לוקח תחבולות / עיון במשלי

שלמה המלך כותב בספרו כי מטרת הספר היא שהחכם יוסף לקח והנבון יקנה תחבולות. בעיון זה ננסה לבאר מהו ההבדל היסודי בין תחבולה לבין לקח, וכיצד מתקשר הדבר לפער שבין החכם לנבון.

הקרבן מקרב / עיון לפרשת יתרו

פסוקי הסיום של פרשת יתרו מתייחסים לדרך הנכונה שיש לסלול בעבודת ה´. בעקבות זאת דן ר´ צדוק ביכולת שלנו לזכות בקרבת אלוקים באמצעות יחס מיוחד מצידנו כלפי הקב"ה, ובעיקר באמצעות הקרבנות.

ייסורים מקרבים / עיון לפרשת משפטים

פרשת משפטים עוסקת בעשיית הדין והצדק. בעיון זה ננסה לראות כיצד מסביר את ר´ צדוק את המשמעות הרוחנית של עשיית דין ואת העומק שביסודות המשפט.

דרך ארץ קדמה לתורה/ לפרשת משפטים

מתן תורה הוא אירוע נשגב ומרומם, ואילו המצוות שבין אדם לחבירו והדרך ארץ של פרשת משפטים נראים לנו פחות חשובים. השפת אמת טוען שההפך הוא הנכון: ככל שאדם יעמיק יותר בדרך ארץ, כך הוא יבין יותר ויפנים יותר את מתן תורה.

וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם

עבודת מלך בשר ודם לעומת עבודת הקב"ה

כיצד מסמנים "בן חורין"?

התורה מצווה על אדוניו של העבד והשפחה הכנענים: "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ: וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ" (שמות כ"א כו-כז) הלכה יוצאת דופן זו, במציאות הרוחנית סוציולוגית של האנושות לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנה, אומרת דרשני

עין תחת עין - ממש!

נראה שר´ אליעזר התקשה בלשון הפסוק: אם אכן ברור כל כך ש´עין תחת עין´ משמעו תשלום ממון ולא הוצאת עין, מדוע התורה כותבת זאת בלשון שבפשטות ברור ממנה שהכוונה שיוציאו את עין המזיק ממש?

תקשורת הוגנת

חלק בלתי נפרד מבניית חברת צדק ומשפט נעוץ בכך שניתן יהיה לחיות בתוכה. שלא יצטרך כל אחד לחשוש מעורמת השני ומדורשי רעתו, שלא ישתלט השקר על התקשורת החברתית ומכוחו של השקר תאבד החברה את היכולת שלה להבחין בין רע לטוב, ושלא יחוש כל אחד שהתקשורת שבין בני האדם מבוססת על היתול ועל עיוות

חידון לפרשת משפטים

בי זושא מנאפולי הצהיר על עצמו שלמד שבעה דברים מן הגנב. מה אפשר ללמוד מגנב? ומי גנב ולא נתפס?

עדכון כשרות מספר 10

קולות וברקים

השבוע נקרא על מעמד הר סיני בפרשת השבוע, בניגוד לדעה הנפוצה חשוב לדעת שלא קיבלנו שום חלק מהתורה הכתובה בהר סיני, מה כן היה שם?

לא תשא

אין מושג כזה "דתי רמאי" או "דתי רוצח" או "דתי אלים כלפי משפחתו" או כל מונח אחר הנושא את שמו של הקב"ה לשווא.

לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם

קדושה פנימית וקדושה חיצונית

יתרו - ההוכחה שאפשר גם אחרת...

מדוע בחרו חז"ל לקרוא לפרשה בה ניתנת התורה לעם ישראל דווקא על שמו של יתרו? האם באמת "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"? והאם האדם יכול לחרוג אל מעבר למסגרת שתפקידו מייעד לו?

חידון לפרשת יתרו

יתרו היה חותן משה. מי היה החותן של אהרן? ומה משותף לחתונה ולמתן תורה?

התשובה החלקית

לעיתים האדם מתייאש מגודל חטאיו, מחולשת עוצמת תשובתו. אם כה רבים הם עוונותיי, אומר לעצמו האדם, וכה לא-אמיתית היא תשובתי, מדוע שימחל לי הקב"ה? המדרש מנסה להפריך את התחושות הללו.