האוירה המיוחדת של ערב ראש השנה עופפת את כולנו, את החרדים, הדתיים ואלה שאינם דתיים, הן בארץ והן ובעולם כולו. אין כמעט מפגש בין שניים או יותר שלא יסתיים בברכת שנה טובה ובאיחולים לבביים לקראת השנה הבאה עלינו.
המנהג הוא כה מושרש, שבלי היסוס ובלי פקפוק, כל מי שאומרים לו "לשנה טובה" מיד הוא משיב "לשנה טובה תכתב ותחתם" ויש אפילו כאלה המוסיפים " לאלתר לחיים טובים"
אך אם נעיין קצת במקורות נראה שמתעוררות מספר שאלות,
ממתי מברכים ועד מתי ?
מהו נוסח האיחול - ברכה ? האם יש לומר "לשנה טובה..." או "בשנה טובה..." ? והאם בהמשך אנו מסתפקים ב"תכתב/י" או גם מוסיפים "תחתם/י"?
ממתי ועד מחי מברכים
בקיצור שולחן ערוך, סימן קכ"ט סעיף ח' למדנו : " לאחר גמר תפילת מעריב בליל ראשון, נוהגים לומר כל אחד לחברו "לשנה טובה תכתב ותחתם" ולנקבה אומרים "תכתבי ותחתמי", אבל ביום אין אומרים - לפי שכבר נגמרה הכתיבה קודם חצות היום. ובליל שני יש נוהגין לאמרו כי לפעמים נידונים ביום שני."
הבאר היטב ( מחברו רבי יהודה ברבי שמעון אשכנזי נפטר בה' תקח) בסי' תקפא ס"ק י' אומר שנוהגים שהשולח אגרת לחברו מתחילת חודש אלול, עד יום כיפור מברך אותו שיכתב לשנה טובה.
רבי חיים ב"ר יעקב פלאג'י ( ה' תקמ"ח – תרכ"ח) בחיבורו כף החיים מציין שיש אומרים "שנה טובה וכו' מא' דראש השנה ועד יום כיפור (עיין כה"ח תקפב, ס"ק סד )
אם כך ראינו שיש דעה האומרת שכבר בתחילת אלול מתחיל באיחולים, ויש מי שטוען שמיום א' דראש השנה, אך אליבא דשניהם ממשיכים לאחל/ לברך עד יום כיפור, ולא כפי מה שמשתמע מהקיצור שולחן ערוך.
נוסח הברכה
כשאדם מברך את חברו , יש האומרים שצריך לומר בשנה טובה ...
בטור אורח חיים סימן תקפב ,
"...ונפטרין לבתיהם לשלום נוהגין באשכנז כל אחד מבקש לחבירו ואומר לו תכתב בשנה טובה"
ובפרישה , שם ס"ק טו, (דרישה ופרישה – פירוש וחידושי הרב יהושוע פלק ב"ר אלכסנדר כ"ץ ( ה' ש"י – שע"ד) בעל ספר "מאירת עיניים" ).
נאמר " בשנה טובה. אפשר שהספר נקרא כן וכמ"ש מהרי"ל שהספר נקרא מחילה וסליחה ע"ש. א"נ משום דתכתב לשנה ר"ת תל"ט לשון לטיא וקללה וכן לשנה טובה תכתב ר"ת לט"ת שהוא לשון לטיא ומש"ה אפשר דכתב דנוהגין תכתב בשנה טובה בבי"ת, אבל בש"ע כתב רמ"א דנוהגין לומר לשנה טובה"
כוונת המברכים "בשנה טובה היא ודאי "בספר שנה טובה תכתב ותחתם", ומשום מה המילה ספר נשמטה.
אמנם מנסה לתרץ את חילופי המלים בנוסח של הטור, אך חוזר לדעתו של הרמ"א,האומר שם "לשנה טובה תכתב ותחתם".
וע"ז מביא העץ אפרים, שנוסח זה ,לשנה ולא בשנה, הוא על פי מה שאמרו חז"ל " הנפטר מחברו יאמר לו לך לשלום, ולא לך בשלום" (ברכות סד,ע"א)
האם רק תכתב או גם תחתם ?
המשנה ברורה בהלכות ראש השנה תקפב, ט, ס"ק כה כותב: ... המגן אברהם מצדד דיש לומ ר גם כן "ותחתם" והגר"א בבאורו מסכים לדעת העשרה מאמרות דאין לומר ותחתם. ועין במגן אברהם דיכולין לומר "לשנה טובה תכתב" עד חצות היום טעי' בט"ז דמוכח מנה דיום שני כיום ראשון דמי לזה, ויכולין לומר גם בליל שני "לשנה טובה תכתב" ובאליה רבה חולק על זה."
הט"ז מגן דוד באו"ח תקפב , ט, כותב " לשנה טובה תכתב: בלבוש סי' תקנ"ו כתב שביום הראשון אחר התפלה א"ל לשנה טובה וכו' כי בג' השעות הראשונות היא הכתיבה לצדיקים ואין ראוי שיאמר לחברו ל' המורה שאינו צדיק אלא בינוני. בשלמ' כל א' יחזיק עצמו לבינוני ע"כ מתפללין וכתבנו לחיים דהיינו ביה"כ. ול"כ דהא ביום ב' אומר זמן ג"כ מטעם שהעיקר מיום ב' לפעמים כמ"ש סי' ת"ר ה"כ לזה שיתפלל על חברו לשנה טובה תכתב ע"כ יש לאומרו גם בליל ב' דר"ה."
המגן אברהם באו"ח שם מביא "ובס' י"מ ח"ב מתה"מ פ"י כתב שגם צדיקים אין נחתמים אלא ביה"כ רק שנכתבים בר"ה ע"ש ".
אך מאחר ובגמרא מובא שצדיקים נכתבים ונחתמים בראש השנה, ומן הראוי שאדם יחזיק את חברו לצדיק, לכן יש להוסיף בנוסח הברכה "שתחתם לאלתר לחיים.
ומה בעצם מתכוון היהודי כשמברך את רעהו בברכת שנה טובה ?
ב"ממך אליך"- מחזור תפילה הגות וחוויה לראש השנה ,המביא את דבריו של רבי שלמה קרליבך ב אורות שלמה, מצאתי תשובה נפלאה:
"...בליל ראש השנה , כשמברכים איש את רעהו בשנה טובה, אין עושים זאת משום שנחמד לעשות זאת. לא זה הענין. הענין הוא בכך שכאשר אנו מאחלים זה לזה "לשנה טובה תכתב ותחתם" אנו מודיעים ומבטיחים איש לרעהו. מחר ביום הדין , אשמור על חייך !
הבה נתפלל שכן יהיה. לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים.