קורבנות - מי צריך את זה בכלל?!

גם אם המשיח היה בא היום ובונה את בית המקדש - לא היינו רוצים לחדש את עבודת הקורבנות. האם המקום הכי קדוש בעולם אמור להיראות כמו 'בית מטבחיים'?! הרב יוני לביא עם מבט חדש על ספר הקורבנות ועלינו

על הקריאה ועל הדיבור

פרשת ויקרא: מי המשיך להקריב קרבנות עד לא מזמן?

למרות שהקרבת הקרבנות פסקה בבית המקדש, הרי שדווקא שבט מנשה אשר גלה בגלות עשרת השבטים, המשיך להקריב קרבנות בצפון מזרח הודו עד שנת 1932. הקרבנות המשיכו להיות חלק אינטגרלי מהשבט אשר גלה לפני חורבן הבית, ודווקא בגלות אנו עדים להמשך קיומם של הקרבת הקרבנות אשר החלה במקדש בירושלים. דבר תורה מיוחד מקהילת בני מנשה, מניפור, הודו

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה

חסרון הנושא בביטוי "ויקרא אל משה" מלמד על קשר הדוק בין תחילת ספר ויקרא לסוף ספר שמות. מה מלמד אותנו קשר זה? הרב כרמיאל כהן, בעקבות רבינו בחיי, מציע תשובה

שאו ידיכם קודש

בנוטלנו ידינו בבוקר אנו הופכים להיות כהנים הנכנסים לעבודתם ומתחייבים ליום עבודה נקי כפיים. ליום עמל שכולו בטהרת קדושת משכן

פרשת ויקהל-פקודי: על המלאכה 

יש מושגים, שאי אפשר להגדיר אותם מבלי להגדיר גם את הפכם. אין משמעות למושג 'יום' ללא המושג 'לילה'. כך אין משמעות למושג 'מלאכה', ללא המושג 'שביתה' - או 'שבת' הנגזרת ממנו

פרשת פקודי: בסוד ההשתלמות המתמדת

במה יכול האדם להתדבק בה'? ברצון, בכמיהה, בהתקדמות. השראת השכינה אינה סוף פסוק, היא נקודת התחלה, תחילתו של מסע חדש

פרשת ויקהל-פקודי: ובצלאל עשה את כל אשר צוה ה'

בצלאל לא היה היחידי בעושי המלאכה, צורפו אליו חכמי לב, ועם זאת נזקפת המלאכה על שמו. מדוע התורה כה מבליטה רק את חלקו במלאכת המשכן?

פרשת ויקהל: על תפקידה של הקהילה היהודית בעבר ובהווה

קהילה יהודית היא הנותנת את תחושת השייכות ליהודי. ביהמ"ד מלמד את המשמעות של החיים היהודיים, אבל הקהילה היא המקום ליצירת שייכות. הקהילה היהודית, איננה רק הקירות והגג אלא בעיקר הקשר בין האנשים והדו שיח בין יהודים, ולכן היא חלק מסוד הקיום היהודי בתפוצות עד היום. דבר תורה מיוחד מציריך, שוויץ

ויבאו האנשים על הנשים

כל ישראל שמעו ממשה שיש להביא תרומה לבניית המשכן, אולם כשהגיע שלב הביצוע הייתה קבוצה בעם ישראל שקדמה לכל השאר. הרב כרמיאל כהן כותב, בעקבות מהר"ם אלשיך, על זריזות הנשים ועל תשובת האנשים.

על מלאכת המשכן והפריצות של ימינו

פרטי עבודת המשכן שמצוינים בפרשת ויקהל, ובראשם לחם הפנים, מהווים את האיזון לחיי הגוף החומריים שמזמינים פריצות ותאוות רבות. הרב ברוך אפרתי מסביר על ההבדל וגם החיבור ביניהם

פרשת כי תשא: על התשוקה לראות

השבר הגדול של חטא העגל לא מנע ממשה לבקש בקשות, שלדברי ד"ר משה מאיר הסעירו אפילו אות ריבונו של עולם