רות ביידר גינסבורג - השופטת הראשונה שיש בובה בדמותה

שופטים מבית המשפט העליון האמריקני שזכו לתהילת עולם, התפרסמו גם מחוץ לקהילה המשפטית ואפילו נעשו עליהם סרטים – כבר היו. אך השופטת רות ביידר גינסבורג היא תופעה מסוג חדש לחלוטין.

חדשות כיפה תוכן שיווקי 26/03/19 13:48 יט באדר ב'

רות ביידר גינסבורג - השופטת הראשונה שיש בובה בדמותה
צילום: shutterstock

אם עדיין לא שמעתם עליה, זה רק עניין של זמן עד שתראו את הסרט העלילתי המבוסס על חייה ונקרא "On the basis of sex"תיתקלו בספר הילדים, שהפך רב מכר - "ואני אומרת לא!" שכתבה עליה
הסופרת האמריקנית דבי לוי, או תראו בצפייה ישירה בכאן 11 את הסרט הדוקומנטרי שיצא במאי 2018, וכבר צפו בו מאות מליוני בני אדם ברחבי העולם.  
אולי גם אתם שואלים את עצמכם איך הפכה שופטת בבית המשפט העליון האמריקני לדמות אייקונית שיש אפילו בובה בדמותה (לבושה גלימה ואוחזת פטיש שיפוט). הנה לפניכם סקירה קצרה שתעזור לכם להבין על מה בדיוק כל המהומה :


מתנגדת סדרתית
ספר הילדים על השופטת רות ביידר גינסבורג, המכונה RBG (Ruth Bader Ginsbur)
או בעברית רב"ג, נפתח במשפט "אפשר להגיד שחייה של רב"ג היו שורה אחת ארוכה של התנגדויות". גם שם הספר "ואני אומרת, לא!", מעיד על המאפיין המרכזי בדמותה של האישה שהפכה מושא להערצה.
כבת למהגרים יהודים שגדלה בניו יורק של תקופת השפל הגדול, לא חסרו לרב"ג (ששם נעוריה היה ג'ואן רות ביידר) דברים למחות נגדם. משפחתה השתייכה לזרם הקונסרבטיבי, שהוא כמובן מתירני יותר מן הזרם האורתודוקסי, אבל עדיין לא היה זה עניין של מה בכך לאפשר לנערה בת 13 לשמש כ - "רב המחנה" במחנה קיץ של ילדי הקהילה.
עוד לפני כן, כילדה בבית הספר היסודי, היא התעקשה ללמוד מלאכה עם הבנים ולא בישול ואפייה עם הבנות. ולא בגלל שהייתה לה נטייה למלאכת כפיים - דווקא אלא פשוט כי היא לא יכולה הייתה לסבול חלוקה שרירותית לפי מין, וחשה מחוייבת להתקומם נגדה.

בהמשך חייה, רות חוותה על בשרה את האופן בו נשים הופלו לרעה באקדמיה ובשוק העבודה. היא ניהלה קרבות רבים בשם עצמה ועבור אחרות, וקצרה נצחונות משמעותיים. בין השנים 1973 ל-1976, תוך שהפכה האישה הראשונה שמונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת קולומביה,
היא עמדה בראש ארגון ה-
ACLU (American Civil Liberties Union),
וטיפלה בשישה תיקים שהתנהלו בבית המשפט העליון. היא זכתה בחמישה מהם, והשיגה פסקי דין שקידמו מאוד מעמדן של נשים בחברה האמריקנית. 

בשנת 1993 הפכה רב"ג האישה השניה בהיסטוריה שמונתה לשמש שופטת בבית המשפט העליון האמריקני. נכון לתחילת שנת 2019, בגיל 85, היא ממשיכה לשבת על כס המשפט, ומעידה על עצמה שאין לה כל כוונה לפרוש.
לרב"ג מוח חריף, נכונות להשקיע ודחף עז להשפיע ולקדם ערכי שוויון - לא רק בין המיני,ם אלא בין כל בני האדם, כפועל יוצא מן הזכויות היסודיות הטבעיות שנתונות לכל אחת ואחד מאיתנו.

דוגמא ומופת לנשים וגברים בני שלושה דורות
הישגיה המשפטיים הכבירים לבדם עדיין לא מסבירים את ההשפעה העצומה של דמותה על החברה האמריקנית; למה ראפרים אמריקנים כותבים על רב"ג שירים, צעירים מקעקעים דמותה על עורם, ילדים משחקים בבובה בדמותה, סרט דוקומנטרי אודותיה
נגיש בצפייה ישירה למיליוני אנשים, סרט קולנוע עלילתי על חייה שעלה במאי 2018 לאקרנים הפך במהרה לשובר קופות, וכן - כבר נכתבו עליה גם ספר ביוגרפי וגם ספר ילדים שהפך רב מכר. העניין סביב רב"ג הלך וגבר בזכות העובדה שהיא תמיד התנהלה באופן התואם את אמונותיה. ככל הנראה, רב"ג הפכה אייקון כה פופולארי מכיוון שהיא מייצגת ערכים שכולנו מעוניינים בהם, והיא עושה זאת ללא מורא ותוך הפגנת דוגמא אישית מושלמת.

רב"ג אמרה דברים רבים שהפכו ציטוטים מפורסמים, כך למשל ספר הילדים עליה נכתב ברוח המשפט - "הילחמו על דברים שאכפת לכם מהם, אבל עשו זאת בצורה שתוביל אחרים להצטרף אליכם". עוד אמרה רב"ג שאמא שלה (שנפטרה כמה ימים לפני שרב"ג סיימה תיכון) לימדה אותה שני דברים - "להיות ליידי, ולהיות עצמאית". רב"ג טענה מספר פעמים שנשים ישיגו שוויון אמיתי רק כאשר גברים יחלקו איתן במלוא מובן המילה את האחריות לגידול הדור הבא.
צפייה ישירה בסרט הדוקמנטרי על רב"ג היא חוויה מרתקת, בזכות ההזדמנות להכיר דמות מעוררת השראה. כשהיא נשאלת איך הייתה רוצה שיזכרו אותה, היא עונה - "כמי שניצלה כל כישרון שניתן לה כדי לעשות מלאכתה באופן המוצלח ביותר, לתקן קרעים בחברה ולשנות את המצב לטובה ולו במעט".