הרפורמה במערכת המשפט של שר המשפטים, יריב לוין ושל יושב ראש ועדת חוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, מסעירה את המערכת הפוליטית בפרט ואת מדינת ישראל בכלל. בתוך כך, נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשא ביום חמישי האחרון נאום לאומה ברקע מתווה הפשרה וההפגנות סביב הרפורמה במערכת המשפט וציין כי "הפערים בין שני הצדדים הצטמצמו מאוד".
-
עוד באותו נושא"היוזמה שלנו כשלה": אחד ממנסחי פשרת פרידמן-אלבשן מיואש
12/03/23 08:37
אחת הקבוצות שדנה במתווה הפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה היא "צוות ידידיה", על שמו של מי שמוביל אותה, פרופ' ידידה שטרן, נשיא המכון המדיניות העם היהודי. בראיון לחדשות כיפה, פרופ' שטרן טוען כי חלק גדול מהנושאים ניתנים להסכמה אך במידה ולא תושג פשרה, מדינת ישראל תמצא את עצמה בפני אסון.
"חלק גדול מהנושאים ניתנים להסכמה"
בשבוע שעבר, ציין הנשיא הרצוג כי הפערים בין שני הצדדים הצטמצמו מאוד. האם אכן אנחנו קרובים להסכמה?
"בסופו של דבר הנשיא הוא זה שיחליט מתי ואיזה סוג של מתווה הוא יציע. למיטב ידיעתי, כמי שמנסה להשיג פשרות והסכמות בין שני הצדדים, ניתן באמת לומר שחלק גדול מהנושאים ניתנים להסכמה. יחד עם זאת, לא כל הנושאים פוצחו. אבל הכיוון הוא כיוון שמאפשר הגעה להסכמה בעיקר בכל מה שקשור למערכת היחסים שבין המשפט לפוליטיקה שזה הדבר הגדול פה".
"הנשיא בסופו של דבר הוא זה שיחליט מתי ואיזה סוג של מתווה הוא יציע"הנשיא יצחק הרצוג צילום: חיים צח / לע"מ
"ההיבטים הרגשיים הללו הרבה פעמים נסחפים למקום של חוסר אמפתיה לרגשות של הזולת"
יש רצון אצל הפוליטיקאים מהקואליציה והואופוזיציה להגיע לפשרה כשכל אחד אחוז במטרתו?
"יש פה שלושה מישורים שבהם מתנהל הנושא הנפיץ הזה. מישור אחד זה המישור המקצועי, דהיינו פתרונות משפטיים של ניסוח נורמות, שבאמצעותם אנחנו מנסים להגיע לפשרה, זה מה שהקבוצה שאני עומד בראשה עושה. מעליו יש את המישור הפוליטי, דהיינו הרצון של השחקנים הפוליטיים, להשיג הישגים לצאת מהאירוע הזה מחוזקים כל צד פוליטי בכיוון שלו".
רוטמן ולוין | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
"מעל המישור הפוליטי זה המישור הרגשי. יש פה עולם שלם של רגשות שמבעבע משני הצדדים שמרגישים שזה מאבק מאוד חשוב, על מה שהם רואים כנשמת אפם מבחינת האופי של המדינה והעתיד שלה. וההיבטים הרגשיים הללו, הרבה פעמים נסחפים למקום של חוסר אמפתיה לרגשות של הזולת. וככל שזה המצב, בהתפתחות הרגשית, כל צד עומד בצדקת עמדתו, כך שקשה יותר להציע פשרה שהיא בסופו של דבר פשרה מקצועית. אם נצליח כאומה, כמפלגות וכקבוצות זהות להבין את ציפור הנפש של הזולת ולא לקרוא לזולת: 'לא פטריוט', 'דמון', - אז יש מקום לתרגום של ההבנה הזאת, שזאת הפשרה מהסוג המקצועי שאנחנו מבקשים להשיג".
"אם הם יכריזו שהם לא נשמעים להכרעה שיפוטית ויגידו שאין לבית המשפט סמכות - אנחנו נעמוד בפני אסון אמיתי"
לפני כחודש, טענת שאם לא תושג פשרה בין שני הצדדים, מדינת ישראל תעמוד בפני "אסון". מה אתה חושב על המצב כיום?
"לצערי הרב, זה הופך להיות יותר ויותר ריאלי. לא רק אני חושב כך, אלא רבים יכולים לראות איך אנחנו מגיעים לרגע שבו הקואליציה מעבירה חוקי יסוד ברוב הקיים של 64, בהיעדר פשרה. אם הפסיקה של בית המשפט העליון, תאמר שהתוכן של אותם חוקי יסוד הוא לא חוקתי, הממשלה והכנסת יצטרכו לקבל הכרעה מז'ורית האם הם נשמעים להכרעה שיפוטית הזאת כן או לא. אם הם יכריזו שהם לא נשמעים להכרעה שיפוטית ויגידו שלבית המשפט אין סמכות או פעל מחוץ לסמכותו, במקרה כזה אנחנו נעמוד בפני אסון אמיתי משום שאז השאלה מהו החוק המחייב בישראל תהיה שאלה לא ברורה".
"אנחנו נעמוד בפני אסון אמיתי". הפגנות נגד הרפורמה צילום: Erik Marmor/Flash90
"מצד אחד תעמוד המערכת הפוליטית, מצד שני תעמוד המערכת המשפטית, והשאלה מה יקרה בפועל, שאלה שפתוחה בעצם לכוח הכוח, דהיינו מי שיש לו כוח פיזי יכריע וזה כמובן ביטוי הנורא והאיום של 'איש את רעהו חיים בלעו ללא מורא'. דברים כאלה קרו עד לפני חודשיים שלושה בפרו. יהי רצון שחס וחלילה לא נגיע למצב כזה כאן בישראל האהובה שלנו".