פרשת וילך: מנהיגות פירושה להיות גמיש כשאפשר ולהיות קשוח כשמוכרחים

מנהל צריך לדעת להיות קשוב, אבל גם לקבל גם את הכלים לעמוד על דרישותיו. כשחונכים מנהל חדש, עלינו להעניק לו את שתי המיומנויות הללו כפי שקיבל יהושע – המנהיג השני של העם | זיו אלול עם דבר תורה חדש על פרשת וילך

חדשות כיפה זיו אלול 29/09/22 10:54 ד בתשרי התשפג

פרשת וילך: מנהיגות פירושה להיות גמיש כשאפשר ולהיות קשוח כשמוכרחים
זיו אלול, צילום: טל שחר

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ, כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם

ניהול אמיתי זה לגעת באנשים אמיתיים. ואנשים, מה לעשות, זה סיפור מורכב. מורכב משכל מול רגש, פנטזיה  מול היגיון, מרוכב מקשיחות מול גמישות, ועוד. כשרוצים להיות מנהלים באמת טובים, צריך להיות אנשי "גם וגם", לדעת מתי, ובעיקר כיצד, להשתמש בכל אחד מן הדברים הללו.

הרגע בו משה צריך למנות לו מנהיג ולתת לו את סודות הניהול והניווט

משה, ה-מנהיג המיתולוגי של עם ישראל, היה האדם הזה. האיש שמצד אחד היה "עניו מאוד מכל האדם" ושמעולם לא ביקש לעצמו כבוד או שררה. ואפילו לא רכב-חברה שעשוי גם ללמד על סמל סטטוס, כפי שהוא מעיד על עצמו "לא חמור אחד מהם נשאתי". אך הגיע הרגע בו משה צריך למנות לו מנהיג ולתת לו את ה"צידה לדרך", את סודות הניהול והניווט. איך הוא עושה את זה?

ובכן, משה מייעץ ליהושע ללכת בדרך של נועם, של קשיבות וגמישות: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם״. אונקלוס, גר הצדק מבית המלוכה הרומאי, מתרגם את הפסוק למשהו שיישמע בעברית כמו ״תבוא לארץ יחד עם העם הזה״, כלומר, יש לך עוד אנשים איתך, יש לך את הזקנים, השותפים להנהגה. תעבוד יחד איתם, תתייעץ, ובמשותף תנהיגו את העם. מנהיגות רכה, קשובה וגמישה.

למרבה ההפתעה, שני משפטים מאוחר יותר, אלוקים נותן ליהושע הנחיה הפוכה לחלוטין: ״וַיְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה עִמָּךְ״. בתלמוד מוסבר כי הכוונה היא למנהיגות של אדם אחד, שמבין, יודע, ופועל כפי ההבנה שלו מבלי להתחשב בדעותיהם של הכפיפים אליו. או בשפתו הציורית של התלמוד: ״טול מקל והך על קודקודם״. 

האם אין אלו שתי הנחיות סותרות?

אכן כן, מסכים רבי יצחק עראמה, ושתיהן נחוצות: מנהיג אמיתי צריך לדעת גם להיות קשוח כשצריך, וגם להיות קשוב כשצריך. לדעת מתי לעמוד על שלו, ולדעת מתי הזמן הנכון לרכך עמדות. אלוקים מחד, ומשה מאידך, מעניקים ליהושע את שתי הקצוות של אותו השרביט, והוא, בכישרונו, ידע כיצד ומתי להשתמש בהם.

רבי יצחק עראמה ממשיל את הרעיון למורה שמקבל לידיו את האחריות לחנך תלמיד. בעוד אימו מבקשת ממנו לנהוג בו ברכות ובהתחשבות, אבא שלו דווקא מדרבן אותו להוציא ממנו את המרב במלוא התמריצים והדחפים. היא לא צודקת, והוא לא צודק. כלומר – שניהם צודקים בנקודות מסוימות, ולא-צודקים באחרות.

מנהל וגם יזם חייב להבין את המורכבות הזו, לדעת מהן הנקודות הקריטיות להתפתחות החברה ובהן לעמוד על שלו גם בניגוד לדעתם של העובדים או המשקיעים ולהבין מתי הזמן לרכך עמדות ולאפשר לקולות נוספים להישמע ולבוא לידי ביטוי.

זוהי ערובה למנהיגות אמיתית, יציבה ומאריכת ימים.

הכותב הוא יזם ומשקיע, מנכ"ל Periapt  ומחבר הספר "אבות הניהול"