תפסתי את בעלי הדוס צופה בתכנים מיניים באינטרנט- מה לעשות?

מסתבר שבעלה, המדהים, הדוס, זה שהיא כל כך אוהבת ועד לפני יומיים האמינה בו בלב שלם – צופה במראות אסורים. היא מזועזעת, אפילו נגעלת, לא רוצה שהוא יתקרב אליה או יגע בה. מבחינתה – הוא בוגד

בת חן וייל בת חן וייל 26/10/22 13:31 א בחשון התשפג

תפסתי את בעלי הדוס צופה בתכנים מיניים באינטרנט- מה לעשות?
צילום: shutterstock

פגישה ראשונה. היא נכנסת אלי לחדר עם עיניים אדומות מלילה ללא שינה אחרי התקשרה אתמול וביקשה להיפגש בדחיפות. יושבת מולי עם כתפיים נפולות, המבט משוטט בחדר והיא לא יודעת איך לפתוח. אני מבקשת ממנה בעדינות לספר לי מה הביא אותה אלי היום. היא מדברת בהיסוס, מילים שבורות, הדמעות לא מפסיקות לרדת.

מסתבר שבעלה, המדהים, הדוס, זה שהיא כל כך אוהבת ועד לפני יומיים האמינה בו בלב שלם – צופה במראות אסורים. היא גילתה את זה במקרה כשהסתכלה בחטף בטלפון שלו, כמובן שמיד היא שאלה ועימתה אותו מול הממצאים והוא הודה בלב שבור – הוא מדי פעם נופל וצופה בתכנים לא ראויים. היא המומה, בשוק. תמיד זה היה נראה לה שדבר כזה קורה בסיפורים ומה פתאום זה מגיע אליה הביתה? היא מזועזעת, אפילו נגעלת, לא רוצה שהוא יתקרב אליה או יגע בה. מבחינתה – הוא בגד בה. וזה לא משנה כמה שהוא הסביר ובכה שזה לא קשור אליה, הוא אוהב אותה ואין למה שהוא ראה שום משמעות עבורו, לא משנה כמה הוא אמר לה שהיצר מתגבר עליו, וזה לא בגללה בכלל. והיא? פשוט שבר כלי מאז, הביטחון העצמי שלה ירד, האמון שלה בו, בהם בתחתית של התחתית. היא לא יודעת מה לעשות.

ההתמודדות היא של שני בני הזוג ביחד

הסיפור הזה הוא אחד מיני רבים בהם נפגשתי, ולצערי הרב זוגות רבים מתמודדים עם הנושא כשאחוזי הצופים בתכנים לא ראויים עולה מיום ליום. אני רוצה לנסות, לגעת בעדינות, בזהירות ובצניעות ככל שיריעה זו תאפשר על מנת לתת לכם, הקוראים, מעט כלים וצידה לדרך בהתמודדות הזו:

תשמעו, אמנם מדובר כאן בנפילה של אחד מבני הזוג וכמובן שהאחריות שלו בלבד על מעשיו. יחד עם זאת, ההתמודדות עם השלכת המעשים – היא של שני בני הזוג. כמובן שהאישה, במקרה הזה, לא אשמה ולא אחראית למעשי בעלה אבל יחד עם זאת, כמו בכל התמודדות בחיים, אם ה' יתברך הביא את זה לפתחה, סימן שיש כאן גם עבורה הזמנה להתבוננות, עבודה ובע"ה גם צמיחה. חלקכם אולי מרימים גבה למקרא המילה "צמיחה" בהיבט של משבר אבל מהניסיון שלי, זוגות שפעלו בעת משבר באופן שיקדם אותם, ידעו לנהל אותו ולמצוא בעצמם כוחות לצלוח אותו – זכו לצמיחה אדירה. המשבר יכול לשבור אך גם יכול לבשר עליית מדרגה בקשר הזוגי, כמובן אם נבחר בכך.

אישה שהחליטה להיות השוטרת של הבעל משקיעה המון אנרגיה בסטוקינג

לצד זאת, על אף שמדובר בהתמודדות זוגית, יש גם את ההתמודדות האישית של כל אחד מבני הזוג לעצמו. אני מוצאת לפעמים שנשים מסוימות, שהחליטו להיות שוטרות המעקב אחרי בעליהן בעקבות גילויים שכאלו, מנצלות את כל כישורי הסטוקריות שלהן ומבזבזות כל כך הרבה אנרגיה בניסיון לשמור על הבעל שלהן לא ליפול. לצערי הרב, דבר זה מביא את התוצאה ההפוכה ברוב הפעמים – לא רק שהבעל נופל שוב, אלא גם שהאינטימיות והאמון נהרסים כליל (ואמון זה דבר שקל להרוס וקשה לבנות, כידוע).

במקום להיות מרוכזים מה העבודה של בן או בת הזוג אני רוצה להציע להתרכז בעצמנו. ממש כך. כאשר אישה באה אלי ואומרת לי שבעקבות זה שבעלה צופה בתכנים היא מרגישה שכל הביטחון העצמי שלה ירד, אני אשאל אותה: במי תלוי הביטחון העצמי שלך? או כיצד את יכולה להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי מבלי שתהיי תלויה באדם כזה או אחר?. אם עד כה התפיסה שלה את הנשיות שלה הייתה תלויה במה בעלה חושב עליה, הרי שהגיע הזמן להיות מובחנת ובלתי תלויה. מנגד, העבודה של הבעל היא לא לשכנע את אשתו שאין בלתה או לגרום לה שתסלח לו, עליו להתרכז בעצמו – זאת אומרת, להתמודד עם חומרת מעשיו, עם האשמה על הנפילות, להבין איזה בור או צורך הוא רצה למלא בצפייה בתכנים הללו, מה לעשות כשהיצר מתעורר ואיך לדעת להציב גבולות לעצמו. לכן אני ממש ממליצה לכל אחד מכם, ולשניכם ביחד, לפנות אל איש מקצוע על מנת שתוכלו לעבד ביחד ולחוד את החוויה הזו ולצמוח ממנה.

הקשר הזוגי ביניכם מבקש שתהיי בחמלה כלפיו

בכל משבר, ובעיקר במשברי אמון, עולה וצף מנעד רגשות רחב. אין כאן נכון או לא נכון. מותר לכעוס, מותר לכאוב, מותר להרגיש נבגדת, ולהרגיש לבד. ויחד עם זאת לנסות להיות כמה שיותר בחמלה אחד כלפי השניה. הרבה פעמים אנשים שחושבים שאם אנחנו חומלים על מישהו, סימן שאנחנו מסכימים עם מעשיו, וזה ממש לא ככה. אף אחד לא מבקש שתסכימי עם המעשים של בעלך, אבל הקשר הזוגי ביניכם מבקש שתהיי בחמלה כלפיו. כמו שכתוב: "כי הוא ידע יצרנו, זכור כי עפר אנחנו". להיות בחמלה פירושו לנסות למצוא את הנקודה האנושית שבה גם אם את לא מסכימה, את יכולה להבין ולראות את הסבל שהאדם שמולך עובר מבלי שזה יסתור את הסבל שלך. אתם לא בתחרות. אתם ביחד.

וזו אולי הנקודה איתה התחלנו ואיתה גם נסיים – בסופו של יום שניכם בונים בית. אתם יכולים כעת לבחור להפנות את הגב אחד לשניה, זו תגובה הגיונית. אך יחד עם זאת, אתם יכולים גם לבחור לכאוב ביחד ולבנות אמון משותף, בזהירות, בעדינות ועם הרבה אהבה.

בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com.