בשלהי המאה ה-19 נשאל עתידן ידוע מה יהיה המקצוע המשתלם ביותר בסוף המאה ה-20. כחוקר רציני צפה אותו מומחה את המעבר הגדול מן הכפר אל העיר, והבין כי הצפיפות תגרום לבעיות תחבורה ופקקים קשים. "יהיו יותר כלי תחבורה מאשר מקומות לכרכרות", חשב. "לכן, המקצוע הכי מבוקש יהיה איסוף גללי סוסים". למזלו, לא נאלץ העתידן להתמודד עם נבואתו ה"ריחנית".
מיכל פלג, פסיכולוגית בכירה ואחראית הייעוץ ב"מכון הדסה", העוסק בהכוונה תעסוקתית, מביאה את הסיפור כדוגמה לזהירות הנדרשת מתחזיות, שאינן מדויקות תמיד.
לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית ביום ראשון הקרוב, פנה "מקור ראשון" לאוניברסיטאות ומכוני השמה בניסיון לבחון כיצד צריך להיערך סטודנט או אדם העושה את צעדיו הראשונים בשוק התעסוקה, כדי לבחור במקצוע מתאים. רבים לא מודעים לכך, אך ההחלטה שהם נוטלים בשנות ה-20 לחייהם תקבע את עתידם המקצועי במשך עשרות שנים ואפילו את חיי המשפחה והחברה שלהם.
ביוטכנולוגיה בירידה
פלג, כמו אנשי מקצוע אחרים, נזהרת מלהתנבא לאלו מקצועות צפון עתיד מבטיח ואלו נמצאים בדעיכה בשל סיכויי העסקה ושכר נמוכים.
עם זאת, אומרת פלג, למרות התחרות העזה, מורגשת התאוששות בפנייה למקצועות עריכת הדין וראיית החשבון. גם מקצועות ההיי-טק חוזרים, וצפויה עדנה למקצועות ההנדסה, בעיקר האלקטרוניקה והמחשבים.
לעומת זאת, שני מקצועות שנחשבו עד לאחרונה למבטיחים ביותר, איבדו מזוהרם. מתברר, שבמציאות אין ביקוש מצד מעסיקים לעובדים בביוטכנולוגיה, מקצוע שנחזה עד לפני שנים מועטות כבעל פוטנציאל שיא, וגם ברפואה אלטרנטיבית נכזבו התקוות.
מקצועות הצפויים לרכז ביקוש רב הם כאלו הקשורים לגיל השלישי, בשל העלייה בתוחלת החיים. בין היתר מדובר על עבודה בתחומי הפסיכוגריאטריה, גרונטולוגיה, סיעוד ופיזיותרפיה, וכן הנחיית פעילות פנאי ואספקת שירותי רפואה מונעת. מגפת ההשמנה העולמית ועליית המודעות הבריאותית יגבירו את הצורך בדיאטניות.
תחומים הנחשבים כבעלי סיכויים מצוינים הם הננו-טכנולוגיה ופענוח הגנום האנושי, שעדיין לא מוכרים למרבית הצעירים.
התחרות הגוברת בין החברות תדרוש אנשי שיווק, פרסום וניהול. הפנאי הגובר יביא לעלייה במספר העוסקים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, תחקירנים ואיסוף מידע. זאת, למרות שרמות השכר בתחום יישארו נמוכים. המודעות הסביבתית הגוברת תסייע גם למי שלמד אקולוגיה או איכות הסביבה.
משתלם ללמוד
ומה לגבי התגמול הכלכלי? לדברי ד"ר דניאל פסרמן, מרצה במחלקה ל
פסרמן מוסיף, כי התשואה במקצועות ההנדסה,
מצב הרוח ירוד
פלג אומרת שמורגש ביקוש גובר לאנשים בעלי השכלה בינתחומית, למשל משפטים וראיית-חשבון. לדבריה, בניגוד למצבם העגום של רוב תלמידי מדעי הרוח, דווקא מצבם של בוגרי החוג לפילוסופיה טוב יחסית, מאחר וגם חברות היי-טק רואות בהם בעלי חשיבה לוגית. לכן, שילוב של פילוסופיה עם מתמטיקה, פיזיקה או מחשבים, יכול לסייע בהשגת עבודה.
פלג, כרבים אחרים, מבכה את הירידה בביקוש למדעי הרוח. "זו טעות ברמת המדינה והתרבות, אך גם ברמת הפרט שזוכה להשכלה", היא אומרת. "הצעיר הישראלי מאוד פרקטי. אם מעניין אותו היסטוריה, אז הוא יקרא בבית ויעסוק וילמד משהו אחר".
למרות ההתאוששות הכלכלית, פלג אומרת שעדיין מדובר בשוק של מעסיקים, מאחר וההיצע עולה על הביקוש, ועל כל משרה פנויה יש קופצים רבים.
פסרמן מוסיף כי למרות שנדרש כושר ניבוי משוכלל, כדי להעריך מה יהיה המצב בשוק העבודה עם סיום הלימודים, מחקרים בישראל ובארה"ב הראו שסטודנטים יודעים לזהות מגמות בצורה גסה. לדבריו, העלייה בביקוש לעובדים במקצועות מסוימים מתאימה לרוב לתחומים בהם מגלים הסטודנטים עניין.
פסרמן ממליץ על אימוץ המודל האמריקני, הגורס כי בלימודי התואר הראשון עדיף להתמקד על הרחבת האופקים ורכישת השכלה כללית. "בגלל השירות הצבאי, בישראל אנשים רוצים לבחור ישר התמחות ספציפית. בארה"ב רק בתואר השני רוכשים התמקצעות", אומר פסרמן. "ככלל, לפני התואר הראשון, אנשים עדיין לא יודעים מה הם רוצים לעשות בחיים. אולם הם רוצים שהאוניברסיטה תשמש להם כבית-ספר מקצועי, כמו ברפואה ועריכת-דין".
מחסור במידע
אז מה צריך לקחת בחשבון? פלג מדגישה כי רוב האנשים מקבלים את ההחלטה החשובה בחייהם ללא מידע מספיק וללא התחשבות בפרמטרים מתאימים. "הסטטיסטיקה מלמדת שבין רבע לשליש מהסטודנטים משנים חוג לימוד או עוזבים את האוניברסיטה לאחר שנת לימודים אחת".
רוב האנשים מכירים רק כ-50 מקצועות מתוך כ-500 אפשריים, אומרת פלג, "וכך הם מקבלים החלטות עם מידע מועט".
לדבריה, שיקולים של שכר וסטטוס מכוונים את האנשים, כשבפועל שיקולים נוספים, כמו מידת העניין ותנאי ההעסקה, כלל לא נלקחים בחשבון.
גם ד"ר יצחק גרתי, מנהל מכון הדסה, אומר כי הישראלי הצעיר הוא מעשי ותכליתי ונוטה לשנות את העדפותיו על פי המידע המגיע אליו לגבי הביקוש לעובדים במקצועות השונים.
פסרמן אומר כי מערכת השיקולים של הישראלי בבחירת מקצוע היא עניינית למדי. "התחומים שיש לבעליהם ביקוש בשוק העבודה לאחר התואר, הם התחומים שככלל יש להם ביקוש בתואר הראשון", אומר פסרמן. "מצד שני, יש מקצועות שתמיד פופולריים, כמו רפואה ועריכת-דין, ויש מקצועות המושפעים מתנודות השוק, כמו מחשבים וביוטכנולוגיה".
חברת "קמפוס לימודים", המייעצת ומתווכת עבור המבקשים ללמוד בחו"ל, מדווחת כי המקצועות המבוקשים ביותר בקרב ישראלים הלומדים מעבר לים הם רפואה, וטרינריה, אדריכלות, אמנות, תקשורת, פסיכולוגיה, עיצוב, מינהל עסקים ומשפטים.
הכרה עצמית
לדברי פלג, מה שצריך הישראלי צעיר לעשות קודם כל הוא לנסות ולבצע היכרות עם עצמו. "שתי הרגלים העיקריות עליה צריכה לעמוד ההחלטה הן הכשרים והכשרונות של המתלבט, יחד עם נטיותיו", אומרת הפסיכולוגית התעסוקתית.
לדבריה, צעירים רבים מגיעים עם מידע מצומצם, המבוסס על שנות נעוריהם, שלא תמיד רלבנטי לבחירת מקצוע ותעסוקה לעתיד. "מי שהצטיין במתמטיקה בתיכון, לא בהכרח יתאים ללמוד זאת באוניברסיטה", מדגישה פלג. כשבאים אנשים לייעוץ במכון נבדקים תחומי העניין שלהם, הכישורים החברתיים ומאפייני אישיות. גם אצל אנשים פתוחים וידידותיים צריך לבדוק לאיזה סוג קשרי עבודה הם זקוקים (קשר פיזי, נפשי, חינוכי, הדרכתי, ניהולי-סמכותי או אולי דווקא שירות).
פסרמן אומר כי השיקול שצריך להנחות את הצעיר הוא קודם כל עניין. רק אחר-כך באים האילוצים: האפשרות להתקדם והאם זה משתלם כלכלית. "אם זה מקצוע שאתה לא מוצא בו עניין, ממילא בסופו של דבר זה יפגע בציונים שלך או בסיכויים שלך להתקדם", אומר פסרמן.
פונים למומחים
הבלבול הרב השורר בקרב אלו העושים את צעדיהם הראשונים בתחום הלימודים והעבודה הביא לפריחתו של מקצוע הייעוץ התעסוקתי ולהקמתם של מכונים המיועדים להכווין את המועמדים לתחומים שונים בהתאם לכישוריהם.
"אנחנו עוזרים לאנשים לקלף את הקליפות ולהכיר את עצמם", אומרת פלג.
לדבריה, כאשר בוחרים כיוון תעסוקה יש לתת משקל גם לערכים אישיים. "יש כאלה שחשוב להם מאוד לעשות כסף ולאחרים דווקא לעזור לזולת", אומרת פלג. "יש השפעות סביבתיות, ואז צריך לראות כיצד מיישבים את הבחירה עם ציפיות ההורים, הסביבה, ודפוסי התרבות שלה, בלי לוותר על האני העצמי".
לאחר שהמועמד קיבל תמונה טובה יותר לגבי הכיוון המתאים לו, הגיע הזמן לבחון את האפשרויות הספציפיות העומדות לרשותו. "מידע הוא כוח, ואנשים ניזונים מסטריאוטיפים לא נכונים על אופי העבודה של מקצועות שונים", אומרת פלג. "כך למשל, מי שאוהב לעזור ולעבוד עם אנשים, לא תמיד יודע שפיזיותרפיה דורשת גם כוח פיזי לא מבוטל".
ומה עם המעסיק?
את החיפוש אחר מקום העבודה האידיאלי לא מספיק לבצע באמצעות ההעדפות הפרטיות ויש לבדוק גם את ההיצע בשוק. "אנשים שומעים סיפורים על מקומות עבודה ועל המצב ופוחדים. אולם למעסיקים חשובים תכונות המועמד וכושר הלימוד וההסתגלות שלו, יותר מההכשרה והידע המקצועי".
"מה שהכי חשוב ומשפיע במקום העבודה", מדגישה פלג, "זה הברק בעיניים וההנאה. איתם ניתן לכוון ולהבין את צורכי הבוס והשוק, לפעול בתוך סביבת העבודה ולגלות גמישות ויוזמה".
סקר מקיף שפרסמה לאחרונה MITמקבוצת מנפאואר ישראל, מאשר את העלייה (21.6% לעומת ספטמבר אשתקד) בביקוש לעובדי היי-טק ואת המגמה החיובית בתחום. הקבוצה עורכת סקר דרושים, המתבסס על מודעות דרושים המתפרסמות בלוחות עיתונים גדולים.
עליות משמעותיות ביותר בהשוואה לרבעון הקודם נרשמו גם בביקוש לעובדים בענפי ייצור תעשיה ומתכת, מחשבים ותקשורת, מקצועות הנדסיים, עובדי מסחר ושירותים, ואקדמאים וניהול.
לצד העליות נרשמו גם ירידות חדות של 40% בביקוש לעובדים בביוטכנולוגיה ופרמצבטיקה. ירידות נרשמו גם בביקוש לקניינים ואנשי רכש, עובדי בנקאות, מימון ושוק ההון.
דליה נרקיס, מנכ"ל מנפאואר ישראל, אומרת כי "ניתן לומר שהרבעון השלישי אופיין בעלייה בביקוש לעובדים. נתונים אלה עולים בקנה אחד עם הנתונים הכלכליים המתפרסמים, הצופים גידול בצמיחת המשק והתחזקות המשק עקב יציבות מדינית-ביטחונית. אנו צופים כי מגמת הגידול בביקושים לעובדים תימשך גם בחודשים הבאים".
נוגה ומאדים
כמו בתחומי החיים האחרים, גם בשוק התעסוקה יש הבדלים בין המינים. לדברי פלג, נשים מתחשבות יותר בסביבת העבודה ובקשר עם אנשים, לעומת הגברים המונעים יותר על ידי סטטוס וכסף. לכן, גברים פונים למקצועות פיננסיים, ניהוליים וטכנולוגיים, ונשים למקצועות טיפוליים, אך גם ל"הנדסה-לייט" - תעשייה וניהול, מזון ורפואית.
עם זאת, בשנים האחרונת מורגש שינוי וההבדלים בין המינים מצטמצמים. פלג אומרת כי נשים מונעות כיום יותר מבעבר על ידי שיקולים פרקטיים ומעוניינות לשמור על עצמאותן גם לאחר הנישואין.
פלג אומרת כי נשים דתיות מקדישות חשיבות רבה להתאמת העבודה לחיי המשפחה, אך הדבר נכון במידה מופחתת גם לחילוניות.
*****
המקצועות המבוקשים
מינהל עסקים עדיין בראש
נתונים שרוכזו על ידי "מקור ראשון" ממספר רב של מכוני מחקר ומוסדות אקדמאים, מלמדים שמקצועות מינהל עסקים וכלכלה חזרו להוביל את רשימת המקצועות המבוקשים.
כך למשל, הסקר השנתי של מכון הדסה מגלה כי המקצועות המבוקשים בקרב צעירים בני 26-19 בישראל הם (בסדר יורד): מינהל עסקים, פסיכולוגיה, משפטים, מדעי המחשב, כלכלה וחשבונאות, ייעוץ ארגוני, הנדסת תעשייה וניהול, עבודה סוציאלית, הנדסה ותקשורת.
מאוניברסיטת תל-אביב נמסר כי החוג שהיה הכי קשה להתקבל אליו היה בית-הספר לרפואה, בפער גבוה מן הבאים אחריו. החוג להפרעות בתקשורת עלה השנה למקום השני ברף הקבלה. אחריהם: הנדסה ביו-רפואית, ביו-אינפורמטיקה והנדסת אלקטרוניקה ומדעי המחשב. מעט אחריהם נמצאים חוגי החשבונאות, ניהול, משפטים,
באוניברסיטת בר-אילן, באופן מסורתי, מספר הנרשמים הגדול ביותר הוא למשפטים (1,239), כשמתוכם התקבלו כ-160. 1,121 נרשמו ל
באוניברסיטת חיפה הנתונים דומים, ואת רשימת החוגים המבוקשים פותח בית הספר למשפטים, כשאחריו
בטכניון היה מספר המועמדים הגדול ביותר לבית הספר לרפואה עם 1,070 פונים. אחריו, החוג להנדסת חשמל עם כ-900 פונים ו-700 במדעי המחשב. לחוגים הנדסת מכונות, הנדסה ביו-רפואית, הנדסת תעשייה וניהול וארכיטקטורה פנו כ-500 נרשמים. לחוגים של הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ושל ביולוגיה שלחו 400 איש את טפסי ההרשמה.
באוניברסיטה העברית מונים בין החוגים המבוקשים את תחום הריפוי בעיסוק - רק כ-6% מתקבלים. ברפואה ורפואת שיניים שיעור הקבלה הוא כ-10%, ברוקחות - 29%, במשפטים ועבודה סוציאלית - כ-30%, ובמינהל עסקים - כ-40% קבלה. במדעי החברה היה ביקוש גדול לחוגים פסיכולוגיה ותקשורת.
באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע מוביל באופן מסורתי החוג למדעי ההתנהגות את רשימת המבוקשים. אחריו צועדים חוגי הרפואה ומקצועות ההנדסה הבאים: תעשייה וניהול, חשמל ומחשבים והנדסת תקשורת. בהמשך, מדעי החיים, רוקחות, ומדעי המחשב ופיזיותרפיה.
אריאל רוזנברג