נשיא בית משפט מחוזי חדש לירושלים: שר המשפטים יריב לוין בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, מינה את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה סובל, לתפקיד נשיא של בית המשפט המחוזי ירושלים. מינויו יהיה למשך שנתיים החל מיום 1.2.2023 ועד ליום 31.1.2025.
העוזר המשפטי של יצחק זמיר, סער ויותר עליו כנשיא המחוזי
השופט סובל סיים בשנת 1991 בהצטיינות יתירה לימודי תואר ראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. במאי 1993 הוסמך כעורך דין. בשנים 1993 עד 1997 עבד כעו"ד עצמאי וכן במחלקה המשפטית של מוסד בנקאי. מפברואר 1997 שימש כעוזר משפטי בבית המשפט העליון בלשכת השופט יצחק זמיר. בשנים 1990 עד 1999 שימש כמתרגל ולאחר מכן כמורה מן החוץ בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית.
בינואר 2001 נבחר לכהונת שופט של בית המשפט השלום בירושלים. ביולי 2006 מונה לכהונת שופט בפועל בבית המשפט המחוזי בירושלים, עד 31.12.2006. במאי 2007 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי ירושלים. בספטמבר 2018 מונה לכהונת שופט בכיר של בית המשפט המחוזי ירושלים. במרץ 2019 מונה לכהונת סגן נשיא של בית המשפט המחוזי ירושלים.
אסתר חיות בטקס צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90
הפסיקות המוכרות של השופט משה סובל
נזכיר, בנובמבר האחרון כשבוע אחרי הבחירות, החליטו שר המשפטים דאז גדעון סער ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות למנות את סובל לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים כמינוי זמני, אך השר החליט רגע לפני החתימה כי ישאיר את החתימה לשר הבא אחריו.
על פי הפרסום בגלובס, הנשיאה חיות ניסתה למנות את סובל לנשיא המחוזי בירושלים, אך בגלל שהממשלה נפלה והוקדמו הבחירות מינוי שכזה הצריך אישור של משרד המשפטים להקים ועדת איתור על מנת להמליץ על סובל. הוועדה שהוקמה אמנם החליטה למנות את סובל לנשיא המחוזי בירושלים, אך סער התנגד למינוי מכיוון שהיה היחיד שהתמודד והחליט שלא למנות את סובל לנשיא למשך 7 השנים הבאות.
יריב לוין | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
על נשות הכותל: "ההתעטפות בטלית אינה נוגדת את כללי המקום ואינה עבירה החוק"
בין הפרשיות המשפטיות בהן היה מעורב השופט סובל ניתן למצוא את פרשיית רות דוד ורונאל פישר - עורך הדין שמואשם שהעביר לצדדים שלישיים מידע משטרתי תמורת כסף - משפט שנערך כבר 7 שנים כיון שהצדדים לא הגיעו להסכמה על הסדר הטיעון.
משפט נוסף ומעניין לא פחות בו דן השופט סובל, היה בשנת 2013, בעתירה של "נשות הכותל" לבית משפט השלום בירושלים, לביטול הרחקתן מהכותל על ידי המשטרה אחרי שהתעטפו בטלית, בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט כי ההתעטפות בטלית אינה נוגדת את כללי המקום ואינה עבירה החוק.
בית המשפט התייחס בפירוט לגלגולי המאבק של "נשות הכותל", לקביעותיו של בג"ץ ובעיקר לפרשנות הביטוי "מנהג המקום" - אשר עליו תולה המשטרה את טענתה כי נשות הכותל עוברות על החוק.
לדברי נשיא המחוזי החדש - משה סובל, בג"ץ לא התכוון לקבוע שמנהג המקום הוא לפי הפרשנות האורתודוקסית, אלא לפי "פרשנות פלורליסטית-חילונית-לאומית", ולכן "נשות הכותל" לא הפרו את "מנהג המקום".
נשות הכותל קוראות בתורה בכותל המערבי צילום: נשות הכותל
סובל חייב את המועצה האזורית משגב למסור החלטות על קבלה ליישובים במסגרת בקשת חופש מידע
במשפט נוסף שניהל, דן השופט סובל בעתירה של התנועה לחופש המידע והאגודה לצדק חלוקתי, שעתרו לבית המשפט, נגד מינהל מקרקעי ישראל, מועצה אזורית משגב, ועד היישוב רקפת ופרקליטות מחוז ירושלים, בדרישה לקבל לידיהן מסמכים הנוגעים להליכי הקבלה ליישובים קהילתיים וחקלאיים, במסגרתם נדחו מועמדים.
השופט סובל קיבל את עתירתן חלקית ובפסק הדין נכתב "מהאמור עולה כי יש להסתפק במסירת ההחלטות של ועדות הקבלה וועדות הערר לעותרות, תוך מחיקת שמות המועמדים והיישובים, ואין לצוות על המשיבים למסור לעותרות מידע נוסף באופן שיפגע בפרטיות המועמדים. דא עקא... ועליה למסור לעותרות את אותן החלטות – להבדיל מפרוטוקולים – של ועדת הקבלה האזורית החל מיום 1.1.07 בהן נדחו מועמדים ליישובי המועצה"
בפסק דין אחר, אחר ביטל סובל הנחיה של שר הפנים מאיר שטרית, שביקש לאסור על איה נביל מוגרבי, בתו של בכיר ברשות הפלשתינית - ילידת לבנון, אזרחית ירדן שנישאה לעורך דין ערבי ישראלי לו ילדה בת ישראלית, להיכנס לישראל במסגרת איחוד משפחות.
ביטול החלטת שר הפנים וחיובו להכניס ארצה במסגרת איחוד משפחות, בת של בכיר פלשתיני
לטענת שר הפנים אז, התקיים ניגוד אינטרסים בין חובת הנאמנות של העותרת למדינת ישראל, בה היא מבקשת לבסס את חייה, לבין נאמנותה לאביה, הממלא תפקיד בכיר ברשות הפלשתינית, הנמצאת, בעימות עם מדינת ישראל" ובאיזון בין ניגוד אינטרסים זה לבין זכותו של העותר לקיים חיי משפחה בישראל עם אשתו ובתו, החליט השר כי משקל האינטרסים של מדינת ישראל גובר.
השופט סובל לא קיבל את הטיעון ותוך שימוש בעילת המידתיות חייב את שר הפנים להעניק לה היתר מת"ק למשך 6 חודשים. בהסבר של פסק הדין אמר השופט, כי מדובר בזכות חוקתית כפולה של שניים מהעותרים, אין זה מידתי לומר כי היא נדחית באופן גורף מפני הרצון למנוע שימוש לרעה כלפי המדינה בייחוס המשפחתי של העותרת, שימוש שאינו כרוך בענייני ביטחון או פלילים.
"בנסיבות כאלה, הזכות החוקתית אינה נדחית לגמרי, אלא חובה למצוא דרך שתותיר לה קיום באופן השומר על פרופורציה ראויה בין מידת הפגיעה בזכות לבין התועלת הציבורית הצומחת מהפיקוח על כך שהימצאות העותרת בישראל לא תנוצל לפגיעה באינטרסים של המדינה"