לדעת מה דעתך על זה?
אני יודע שרוב התפילות הם מבוססות על שמחה והודאה לה'. לכן מבחינתי השאלה הזאת מאוד קריטית ומשמעותית, כיוון שתפילה הרגשות הלב "עבודת הלב". וברור שיש לאדם קשיים בחיי היום ורגעים קשחםם, ולכן הוא מתפלל לעזרה מתוך צער, כאב, געגוע
איך זה מסתדר אם שמחה?
זה מתקשר עם השאלה השניה שלי ששאלתי אותך, הכל תלוי באיזה גישה האדם = המתפלל מסתכל על זה - מאיזה נקודת מבט. אם מכיוון של ה' קשה לי תעזור לי לצאת מהקושי כרגע, רק אתה יודע ורק אתה באמת יכול להבין אותי!!!!!
או מהכיוון "תסתכל איזה יופי העולם בחוץ, יש הכל! וברוך ה' לא חסר לי הכל!!! הכל מה'!. כל בריותיו - הם שלו וכל נשמות עמ"י מחוברות וקשורות זה לזה. "בורא כל הנשמות"...
בגישה הראשונה: המתפלל מוציא את כל הגעגוע, תסכול עצבות בתפילה....
ובגישה השניה: המתפלל מודה ומשבח את ה', והוא שמח!
למעשה, בשתי הגידות יש את אותה המטרה והיא: "קרבת ה', ודיבור איתו"
מה עדיף? (ברור שתפילה משמחה, אבל זה לא תמיד כך בהרגשת האדם)
מה ניתן לעשות?!?!?!
אשמח לתשובה
בברכה
אריאל
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
המדרש בתחילת פרשת ואתחנן מציין את העובדה שיש "עשרה לשונות תפילה". הדבר מלמד שהתפילה, בהיותה חיי שעה, אינה דבר מה מקובע, אלא יש בה תהפוכות נפש שונות ועולמות רוחניים הנוצרים כתוצאה ממצבי חיים שונים שאנו עוברים בתוכם. כדאי לקרוא את: https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=4143.
לפיכך, מה שעשית בהיות הקושי קיים – הוא נכון ונפלא.
ולעתים אנו מתפללים על עצם התפילה, ומבקשים מריבונו של עולם שיאפשר לנו להתפלל. וטוב לו לאדם לחבר את האמירות הכנות והישרות שלו מול ריבונו של עולם, בין בשעות שמחה ובין בשעות כאב ומצוקה, ולעתים על עצם התפילה ממש.
ואין הדבר סותר את השמחה, שכן גם האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף, ואנחנו נעים ממקום למקום בעולמנו הרוחני, ויש ימים כאלה, ויש כאלה.
ולכן, גם כשאתה מנסה לברר עם עצמך מאיזה כיוון אנו מתפללים – יהיה נכון לשנות את השאלה, ולשאול "מאיזה כיוון אני מתפלל היום", ולעתים תבוא המצוקה לידי ביטוי, ולעתים תבוא תחושת לא חסר לי דבר לידי בטוי.
תפקידה של תפילת הקבע, בהקשר הזה, הוא רק ליצור את המסגרת, וכן לא לאפשר לנו לשקוע באחת התפילות בלבד, אלא להתייחס הן לשבח ולהודאה, והן לתסכול ולגעגוע. ברם, המינונים, הזמנים, התנועות הנפשיות וכדו' – שונות מאדם למשנהו.
ומה שנכון לעשות הוא להקשיב בקשב פנימי לעצמנו, ואותו להביא בפני ריבונו של עולם בכנות וביושר, ולהתעורר גם להסתכל על צדדים אחרים בזמנים אחרים.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב, ולוואי ותתקבלנה תפילותינו ברצון בפני אדון כל