רות: בת 32. עורכת דין בתחום האזרחי.
מיכאל: בן 31. רכז הדרכה במרכז סיור ולימוד "בשבילנו".
פז"מ נישואין: 6.5 שנים.
מצב משפחתי: הורים לאורעד (בן 5) ומעוז (3.5). לקראת לידה שלישית.
מקום מגורים: מבוא דותן.
רקע: רות היא בת רביעית מתוך חמש בנות במשפחת ישעיהו מנתניה. כבת למשפחה חילונית עברה מסלול חילוני קלאסי: אחרי התיכון התגייסה לצה"ל כתומכת לחימה, אחרי השחרור עבדה קצת, נסעה לטיול ארוך בדרום אמריקה וחזרה ללימודי משפטים במכללה למינהל בראשון לציון.
מיכאל הוא אחד לפני הבת אחרונה ("סוג של בן זקונים") מתוך תשעת ילדי משפחת חדד מקריית שמואל. עבר את כל המסלול הדתי הקלאסי: יסודי ממ"ד, בני עקיבא, ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר, שממנה המשיך לשירות צבאי מלא.
חדד-ישעיהו: במשפחה של רות יש רק בנות והיא רצתה לשמר את שם משפחתה. כך הגיעו להחלטה ששניהם יישאו את שם המשפחה הכפול.
פגישה ראשונה
מיכאל: "הלכתי ל'על האש' אצל חבר שלי מכפר שמאי. הגיעו הרבה חבר'ה, בהם גם רות והשותפות שלה לדירה, שהתארחו אצל חברה שגרה במושב".
רות: "דיברנו איתו והיה נחמד, אבל לא חשבתי בכיוון כי אחת השותפות שלי אמרה שהוא מצא חן בעיניה". בפגישה הזאת מיכאל סיפר שהוא עומד לעשות את שביל ישראל ושמיד לאחר מכן יגור בראשון לציון.
רות ומיכאלצילום: רמי זרנגר
שביל ישראל
מיכאל: "הן היו בשוק שאני מתכוון לעשות את כל המסלול מאילת ועד דן. התחלתי עם חבר שחתך באמצע ואני המשכתי לבד עם המחשבות ועם הרבה אנשים נהדרים שפגשתי בדרך. כל התקופה שאחרי הצבא והמסע אפשרה לי לחזור לנקודת ההתחלה ולעשות בירור רוחני מהותי".
ראשון לציון
מיכאל: "למדתי בישיבת ההסדר בראשון לציון וצמחתי שם רוחנית, לכן היה לי טבעי לחזור לשם אחרי שאסיים את השביל. באותה תקופה עבדתי בתחום הפקות הקולנוע, ומגורים בראשון התאימו לי".
רות: "גרתי שם בדירת שותפות, שסבסד ארגון 'נפש יהודי'. בתמורה למלגה היינו צריכות לבוא לשיעורי יהדות כל שבוע. משם התחיל תהליך התשובה שלי".
הסוויץ' של החיים
רות: "דרך השיעורים נחשפתי ליהדות. במקביל אמא שלי חלתה בסרטן סופני, ודברים התחילו לחלחל. נקודת המפנה הייתה באחת השבתות כשפתאום הבנתי שאני לא רוצה לנסוע יותר בשבת".
מיכאל: "אצלי קרה הפוך. לאט-לאט הפסקתי להיות דתי בפרקטיקה. הורדתי כיפה, קניתי אופנוע. נקודת המפנה הקריטית הייתה באמצע הטיול בשביל. אז חיללתי לראשונה שבת כשנסעתי באופנוע לתל אביב. זה היה מוזר ואפילו קצת מפחיד".
פייסבוק
מיכאל: "סיימתי את השביל והייתי לקראת מעבר לראשון לציון. ידעתי שרות שם ויצרתי איתה קשר בפייסבוק".
רות: "בשלב הזה כבר הייתי עמוק בתוך תהליך התשובה. התכתבנו ומיכאל הזמין אותי לבקר בדירה החדשה שלו. רציתי להבהיר לו שאני כבר לא הבחורה החילונית שפגש, אז כתבתי לו: 'סבבה, רק שהדלת תישאר פתוחה'".
אין סיכוי
מיכאל: "בהתחלה לא הבנתי איך בחורה חילונית מכירה מושג כמו 'ייחוד'. כשהבנתי שהיא חזרה בתשובה שאלתי אותה אם היא תצא עם חילוני, כי רציתי לשדר שזה מה שאני כעת. מהתשובה שלה הבנתי שאין סיכוי שקשר כזה יצליח".
יש סיכוי
מיכאל: "אבל החיים חזקים מהשכל. המשכנו להתכתב ולדבר בטלפון באינטנסיביות. שבועיים אחרי כבר נפגשנו. אני, כאמור, בלי כיפה ועם אופנוע, והיא נראתה הכי דוסית שיש. תכלס, ההיגיון אמר לברוח מהקשר הזה".
רות: "באתי כמו שאני, חצאית מתחת לברך ושרוול 3/4. כשהוא הציע שאעלה על האופנוע שלו הבהרתי לו שאני שומרת נגיעה. בערב הזה ישבנו ודיברנו כמה שעות והיה ברור שיש חיבור חזק".
חיבור חזק
מיכאל: "די מהר ידענו שזה זה ואנחנו מתחתנים. בהתחלה חשבנו להתחתן בפברואר, אבל בגלל שהמצב הבריאותי של אמא של רות הידרדר החלטנו להתחתן בנובמבר - שלושה חודשים בלבד אחרי שהכרנו".
רות: "כבר ידענו שאנחנו מתחתנים ולכן חשבתי שנכון שנקדים כדי שאמא שלי תהיה בחתונה".
מתכוננים
מיכאל: "קבענו את החתונה בתוך שבועיים בגלל המצב הבריאותי של אמא של רות. זאת הייתה תקופה אינטנסיבית של ארגונים ושמנו בצד את כל הבדלי הפרקטיקה הדתית".
רות: "המשפחות שלנו היו בשוק. הוא לא הספיק להכיר יותר מדי את המשפחה שלי, ואני לא את שלו, וכבר קבענו חתונה".
אמונה
רות: "שני לילות לפני החתונה ישבתי ליד אמא שלי כל הלילה. כבר היה ברור שזה הסוף. ובאמת באותו לילה היא נפטרה".
מיכאל: "בהתייעצות עם רב ובגלל הנסיבות החלטנו לדחות את החתונה לאחר השלושים. כל השבעה הייתי עם בני המשפחה של רות. רק אז למעשה הכרתי אותם".
רות: "האמונה בה' מאוד חיזקה אותי. לא נכנסתי לשאלות ומחשבות מה היה קורה אם היינו מתחתנים יומיים קודם. אני מאמינה שמה שצריך לקרות - קורה".
חתונה ראשונה. חתונה שנייה
רות: "קבענו תאריך חדש, לחודש וחצי אחרי. כל הספקים היו מקסימים ומתחשבים, הלכו לקראתנו ועזרו לנו. היום אנחנו צוחקים על זה שהיו בעצם שתי חתונות: חתונה ראשונה וחתונה שנייה. החתונה הייתה מרגשת מאוד. אפילו החברים הכי ציניים מחו דמעה בחופה".
מיכאל: "התחתנו ביום הכי גשום של השנה. אנשים הגיעו מכל הארץ. היה להם חשוב להיות איתנו, והייתה חתונה מדהימה ושמחה".
טיפ 1: מיכאל: "לא לוותר על יציאה למסע חיפוש עצמי משמעותי".
טיפ 2: מיכאל: "קחו את האתגר כהזדמנות לקשור קשר חזק שלא יהיה ניתן לפרום בהמשך".
טיפ 3: רות: "גם אם הנתונים היבשים לא נראים מתאימים - אל תשללו על הסף".