כמדי שנה, לקראת חג החנוכה, מפרסמת הרבנות הראשית לישראל עדכון מיוחד בנוגע לענייני כשרות בשמן זית. המידע בעדכון נכון הן לגבי שמן זית למאכל, והן לגבי שמן זית למאור, אשר יש המקפידים להשתמש דווקא בו בהדלקת נרות חנוכה.
תופעת זיוף שמן הזית הולכת ופוחתת, כתוצאה של ערנות הציבור ועלייה באיכות האכיפה מטעם הרבנות הראשית ומשרד הבריאות. זאת, למרות עלייה במוטיבציה לזייף, שהיא תוצאה של הביקוש ההולך ומתגבר לשמן זית, הן בשל מודעות הציבור לסגולות הבריאותיות שבו, והן בשל מספרם הגדל של צרכנים דורשי כשרות, המעדיפים להדר במצוות הדלקת נרות - גם בשבת וגם בחנוכה.
בקבוק שמן שעליו סימון כשרות מזויף לרוב יהיה מזויף גם בתכולתו. נצפו מקרים שבהם יצרנים עירבבו עם שמן הזית חומרים אחרים, כגון שמנים נחותים יותר, צבעי מאכל וכימיקלים שונים. לעתים אף נרשמו מקרים שבקבוקי שמן שאמורים היו להכיל שמן זית, כלל לא הכילו שמן מסוג זה.
הצורך הכשרותי להקפיד לרכוש שמן זית בהכשר חוקי, נובע מעניינים הלכתיים שונים: חשש לערלה, טבל, שביעית, כשרות הרכיבים השונים במוצר (כגון אימולסיפייר - חומר שנועד לחבר בין תערובת השמנים בבקבוק). בפסח קיים חשש לעירוב חומרים המכילים קטניות מבלי שהדבר מאוזכר על גבי האריזה.
לבד מהעניין הכשרותי, לתופעה גם השלכות בריאותיות: אחד החומרים הנפוצים אותם מערבבים עם שמן הזית במוצרים מזויפים הוא שמן סויה. קיימת קבוצת אוכלוסיה הרגישה לרכיב זה, ובריאותה עלולה להיפגע בעקבות חוסר גילוי נאות של תכולת הבקבוק.
לבד מהאכיפה הכשרותית המתבצעת ברבנות הראשית, יצרני שמן זית מחויבים לפעול גם לפי שני תקנים ישראליים רשמיים: תקן לאריזות מזון (1145) ותקן שמן זית (191). בעבר נעשו נסיונות מצד יצרנים לדרוש מרבנים מקומיים הכשר למוצרים כשרים, אך מזויפים מבחינת תכולתם (לדוגמה: שמן זית מעורב בשמן סויה). בעקבות זאת הנחתה הרבנות הראשית את נותני ההכשר שלא לתת הכשר למוצרים אשר ארוזים בניגוד לתקנים הנ"ל.
כך תזהו שמן זית החשוד כמזויף
הסימן המובהק ביותר לשמן זית החשוד כמזויף הוא מחיר נמוך. המחיר המתאים לשמן זית אמיתי הוא החל מ-30 ש"ח לליטר לערך. בקבוקים הזולים משמעותית מתעריף זה חשודים כמזויפים, או כבעלי חומציות גבוהה. כלל זה אינו תקף לגבי מבצעים ברשתות השיווק המוכרות והגדולות, אשר בהן השגחה של הרבנות המקומית.
סימן ברור לכשרות מזויפת בוודאות הוא היעדר ציון כשרות של הרבנות המקומית על גבי המוצר. ציון כשרות ללא זהות נותן ההכשר או של גורם כשרות פרטי בלבד, וללא כשרות של רבנות מקומית מוסמכת, הוא סימן ודאי לכך שהכשרות על גבי המוצר אינה חוקית.
סימן חשוד נוסף הוא טשטוש פרטי היצרן. לדוגמה: מוצר ללא שם יצרן כלל, או ללא כתובת יצרן, או המכיל מספר טלפון מנותק.
לאורך השנים תפסו מפקחי היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות הראשית לישראל מגוון גדול של בקבוקי שמן זית מיצרנים שונים, בכשרות מזויפת, כאשר הרכב תכולת הבקבוק אינו ידוע, ואין ערובה לכך שהוא תואם את הרשום על התווית.
נגד היצרנים והמפיצים של מוצרים אלו ננקטו צעדים, וניתנה הוראה להוריד מוצרים אלו מהמדפים. עם זאת, ייתכנו חריגים לכך, בצורת שימוש חוזר בתוויות של מוצרים שהורדו מהמדפים, או שימוש במוצרים שאוכסנו זמן ארוך.