איפה ואיפה

נראה כי בכל מה שקשור לכסף לאנשים יותר קל ל"עגל פינות". האומנם תפילה במניין חשובה יותר?

בעקבות ההפטרה

דוד נתיב מבאר את מערכת הזוגיות המורכבת שבין ישראל לקב"ה.

לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ

רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם... שכחה

ונקלה אחיך לעיניך

בית הכלא הוא הנורא במקומות - מדובר בשלילת חירותו של אדם, בעונש שפעמים רבות אינו קשור מהותית לעבירה והוא קיים רק בשל היותו האפשרות היחידה. האם מפרשת השבוע שלנו יבוא הפתרון הנכון לבעיה?

ואין מושיע לה

גופן של הנשים היה נתון למרמס דורות על גבי דורות, ונדרשו מאות ואלפי שנים עד להכרה מלאה, משפטית ותרבותית בזכותן של הנשים לעצמאות ולצדק ביחס לפגיעה בהן.

"כבוד המקום", "כבוד האדם", "כבוד השופט" או אולי "כבוד הגר"?

מדוע הומתו והוקעו בניו של שאול?

מדוע איפשר דוד לעבור על האיסור של "בנים לא יומתו על אבות" ו"לא תלין נבלתו על העץ" שבפרשתנו? מדוע ההתייחסות הכל-כך חמורה לחטא שאול שפגע בגבעונים? ומהן ההשלכות להתייחסות שלנו לחיילי צד"ל והמשת"פים ביש"ע?

לעובדך באמת

מהי הדרך לעבודת ה? היתרים- לכתכילה או בדיעבד?ומדוע ה' ברא את העולם בצורה זו?

צניעות וקדושה במחנה

פרשתנו משופעת במצוות רבות המתייחסות לכל תחומי החיים, וביניהן כמה הנוגעות לתחום הצניעות. הציווי הבולט ביותר בסוגיא זו הוא – "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר"

צעקה בעיר

יש ואדם מישראל נדרש להיות שותף לדבר עברה בעל כורחו. אין הוא רוצה באותה עברה כלל ועיקר, אולם אדם אחר בא ומאלץ אותו לעשות מעשה בניגוד לרצונו. את הדרכת התורה למצב כזה, מבקשים אנו ללמוד מן הפרשה הכאובה של הנערה המאורשה.

המעקה היהודי

בפרשתנו (כב, ח) אנו מצווים מהתורה לעשות מעקה – "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך", ולאור זאת ישנן כמה הלכות והנהגות, המייחדות את עם ישראל מכל העמים.

''האומר על קן צפור יגיעו רחמיך''

"התורה מצווה אותנו הכיצד עלינו להתנהג בפגשנו קן צפור, שבו האם רובצת על האפרוחים או הביצים..." – הרב אביחי קצין מרחיב בעניניה של מצוה זו

''דברה תורה כנגד יצר הרע''

כיצד יתכן שהתורה, שנאבקת כל כך בהתבוללות, תתיר לאדם לקחת אשה גויה, אפילו אשת איש, בעל כרחה, לרשותו – רק בגלל שהאדם שמתאווה לה חפץ בכך והוא שייך למחנה המנצח במלחמה?!

דיברה תורה כנגד יצר הרע

"פרשת "אשת יפת תואר" שבאה בראש הפרשה, היא אחת הפרשיות הקשות שבתורה. ר' שלום שבדרון ז"ל, ה"מגיד" הירושלמי, הפנה את שימת הלב לזיקה שבין פרשה זו לסוף הפרשה הקודמת, שממנה עולה כי לצבא ישראל הצטרפו רק חסידים ואנשי מעשה..."

''בקש שלום ורדפהו'' - לפרשת כי תצא

העולם שואף להתפוררות ולאי סדר וצריך להשקיע אנרגיה כדי לשמור אותו מסודר. לדוגמא: קבוצת קרשים המונחת בערמה, לא תהפוך לעולם להיות שולחן, אך שולחן המונח כך בטבע, ללא כל טיפול - יהיה תוך זמן מה ערימת קרשים... לפרשת כי תצא

פרשת הבכורה; פרשת עמלק

מדוע מספרת התורה את סיפור הבכורה דרך שתי נשים אחת אהובה ואחת שנואה? בסוף פרשת כי תצא מובא הציווי של מחית עמלק, על מי נאמר "ולא ירא אלהים"?