לכבוד הרב שלום. הגמרא במסכת בבא קמא (פד.) מביאה ברייתא: "רבי אליעזר אומר: עין תחת עין ממש." בהמשך, הגמרא קובעת שרבי אליעזר לא היה חולק על כל יתר התנאים, הסוברים שעין תחת עין פירושו פיצוי כספי, ובמסקנה מסיקה שכוות רבי אליעזר באומרו "ממש" הוא שפיצוי כספי מוערך לפי ערך המזיק ולא ערך הניזק. שאלתי היא – האם ניתן לפרש שהגמרא לא קובעת כנ"ל אלא מציעה כנ"ל כפירוש אפשרי לדברי רבי אליעזר בברייתא ... פירוש שמצמצם המחלוקת בינו לבין יתר התנאים. ובכל זאת, אפשרות עוד סבירה היא שכוונת רבי אליעזר בברייתא באומרו "ממש" היא שהפסוק מתכוון לעונש גופני, הלכה למעשה. והרי, רבי אליעזר לא נמנע מלחלוק על כל חבריו ואף הרחיק לכת במקרה אחר עד כדי כך שנידו אותו. ואם כן, אולי בנוסף לעדויות היסטוריות שההלכה הקדומה הייתה לקיים את הפסוק כפשוטו בעונש גופני, קיימת עדות גם בברייתא (והרי רבי אליעזר היה רגיל לא לומר שום דבר שלא שמע מרבותיו הקדמונים) שכך הייתה נהוג הלכה למעשה בתקופה קדומה. האם פירוש הסוגיה כמו שהצעתי נמצא בין גדולי הראשונים ואחרונים, ואם לא, האם בכל זאת לגיטימי לאדם ירא שמים להציע פירוש כזה?
עין תחת עין - ממש ?
לכבוד הרב שלום. הגמרא במסכת בבא קמא (פד.) מביאה ברייתא: "רבי אליעזר אומר: עין תחת עין ממש." בהמשך, הגמרא קובעת שרבי אליעזר לא היה חולק על כל יתר התנאים, הסוברים שעין תחת עין פירושו פיצוי כספי, ובמסקנה מסיקה שכוות רבי אליעזר באומרו "ממש" הוא שפיצוי כספי מוערך לפי ערך המזיק ולא ערך הניזק. שאלתי היא – האם ניתן לפרש שהגמרא לא קובעת כנ"ל אלא מציעה כנ"ל כפירוש אפשרי לדברי רבי אליעזר בברייתא ... פירוש שמצמצם המחלוקת בינו לבין יתר התנאים. ובכל זאת, אפשרות עוד סבירה היא שכוונת רבי אליעזר בברייתא באומרו "ממש" היא שהפסוק מתכוון לעונש גופני, הלכה למעשה. והרי, רבי אליעזר לא נמנע מלחלוק על כל חבריו ואף הרחיק לכת במקרה אחר עד כדי כך שנידו אותו. ואם כן, אולי בנוסף לעדויות היסטוריות שההלכה הקדומה הייתה לקיים את הפסוק כפשוטו בעונש גופני, קיימת עדות גם בברייתא (והרי רבי אליעזר היה רגיל לא לומר שום דבר שלא שמע מרבותיו הקדמונים) שכך הייתה נהוג הלכה למעשה בתקופה קדומה. האם פירוש הסוגיה כמו שהצעתי נמצא בין גדולי הראשונים ואחרונים, ואם לא, האם בכל זאת לגיטימי לאדם ירא שמים להציע פירוש כזה?
