חודשיים וחצי אחרי שפונו מהישיבה, לפני שבוע בדיוק שבו תלמידי ישיבת ההסדר "אפיקי דעת" לשדרות. הם פתחו את הזמן בישיבת נווה הרצוג הסמוכה לאשדוד, ובהמשך התמקמו בישיבת שעלבים עד לחזרה. מי שהוביל את מהלך החזרה הוא ראש הישיבה הרב דוד פנדל ובשיחה איתו ועם תלמיד הישיבה רון עמר ניסינו להבין את התחושות והקולות מחזית התורה, ושמענו הרבה אמונה ותקווה.
-
עוד באותו נושאמרגש: אחרי שאירחו את הצנחנים - ישיבת ההסדר חזרה לשדרות
21/12/23 18:34
הרב דוד פנדל: "המפעלים החיוניים בעיר זה גם תורה"
את השיחה איתו פותח הרב פנדל בלי היסוסים. "זקיפות קומה, קוממיות", הוא אומר בטון ברור. "בבחינת ואת יהודה שלח לפניו". הרב משווה בין המפעלים החיוניים ששבו לפעולה בשדרות, לבין הישיבה: "המפעלים החיוניים בעיר זה גם תורה, תורה זה בסיס לעיר. הקול המתוק של הלימוד יכול להיות יותר חזק, ובוודאי יותר משמעותי, מהקולות של הבומים".
"זו שליחות והרגשה מיוחדת, להיות שליח ציבור בדבר הזה. כבוד מיוחד. אתה רואה על הפנים של הבחורים שהם מרגישים את זה. יש לנו הרבה הכרת הטוב לשעלבים, אבל כשישיבה גולה - אין לך ביטול תורה גדול מזה. הפסוק אומר 'שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך', הנצי"ב מסביר שזבולון יצא למלחמה וישככר היו באוהלים בחזית. אמנם אנחנו לא בתוך עזה, אבל זה הכי קרוב לחזית שנותנים לנו להיכנס. בזה אנחנו מוסיפים את כוח התורה".
(תלמידי הישיבה רוקדים ביום החזרה)
מספר התלמידים בשנה הבאה? "יש שמיניסטים שירצו דווקא את האתגר המיוחד לבוא ולחזק עיר כזו"
אם חושבים על ישיבות אחרות בחזית, אולי ישיבת קריית שמונה לדוגמא, אנחנו רואים שהם עוד לא חזרו. אולי יש כאן סכנה?
"ההכרח לא יגונה. קריית שמונה מטווחת יותר משדרות וכל ישיבה תעשה את השיקולים שלה. אנחנו קיבלנו את אישור פיקוד העורף, בית המדרש שלנו ממוגן ואנחנו חושבים שזה העיתוי הנכון לחזור לשדרות. בפועל אנחנו ישיבה ומחנה צבאי ביחד, והיו אפילו כמה חיילים שהם בוגרים שלנו שחזרו לישון בחדרים שלהם מתקופת הישיבה".
לגביי שנה הבאה. הישיבה ידועה במספר התלמידים הגבוה שמגיע אליה כל שנה. האם הרב חושש מהכמות שתגיע?
"כבר עכשיו יש שבו"שים פה בישיבה, שמיניסטים שהגיעו לבדוק. הרבה חיכו שנחזור הביתה ואנחנו יודעים שיש שמיניסטים שירצו דווקא את האתגר המיוחד לבוא ולחזק עיר כזו, לנקום את הנקמה הגדולה בזה שהישיבה תמשיך להשמיע קול ענק וחזק של לימוד תורה".
תלמיד הישיבה: "הגענו לשדרות ומצאנו ישיבה שהפכה בסיס: האמרים, חיילים, עוקבי מים. הלם"
שוחחנו גם עם תלמיד הישיבה רון עמר מחדרה, תלמיד שיעור ג' שעתיד להתגייס במחזור מרץ הקרוב. עמר הוא חובש מד"א, ונכח בישיבה בשמחת תורה. אחרי שהוא מספר על החוויות הקשו במהלך הטבח הנורא, הוא מספר על החזרה לשגרה של למידה. "אני ועוד חבר למדנו בהתחלה בישיבת גבעת אולגה, ואחרי תקופה קצרה שהישיבה הייתה באשדוד עברנו לשעלבים. במקביל כל הזמן הרב פנדל דחף שנהיה החלוצים בחזרה לשדרות, מה שבסופו של דבר קרה".
הוא חוזר לבוקר החזרה, ביום חמישי לפני שבוע. "התחילו להגיע משאיות והעמסנו את כל הציוד שהבאנו. הגענו לשדרות ומצאנו ישיבה שהפכה בסיס: האמרים, חיילים, עוקבי מים. הלם. לאט לאט השתלטנו על האירוע וכבר באותו יום עשינו טקס חזרה עם להקה ושירים. כולם כל כך רצו את החזרה הזו, זה דבר ממש משמעותי בשבילנו, בשביל הישיבה ובשביל העיר".
תלמידי הישיבה ביום החזרה | צילום: עמית לוי
"עיר רפאים. אנחנו לא רגילים ולא זוכרים את העיר ככה. לוקח זמן לחזור, אבל זה קורה בכל הכח"
אתה אומר עיר, אבל בעצם כרגע שדרות ריקה. תקח אותי לדוגמא: תושב העיר שנמצא כרגע באיזור ירושלים.
"נכון. ממש מעטים, עיר רפאים. אנחנו לא רגילים ולא זוכרים את העיר ככה, אבל לאט לאט חוזרים. הישיבה מלאה, כמובן חוץ ממי שבמילואים, לא פחות ממה שהיה בשעלבים".
יש חשש בקרב התלמידים? אולי ההורים? אתה מחדרה וצריך להגיע לעוטף.
"אנשים מגיעים מהבתים שלהם ויש כאלה שחוששים, במיוחד ההורים. ראש ישיבה עושה מאמצים לדבר עם כל הורה באופן פרטני, להראות שיש ביטחון ושהחזרה של הבחורים חשובה. תוך כדי שאנחנו לומדים אנחנו שומעים את הכוחות שלנו מפציצים. לוקח זמן לחזור, אבל זה קורה בכל הכח".