יום הזכרון לחללי מערכות ישראל

"לא חלמתי אי פעם שדבר כזה נורא יכול לקרות לך אבא אהוב..."

בכ"ה בסיון תשע"ו, 1/7/2016 נרצח מיכאל מרק בכביש 60- הר חברון. ביתו, אורית כותבת לו: "לא הצלחתי להבין איך נוכל להמשיך כשאתה לא כאן, האם יש טעם? האם אנחנו בכלל יכולים בלעדייך?"

אורית מרק
ב באייר התשעט
,
07 במאי, 2019 9:57
מיכאל מרק

מיכאל מרקצילום: באדיבות המשפחה

אבא יקר ואהוב
אם לפני שנתיים ועשרה חודשים מישהו היה אומר לי שאתה לא תהיה כאן.
ששלומי לא יהיה כאן... לא הייתי מאמינה לעולם!

אבא, 
כל פעם מחדש כאשר אני אומרת את השם שלך, 
מרגישה שהאוויר נלקח ממני לרגע קט וחוזר שוב, במלוא העוצמה. 

כן...כך הלכת. לקחת לי את האוויר בלכתך אבא אהוב.
עמוד השדרה שלי, המצפן שיודע מה הדרך הנכונה
האבא הזה שיש לו תמיד משהו חכם לומר ולייעץ
אבא שיודע בדיוק מה אני צריכה ויודע לחבק
חיבוק דב! כזה שרק אתה אבא, יודע לתת.



בהתחלה אבא,
לא הצלחתי להבין איך נוכל להמשיך כשאתה לא כאן,
האם יש טעם? האם אנחנו בכלל יכולים בלעדייך?
לא חלמתי אי פעם שדבר כזה נורא יכול לקרות לך אבא אהוב...
לא חלמתי שלא אתה זה שילווה אותי לחופה שלי,
לא חלמתי להשאר יתומה מאבא
יתומה מהחיוך שלך, מהחום, מאהבה שלך!!
אהבה שרק אתה יודע לתת!
רוצה לומר לך אבא יקר שלי, שאני ממשיכה בכל הכח מול המציאות המטורפת שנחתה עלינו.
אני כל בוקר קמה עם רצון להמשיך אותך, חשוב לי שתדע את זה.
אין רגע שאתה לא במחשבות שלי,
כל רגע, כל שניה, כל צעד שאני עושה- אתה שם.
ויש דברים שאני עושה שאני יודעת שאתה מתבאס עלי
אבל חשוב לי שתדע שאני משתדלת...שאני באמת רוצה שתהיה אבא גאה.
אני משתדלת כל כך להוסיף את הטוב שלי בעולם...ולהמשיך את האור שלך! מבטיחה שאני משתדלת.
מודה, לא תמיד קל לי אבא...החוסר שלך מנסה להפיל אותי כל פעם מחדש.
הגעגוע אליך מחזיר אותי כל כך הרבה פעמים אחורה, מנסה למשוך אותי למטה!
אבל ברור לי אבא מה אתה היית רוצה. ברור לי שיש פה איזה מהלך שאני לא מבינה...אתה שם למעלה רואה ויודע הכל. אנחנו כאן כאלה קטנים, לא מצליחים להבין..
אבא אהוב שלי, אני מתגעגעת! פשוט מתגעגעת... באלי לחבק ולנשק אותך. 
באלי לראות שוב, רק לשניה את החיוך שלך, את האור בעיניים...
את ההתלהבות.
הייתי רוצה שתבוא לכאן, תראה את 'אור מיכאל' ואת כל מה שעשיתי בשבילך..
בא לי שתהיה גאה בי.
לא רוצה את כל הפרגונים מסביב, רוצה פרגון שלך! שלך אבא יקר...
לפעמים באלי שכל זה יגמר... שתחזרו כל המתים!
שנפסיק לבכות ולדבר על קברים. ליבי עייף מהספדים...
לפעמים אין כח להמשיך ולקום בחיים.
כשאין כח אבא, אתה מרים אותי. 
אתה, שלימדת אותי מה זו אמונה.. מה זה להאמין שהכל ממנו. שהכל מדוייק...
אתה, שלימדת אותי שלא משנה מה קורה לי בחיים, לא משנה כמה קשה... תמיד, תמיד להמשיך קדימה!

פשוט תחזור

צפו במכתבים נוספים מהפרוייקט "מאז שהלכת"

07.05.2019

1. אמיתי ומרגש. טוב לראות את העצמה של מיכי דרך הבת שלו. (ידידיה שילה)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

משקה פרימור צילום: ללא

משרד הבריאות מזהיר מפני משקה תות-בננה פרימור

קרא עוד