שיש לכל זה טעם

נתי כבודי על היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה על פי דברי ר' צדוק לפרשת השבוע

ואהבתם את הגר

אחת הסוגיות המרתקות בהתייחסותה של חברה ל"גר", לזר ול"אחר" היא השאלה האם הרוב בחברה מבקש ממנו לשנות את עורו או שהוא מכיר בזכותו לחיות את חייו כרצונו ומכבד את תרבותו. כיצד הרמב"ם התיחס לסוגיה?

לעבדו - בכל לבבכם!

"הז´אנר של דפי פרשת השבוע הוא אחד האויבים הגדולים של התפילה עם כל הלב" בעקבות פרשת השבוע חושב הרב יובל שרלו שאת העלונים צריכים לקרוא במקום עיתוני השבת ולא בזמן התפילה.

וַאֲהֵבְךָ

מה יהיה?

מדוע המוות מפחיד כל כך הרבה אנשים? ולמה משה רבנו בוחר להעביר את בני ישראל מבחן אמוני קשה, בדיוק לפני הכניסה לארץ?

חידון לפרשת עקב

כמה פעמים מוזכרת המילה ארץ בפרשת עקב ומה מסמל הדבר? ומדוע אין להסיר את המפה והלחם משולחן הסעודה עד לאחר ברכת המזון? החידון השבועי למשפחה

על הניסים ועל הנפלאות - "עַד הַיּוֹם הַזֶּה"

משה רבנו, במהלך נאומו, מדגיש כי ההתבוננות בחסדי ד' מחייבת את כל הדורות ולא רק את דור יוצאי מצרים שזכו לראות סדרת נסים מופלאה ובתוכה נס קריעת ים סוף.

מעשה בכותי ובָּהָם

ר´ יונתן מלמדנו שלעיתים דווקא למוליך הבהמות, יש תשובות עמוקות לשאלות שבין אדם לארצו. באמצעות ניתוח סיפור התמודדותו של הבהם עם הכותי, ננסה לעמוד על אופיו של הוויכוח בין בני העמים שנולדו בארץ לבין עם ישראל החוזר לארצו.

מלחמה מוסרית

אם ח"ו נהיה מושפעים מדרכם של יושבי הארץ מיד תעלה שאלת אמת על מוסר המלחמה שלנו,שהרי אין זו מלחמת ה´, אולם אם אנו הולכים בדרך האמיתית העצמית שלנו אז המלחמה היא לבעור הרע מהעולם, לסלוק המפריעים המונעים מאור ה´ להתגלות. - מלחמות של אז והיום

תיעול האנרגיות

אנו נמצאים כעת בימים שהם גם ימי קושי וגם ימי שפע גדולים. קשה לנו בימים אלה, לא בשל העובדה שעמדנו בפני אויב ולא יכולנו להוריש אותו, כי אם בשל העובדה שאנו עצמנו היינו בשני המחנות –במחנה המתיישבים ובמחנה מדינת ישראל –ולא ידענו את נפשנו מרוב קושי.

''שכחת את העיקר''

הגאוה היא מקור השכחה, כיון שהיא חוסמת את האדם מן היכולת שלו לקבל מן החוץ, בין אם את דברי התורה ובין אם את האמונה בה'.מי שכל כולו מרוכז בעצמו, "שוכח" שישנם דברים מחוץ לו - העומדים מעליו, ושאליהם הוא צריך להתבטל.

שיעור השיעורים - לפרשת עקב

פירותיה של הארץ הם "אבות המזון" הרוחניים בהיותם בונים חלקים שונים בשלמות קומת האדם, החומרית והרוחנית. האכילה היא צורת הקשר של האדם עם הטבע, עם שאר מדרגות הבריאה, ופירותיה של הארץ מיוחדים בחשיבותם לשלמות האדם במישורים שונים: גוף, דעת, רגש וכדומה. לפרשת עקב.

''לא תחסר כל בה''

משה רבנו מונה בפרשתנו את שבחה של ארץ ישראל, אשר היא ארץ נחלי מים, זבת חלב ודבש, עשירה בברזל ונחושת, ועוד. הביטוי המסכם את שבחה של ארץ ישראל, והוא אולי כולל את כל השבחים הנוספים, הוא "לא תחסר כל בה".

מה אוכלת הנשמה? - לפרשת עקב

מהי צורת הקשר בין המזון לבין הנשמה? מדוע כאשר האדם איננו אוכל, נשמתו עוזבת אותו, הרי היא איננה נהנית מן האוכל? על הקשר של היחיד ושל האומה לנצח. לפרשת עקב.

מתנת חינם וקנין עולם

"האדם מורכב שתי בחינות כפי שהתורה הודיעה לנו זאת מתחילת יצירתו. בחינה אחת טבעית השייכת למציאות העכשוית של העולם הזה, ובחינה עתידית השייכת לאמתת מציאות העולם הבא. החוק של העולם הזה הוא ההזדקנות התנוונות והמוות בעוד שהחוק של העולם הבא הוא הנצח וההליכה מחיל אל חיל..."

לא תוכל כלֹתם מהר פן תרבה עליך חית השדה

בתחילת פרשת עקב מעלה משה בדבריו חשש, שיתכן שיחששו ישראל בראותם מלחמה בכיבוש הארץ. כנגד חשש זה (המזכיר מאד את חששם של ישראל בחטא המרגלים) אומר משה: "לא תירא מהם...", אך עם זאת הוא מזכיר הסתייגות מסויימת...