פרק יד' מתחיל בפסוק: "בנים אתם לד' אלקיכם לא תתגודדו". אחד הפירושים שנתנו לפסוק זה חוץ מן הפירוש הקשור לדיני אבלות הוא, לא להתגודד אגודות אגודות. כלומר לא לעשות פירודים בעם ישראל. כאשר הנטיה להתגודדויות אלו יכולה לנבוע מהרצון של אלו הרואים את עצמם כ"שלומי אמוני ישראל", להפרד מאותם שהם רואים כפורקי עול. על זה בא הפסוק ואומר "בנים אתם לד' אלקיכם" בכל מקרה הנכם נקראים בנים לד' לכן "לא תתגודדו" - לא תעשו קהילות נפרדות. ואומר המדרש "כשישראל אגודים ועושים רצונו של מקום מעלותיו בשמים ואם אין ישראל אגודין ואין עושים רצונו של מקום...". כלומר אחדות ישראל הוא תנאי בהתגלות מלכות ד' בעולם.
והרי דבר זה נראה לנו תמוה, לאור החלוקות הרבות שישנן בעם ישראל. חלוקה לשבטים, לעדות וכד'.
דבר זה אנו יכולים להשוות להבדלים שהיו בין הדורות לפני הכניסה לארץ לבין הדורות לאחר ה-יד' שנים הראשונות בארץ.
בתקופה לפני הכניסה לארץ היו כולם מקריבים היכן שרצו כפי שמובא בתחילת הפרשה: "לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום איש כל הישר בעיניו" ואילו מאחר יד' שנים ראשונות בארץ היו מחוייבים להקריב בביהמ"ק "כי אם אל המקום אשר יבחר ד' לשכנו תדרשו ובאת שמה".
אמנם עם ישראל צריך להיות אחדות אחת שלמה, אך דבר זה אינו צריך לבא על חשבון, ולהקהות את המעלות והיחודיות העצמית של כל אחד ואחד מישראל.
החלוקה לעדות כיום והבדלי המנהגים נובעים מכך שלאחר הגלות כל עדה, כל קבוצה מישראל שגלתה למקומה, שמרה פן אחד של השבעים פנים של השבעים משפחות בישראל. כאשר כל אחד מבחינתו מהווה שלמות אחת שמטבעה מתחרה ברעותה.
ואמנם לעתיד לבא יוכלו על פי מה ששמרה כל עדה להרכיב ביחד את הצביון הלאומי במלואו.
החלוקות האלה בעם ישראל, נובעות מהבחינה של תורת הרב, כאשר עלינו לזכור שתורת משה רבינו, הנתונה לנו, נתונה לנו כצאצאי האבות. במסגרת של תורת הרב ישנו מצב כזה שכביכול כל אחד מהרבנים ומהעדות השונות מדבר כביכול בשם אלקיו.
בעוד בתורה אין אף לא פעם אחת התיחסות לאלקי משה כי אם לאלקי האבות. משה מדבר תמיד בשם אלקי אברהם יצחק וישראל, משום שהאחדות הינה ברמה של העם וצריך לחזור לתורת האבות, שהיא כהקדמה והכנה לתורת הרב.
הבחינה של האחדות היא ברמת האבות, אזי תורת הרב, בתור התורה שבפעל של התורה שבכח שברמת האבות איננה מסכנת את האחדות, אלא מגוונת את הצביון הלאומי.
"אולם אל לנו להאיץ את הדרך, ואל לנו משום כך לזלזל למנהגי העדות השונות, משום שדברים אלא אינם מזרזים את הגאולה כי אם מאחרים אותה. ואין לנו אלא לקוות לימים אשר עץ אפרים ועץ יהודה יהי לעץ אחד וישראל יהיה לגוי אחד בארץ, כי יקבצו עליו נקבציו".
תורת הרב ותורת האב
מה ההבדל בין הלימוד אותו אנו לומדים עם אבינו לבין הלימוד אותו אנו עושים עם רבינו - ומה עדיף?
