אם אתם עומדים בפני קנייה של רכב חדש או שעשיתם זאת בשנים האחרונות, בוודאי שמעתם את המונח "מבחני ריסוק" נזרק לחלל החדר בהקשר של בטיחות הרכב. סביר להניח שנאמר לכם שהרכב שאותו אתם רוצים לקנות קיבל ציון מצטיין במבחני הריסוק שערכו לו, באירופה או בארה"ב, ומול ההכרזה הזאת אולי הנהנתם בלי להבין יותר מדי במה בדיוק מדובר. אז מה זה מבחני ריסוק, מה עושים במבחנים האלה ומה ההבדלים בין המבחנים הקיימים כיום? נסביר.
קודם כל – מה הם מבחני ריסוק?
כל רכב שעולה על הכביש צריך לעמוד בתקנים מסוימים של בטיחות. הבטיחות הזאת צריכה להתבטא לא רק בנסיעה רגילה ורצופה, אלא גם במצבי קיצון בהם הרכב מעורב, חס וחלילה, בתאונה. עבור דימוי של מצבים כאלה, ובחינה כיצד כל רכב מתמודד איתם ומגן על הנוסעים בו, החלו לפני כמה עשרות שנים לבצע מבחני ריסוק. כל רכב באשר הוא, בין אם רכב משפחתי, רכב שטח, SUV או אפילו רכבים דו גלגליים, חייב לעבור את המבחנים האלה, בהם דגמי הרכב עומדים במספר זעזועים וטראומות משמעותיים. המבחנים כוללים לרוב פגיעות חזיתיות במהירות, נפילה מגובה מסוים, פגיעות בזוויות שונות, מבחני התהפכות ועוד. עם זאת, לאורך השנים התפתחו לא מעט מבחני ריסוק שונים, שמהווים למעשה תקנים שונים שיכולים לבלבל אותנו זה מול זה – וחשוב להבין בדיוק מה מבחן הריסוק שהרכב שאתם רוצים לקנות עבר, ומה התוצאה שלו אומרת.
אילו תקנים של מבחני ריסוק קיימים כיום?
בעולם הרכב המודרני ישנם 3 מבחני ריסוק דומיננטיים. מרבית הרכבים עוברים לפחות אחד מהם ולעתים קרובות גם יותר. התקן הנמוך ביותר, שהרלוונטיות שלו בישראל יחסית נמוכה, הוא התקן האמריקאי הממשלתי, ה-NHTSA. תקן זה תקף בעיקר לרכבים שנמכרים בצפון אמריקה, והוא מוגבל יחסית במהירויות ובעומסים שמדומים בו.
תקן אמריקאי מתקדם יותר, שהפך לנפוץ ביותר עם השנים, הוא ה-IIHS – מבחני ריסוק שתוכננו באופן פרטי על ידי חברות הביטוח האמריקאיות, בכדי לבדוק את בטיחות הרכבים לפני ביטוחם, ושאומץ עם השנים בחלקים גדולים מאוד של העולם, לרבות ישראל.
עוד תקן שחשוב להכיר הוא ה-Euro NCAP – התקן האירופי שהוא התקן הנפוץ ביותר בישראל, שתוכנן ונתמך על ידי חברות ביטוח וגופים ממשלתיים תחת האיחוד האירופי.
מה ההבדלים בין מבחני הריסוק השונים?
כל מבחן ריסוק הוא בעל דקויות מיוחדות שמחזקות את הממצאים שלו. כך למשל ה-IHSS נחשב לעתים לתקן המחמיר ביותר, משום שבו נבדקות מהירויות התנגשות גבוהות יותר, זוויות פגיעה חדות יותר ומשקלים גבוהים יותר שפוגעים ברכב. לעומתו, ה-Euro NCAP מתמקד מאוד בבטיחות הרכב כחלק מהכביש כולו, עם בחינה מקיפה יותר של מהירויות הבלימה ושל מערכת ה-Cruise Control, גם מול הולכי רגל וגם מול מכוניות אחרות. ההבדלים בין מבחני הריסוק השונים יכולים להפוך את הציון שהרכב מקבל בכל מבחן למבלבל, אך למרבה המזל ישנה חפיפה לא קטנה בין הציונים בתקן האירופי לבין ה-IHSS.
איך מבינים את הציון שהרכב קיבל?
בתקן ה-Euro NCAP כל רכב מקבל ציון שנע בין כוכב אחד (לא בטוח) לבין חמישה כוכבים (בטוח מאוד). לעומתו, במבחן ה-IHSS, הדירוג הוא בעל 4 רמות והוא מתואר באותיות – P פירושו גרוע ונכשל, M פירושו גבולי ולא מומלץ, A פירושו עובר או סביר, ו-G פירושו טוב או מצוין. ה-IHSS גם מעניקים תואר של "Top Safety Pick" לרכבים מצטיינים בשקלול כלל הפרמטרים. ברוב המוחלט של המקרים, תהיה חפיפה גבוהה מאוד בין הרכבים שמקבלים 4 או 5 כוכבים בתקן האירופי לבין ציון G או הצטיינות בתקן האמריקאי – ואלה הפרמטרים שאתם צריכים לחפש.