אוטוטו מגיע החופש הגדול ובעשרות אלפי בתים בישראל מתכננים עכשיו את חופשת הקיץ. לפי סוכני הנסיעות, היעדים הכי מבוקשים (במיוחד על ידי בעלי תקציב צנוע), הם האיים הסמוכים אלינו בים התיכון. אבל את אותן האטרקציות – ים, נמל דייגים, עתיקות, סמטאות, שווקים, יש לנו קרוב לבית, בלי טיסה ובלי הפלגה, בלי בידוק דרכונים ומזוודות, בלי תורים בנמל התעופה, ועם הרבה יותר היסטוריה. במילה אחת: עכו. בירת ממלכת הצלבנים מלפני אלף שנים, עם חומות ענק ששום כובש, כולל נפוליון, לא הצליח לפרוץ אותן. עם עיר תת קרקעית צלבנית מדהימה של עשרות אולמות, מנהרות ומבואות, שמי שלא ראה, לא יבין מדוע היא קיבלה מעמד של אתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו. בעכו אפשר לחוות בתוך יום אחד את ימי הביניים, הכיבוש העותומני, ארבע דתות, המנדט הבריטי והמאה ה-21.
כשהציעו לי להגיע לעכו, תמהתי. העיר הזו מגיעה לכותרות רק בהקשר של מחלוקות בין מוסלמים ליהודים או, להבדיל, כשמתקיים בחול המועד סוכות פסטיבל תאטרונטו להצגות יחיד. מה פתאום לטייל בה. אבל התמיהה הפכה להפתעה נעימה כבר בכניסה אל העיר, בין השבילים המצוחצחים והצמחייה המטופחת של הגנים הבהאים. את הגנים שעל הכרמל כולם מכירים. אבל אלה של עכו הם הדבר האמתי. כי מייסד הדת הבהאית מירזה חוסיין עלי קבור כאן ולא בחיפה, וקברו מוקף גן פרסי גדול עם שבילי אבנים לבנות קטנות, שיחים גזומים, ערוגות פרחים, ועצים יפי צמרת. הכניסה חינם והמקום פתוח כל יום בין 09:00 ל- 16:00.
הגנים הבהאיםצילום: אבנר גדישי
וזה רק המתאבן.
המנה הראשונה, לדעתי, היא ביקור קצר במוזיאון "אוצרות בחומה" השוכן בין החומות הצלבניות הסוגרות על הים ומתחרות ברושם שהן עושות אפילו בחומות העיר העתיקה בירושלים. זהו מוזיאון פולקלור קטן, ממוקם במבנה ששימש בעבר את חיילי המשמר העותומני. באולמותיו המקומרים יש תצוגות של חפצי יום-יום מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שחקנים המשחזרים מלאכות יד שהיו נהוגות אז: סנדלר, נפח, נגר, שוזרת סלים, אוספים של כלים כמו פיילות, פרימוסים, כדי חלב, מפיות, בולים, קופסאות הקרן הקיימת, תערוכת ציורים ובגדים עתיקים של נשים ועוד. מחיר הכניסה סמלי, ושעות הביקור הן 10:00 ל 17:00, שישי וערבי חג 10:00-15:00.
ואז מגיעים למנה הראשונה: השוק והנמל. אל תגיעו לשם רעבים, כי אין מסעדות כשרות. מצד שני, אל תוותרו על הקסם של שוטטות בשלושת הבזארים ועל מזח הדייגים העתיק. כמו בכל ארצות הים התיכון, יש כאן סמטאות מרוצפות אבן שבמרכזן מעין תעלה שטוחה, שבה זרם בעבר הביוב (היום יבש ונקי, לא לדאוג), וחצרות פנימיות מסתוריות, ודינדון פעמוני כנסיה, ופתאום חותך את הדממה הרמקול עם קריאות המואזין, בקיצור אוריינטליות אותנטית.
הבזארצילום: אבנר גדישי
יותר מדי אסלאם ועותומניות בשבילכם? חפשו לשם איזון את בית הכנסת הטוניסאי "אור התורה". הוא יחיד מסוגו בארץ ובעולם כי הגבאי, ציון בעדאש, הפך את כולו במשך שישים שנה ליצירת אמנות בהשראת התנ"ך, ההיסטוריה היהודית, השואה והציונות. כל הקירות, בפנים ובחוץ, מכוסים בציורי מוזאיקה, והרצפה היא פסיפס של מיליוני אבנים שהובאו מאילת, תמנע, הגליל, הגולן וירושלים. יש גם כ-140 חלונות ויטראז' ובכל חלון אחד מסיפורי התנ"ך. מפעל חיים אמנותי בן ארבע קומות של איש אחד. בקומה הראשונה בית מדרש הפתוח כל בוקר ואולם שמחות. בקומה השנייה בית כנסת שהועתק מהאי ג'רבה, שבו מתפללים בשבתות וחגים. בקומה השלישית עזרת הנשים שיש הטוענים שהיא היפה ביותר בעולם. והרביעית היא קומת הגג. הביקור חינם בין השעות 9:00 ל 12:30.
ביה"כ הטוניסאיצילום: באדיבות אוצרות הגליל
שילמנו את חובנו ליהדות. נחזור להווי העותומני בחמאם של משפחת גאטאס. אמיל גאטאס, דור שני, עורך לנו סיור בשחזור המוקפד והמדויק שיזמה משפחתו. "בהתחלה כולם צחקו על הרעיון – היום הם צוחקים על עצמם" אומר אמיל. יש מלתחות, יש רצפה לוהטת, אדים חמים ממלאים את האוויר, קרצוף בליפה, סבון שמן זית, עיסוי והצלפות לזירוז מחזור הדם עם ענפי חרוב. אנחנו הסתפקנו בסיור בלבד, אחרי שאמרו לנו שהמקום כל כך פופולרי עד שמומלץ להזמין מקומות שבוע מראש, אבל אין ספק שזו הזדמנות למי שמתאים לו, לחזור במכונת הזמן מאה-מאתיים שנה לאחור.
חמאם גאטאסצילום: אבנר גדישי
הקפיצה לאחור הכי עוצרת נשימה בעכו היא ל"אולמות האבירים". חבל להשחית מילים על תיאור חוויית השהות בעיר תת קרקעית שלמה שבנו הצלבנים ממסדר ההוספיטלרים לפני כאלף שנים. מלים לא מסוגלות להעביר את התחושה יוצאת הדופן הזו. חייבים להגיע וללכת בין הקמרונות של אולמות האוכל, אולם הכנסים, המעברים הארוכים הבנויים באבן, עד היציאה לאור ולנוף הים התיכון. לא זול, אבל שווה כל שקל. לפעמים יוזמת העיריה משתאות לילה עם שחזור קרבות אבירים על סוסים. בררו מראש באתרי האינטרנט הרלוונטיים.
אולמות האביריםצילום: נעמי גוטקינד גולן
מלאנו כרסנו בהיסטוריה, פולקלור ואוריינטליות, בלי שטעמנו דבר בפה (אלא אם הבאנו מהבית או קנינו במרכולים כשרים) - הגיע הזמן להתיישב לארוחת שף במלון רימונים חוף התמרים, שבניגוד לעיר הסובבת אותו, הוא לגמרי בן המאה ה-21 וכמובן כשר. בכירי מיזם "אוצרות הגליל" להזנקת התיירות בגליל המערבי (המאגד כ-430 תיירנים), השיקו שיתוף פעולה עם המלון הזה לקראת הקיץ. על סביצ'ה דג וסטייק בקר, סלטי חומוס-טחינה וקינוחי שחיתות, השמיעו באוזני את האני מאמין שלהם, כולל זה שרצועת החוף של עכו מזכירה את חופי יוון וטורקיה ועוד במרחק של שעה וחצי נסיעה מהבית (מה שנכון), שבמלון החדרים מצוידים בחלון ענק לים התיכון, ובמפלס התחתון יש ספא, בריכות (מקורה וחיצונית), מתקני קאנטרי, ספורט ימי (גלשנים ומפרשיות), מדשאות מוקפות דקלים מהם ניתן להשקיף על עכו העתיקה מצד אחד ועל מפרץ חיפה מהצד השני, ומיזם בשם "אמא יקרה" הכלול במחיר השהייה, במסגרתו יכולים ההורים להזמין אוכל טרי וטחון לתינוקות, פירות וירקות, מים חמים, חלב חם /קר, סינר חד פעמי, מגבונים לחים ועוד. החבר'ה של "אוצרות הגליל" הזכירו גם שבמרחק נסיעות קצרצרות מהמלון מגיעים לראש הנקרה, נחל בצת, חוף אכזיב, מערת קשת, פארק גורן ועוד.
מלון רימונים חוף התמרים עכוצילום: רמי סולומון
ואם החברים שלכם ירימו גבה כאשר תבשרו להם שהשנה אתם עושים את החופשה שלכם בעכו, אל תתבלבלו ואתגרו אותם: סנובים, באולמות האבירים כבר הייתם?