מעמדה של רות
אחת התמונות המרכזיות במגילת רות היא תמונת השדה, המתוארת בפרק ב'. בתמונה זו רות מגיעה לשדה, זרה ומנוכרת, ואולי אפילו חוששת מהבאות. ברם, בועז מגיע ונותן לה את המנה הראויה לה, ואף מושיב אותה בינות לעובדים.
בתמונה זו יש דירוג ברור בין הדמויות:
1. בועז.
2. הנער הניצב על הקוצרים.
3. הקוצרים.
כאשר אנו נפגשים עם רות בפסוקים המתארים אותה בשדה, אנו קוראים "ותבא ותקלט בשדה אחרי הקצרים...". רות עומדת מאחריהם - כמנהגם של המלקטים, ההולכים אחרי הקוצרים ומלקטים לאיטם את השיבולים שנפלו מידם. ברם, כאשר בועז מגיע חל שינוי במעמדה של רות. בועז מקדיש לה תשומת לב מיוחדת ואישית, ולקראת סוף הפרק אנו קוראים כבר "ותשב בצד הקצרים...".
ייתכן שיש כאן רמז ספרותי: רות איננה עוד במעמד נחות - אולי בועז כבר מכיר בה ויודע את חובתו כקרוב של נעמי, ואולי זה הדבר שהכתוב רוצה ללמדנו - בועז אכן מסכים, במידה מסויימת, לטפל ברות. לקראת סוף המגילה אנו נגלה שבועז עושה הרבה יותר מאשר להביא לרות מעט שעורים - הוא אף מביא אותה לחסות תחת כנפיו, ובכך תתקרב רות למעמדו של בועז.
ההשוואה בין רות לבין עבד אברהם
מגילת רות משופעת בתמונות בבואה. מהי תמונת בבואה? לעיתים אנו קוראים סיפור או פרק בתנ"ך ועולה בדמיוננו סיפור דומה או זהה לחלוטין. במקרים כאלו ניתן, בדרך כלל, ללמוד רבות מתוך ההשוואה וההקבלה בין שני הסיפורים והתיאורים. ננסה להביא דוגמה אחת הקשורה למגילת רות, ובעזרתה ננסה לשפוך אור נוסף על רות בפרט ועל המגילה בכלל.
יש דימיון גדול בין סיפור השדה של רות לבין סיפור מציאת האישה ליצחק בעזרתו של עבד אברהם (בראשית כ"ד), ונוכיח את דברינו:
|
עבד אברהם |
מגילת רות |
|
"ויאמר ה' א-לקי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם. |
ויקר מקרהחלקת השדה לבועז אשר ממשפחת אלימלך. |
|
הנהאנכי נצב על עין המים |
והנהבעז בא מבית לחם... ויאמר לנערו הנצב על הקצרים |
|
ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים. והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה |
למי הנערה הזאת... וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים |
|
ברוך ה'א-לקי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני ה' בית אחי אדני |
ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא |
|
ועתה אם ישכם... הגידו לי ואם לא הגידו לי... |
אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע. |
|
וינחםיצחק אחרי אמו |
אמצא חן בעינך אדני כי נחמתני |
|
ועשית חסד עם אדני אברהם כי עשית חסד עם אדני אשר לא עזב חסדו ואמתו אם ישכם עשים חסד ואמת |
יעש ה' עמכם חסד אשר לא עזב חסדו היטבת חסדך האחרון מן הראשון |
ישנם ביטויים המופיעים אך ורק בשני סיפורים אלו, דבר שבוודאי מחזק את הקשר ביניהם. מעבר להקבלות המילוליות, יש גם הקבלות תוכניות: שני סיפורים הנסובים סביב נישואין, שני המקרים מתרחשים בחוץ (בבאר או בשדה) ומוטיב הנחמה מופיע בשני הסיפורים. מעל לכל, ביטוי החוזר ונשנה בשני הסיפורים, הבולט במיוחד לאור העיון מהשבוע שעבר, הוא החסד. אי אפשר להתעלם מביטויי החסד של המגילה אל מול סיפור עבד אברהם.
רות ואברהם - אנשי החסד
לאור השוואה זו עולה, כי רות היא הממשיכה הגדולה של אבי החסד, אברהם. אותו חסד השוזר את בית אברהם ומשפיע על עבדו, מחלחל במהלך הדורות עד לרות המואביה. בעצם, ישנו קשר נוסף בין אברהם לבין רות: שניהם עוזבים את משפחתם והולכים מארצם אל ארץ לא מוכרת.
לאחר אברהם אבינו, שהוא אבי החסד בעם ישראל, אנו ממתינים כעשרה דורות עד שאנו מגיעים לסיפור חסד מפליא אחר - סיפורה של רות. דבר זה רק מחזק את דברינו משבוע שעבר, ומדגיש שוב את סיבת כתיבתה של המגילה כמגילה של חסד.
רבים הם סיפורי הבבואה במגילת רות, ובעז"ה בשבוע הבא ננסה לעמוד על סיפור נוסף הדומה למגילת רות.