"מה קשור קנאה? כל אישה רוצה שבעלה יעזור לה, זה ממש לגיטימי!", "חגי לא בסדר! קצת עזרה ממנו לא תזיק!", "חגי אגואיסט! מסכנה אשתו", "למה את מכניסה לה מילים לפה?".
-
עוד באותו נושאאני מקנאה בבעלי- מה אפשר לעשות?
15/11/22 19:18
הטוקבקים על הטור האחרון רעמו ושמתי לב למשהו מאוד מעניין – דווקא רוב מי שקבלו על ההתנהגות של חגי, הן נשים. אני יכולה להבין למה, לפגוש את הדמות של חגי (שמן הסתם הוא לא הגבר היחיד שנוהג כך) ואחר כך עוד לשמוע את השאלה אל אורטל אם היא מקנאה, זה מאוד מעורר ונוגע לכולנו בבטן הרכה. אז בואו ננסה לעשות קצת סדר.
בכל סיטואציה בחיים עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה זה להיות במרכוז חיצוני – מה אחרים צריכים לעשות, מה הברירות שעומדות בפניהם, איך הם היו צריכים או לא היו צריכים לנהוג. האפשרות השניה זה להיות במרכוז פנימי – איפה הסיטואציה פגשה אותי, אילו רגשות היא עוררה בי, מה אני צריכה לעשות, מה הברירות שעומדות בפני ואיך אני רוצה או לא רוצה לנהוג. כאשר אנחנו נמצאים בסיטואציה שמעלה בנו כאב או גורמת לנו סבל, יש לנו בחירה האם להיות במרכוז חיצוני או פנימי. במידה ונבחר במרכוז חיצוני, רוב הסיכויים שהכאב והסבל יתגברו כי כעת לא רק שאנחנו מתוסכלים מהמעשים של אותו אדם, אלא גם מכך שאנחנו לא מצליחים לשנות את ההתנהגות שלו.
כל עוד היא מרוכזת בו לא תהיה התקדמות
במקרה של חגי ואורטל, חגי התנהג בצורה שהכאיבה לאורטל והם הגיעו אלי, בין היתר, כדי לפתור את הקונפליקט הזה. וכעת אני רוצה לשאול אתכם קוראים נכבדים: האם לדעתכם אורטל אמרה מספר פעמים לחגי שזה לא בסדר שהוא לא עוזר? האם היא ניסתה להסביר לו את הצורך שלה, "לחנך" אותו כמה פעמים איך בעל אמור לנהוג באשתו ומה נדרש מאדם רגיש? רוב הסיכויים שכן.
האם זה עזר? הם הגיעו אלי אז כנראה שלא. האם הבקשה של אורטל לעזרה מחגי היא לגיטימית? ברור שכן.
האם זה בסדר שחגי לא עוזר לה? כמובן שלא. אמנם זה בסדר גם שחגי לוקח לעצמו רגע של מנוחה בכניסה לבית אבל באמת היינו רוצים שחגי יתייחס אל אורטל ואל צרכיה.
מה לדעתכם האפשרויות העומדות בפני אורטל? כל עוד היא מרוכזת בחגי ובכמה הוא לא בסדר. אין שום התקדמות. למעשה, הקרע ביניהם רק הולך ומחריף והיא יותר מתוסכלת.
לעומת זאת, במקום להתבונן בו ובמעשיו, אני הצעתי לה להישיר את המבט פנימה. לראות אילו תחושות עולות בה. שאלתי אותה – האם יכול להיות שאת מקנאה? התשובה הייתה שכן, בה במידה שהיא הייתה יכולה להיות גם שלא.
האם זה שאורטל מקנאה אומר שהיא אשמה במשהו מההתנהגות של חגי? כמובן שלא.
האם זה אומר שהיא רוצה לנהוג כמוהו בדיוק? גם לא.
פתאום היא נאלצת לשים את עצמה בראש
אז מה כן? ברגע שאורטל הפנתה את המבט פנימה, במקום להסתכל כל הזמן על "כמה חגי לא", נפתחה בפניה האפשרות להקשיב לעצמה, לרצונותיה וצרכיה. במשך שנים, עוד לפני החתונה עם חגי, אורטל חיה כשהיא נמצאת בתחתית סדר העדיפויות, כמו נשים רבות שבוודאי כולנו מכירים.
ה' יתברך, המזווג זיווגים, הביא לה את בעלה חגי בדמות אדם המרוכז בעצמו ופתאום היא רואה את מה שהיא נמנעה מלעשות במשך שנים, אצלה בבית ממש. המקום אצלה שדרש ריפוי והשלמה, התגלגל לפתחה דרך ההתמודדות עם חגי. הגיע הזמן של אורטל ללמוד לשים את עצמה בסדרי העדיפויות ולא לחכות שאחרים ישימו לב אליה, להעניק לעצמה את מה שהיא זקוקה לו. כאשר אורטל אומרת: "חגי לא רואה אותי ומרוכז רק בעצמו" השאלה ההפוכה היא "האם את רואה את עצמך? מתי את מרשה לעצמך להיות מרוכזת בעצמך?". אורטל וודאי איננה אשמה בהתנהגותו של חגי, אבל ההתנהגות הזו, כמו גם הרגש שצף, מזמנים אותה להתעורר ולהתקדם. לחיות חיים טובים יותר.
-
עוד באותו נושאתפסתי את בעלי הדוס צופה בתכנים מיניים באינטרנט- מה לעשות?
26/10/22 13:31
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com.