שבוע העברית חלף עבר והאקדמיה ללשון העברית ממשיכה בעבודה הלא פשוטה לחיזוק השפה העברית. הפעם אין מדובר בחידוש עצום אלא בתשובה לשאלה חשובה במיוחד עבור המטבח היהודי - מקור המילה "פשטידה".
צילום: shutterstock
הבלילה המורכבת מאטריות, ירקות וביצים נקראת כידוע - פשטידה. באופן מפתיע, למקור המילה הוצעו אפשרויות שונות בעבר, והן פורסמו ברשתות החברתיות של האקדמיה ללשון העברית.
-
עוד באותו נושאהחידושים של האקדמיה ללשון ב- 2022: מי ניצח- המתנשאים או החופרים?
12/01/23 13:34
המילה נזכרת לא פעם בספרות ההלכה
בראש ובראשונה - הפשטידה של רש"י, פרשן התנ"ך והתלמוד. המקורות בעברית מגלים לנו שהמילה פשטידה נזכרת כבר בפירושו של רש"י לתלמוד, עוד בצרפת של המאה ה-11, שם חי. בפירושו מסביר רש"י באמצעות המילה פשטידה מהו הבצק הממולא בשר שמופיע במסכת פסחים.
פסחים עד:
באקדמיה הסבירו: "חוקרי רש"י נטו לפרש מילה זו כמילה צרפתית עתיקה – pastede, קרובה כנראה למילה Pastete בגרמנית של ימינו, מין מאפה ממולא בשר. המילה נזכרת לא פעם בספרות ההלכה, לעיתים בגרשיים ובאל"ף בסופה כדי להדגיש את זרותה.
הגלגול של המילה מוכר לנו מן הלדינו
אפשרות נוספת שייכת לאילון גלעד בטורו "מהשפה פנימה", שם הוא ציין כי המילה פשטידה מופיעה בחיבור יהודי-איטלקי מהמאה ה-11 גם כן, והציע שהיא צורה משובשת למילה איטלקית "pastello", לציון מאפה ממולא בשר. הגלגול של המילה מוכר לנו מן הלדינו בצורת "פסטל", בצק ממולא ומטוגן.
אפשרות אחרונה מגיעה מתקופת ההשכלה במאות ה-19-18 אז אימצו סופרי העברית את המילה פשטידה לציון מאכלים מסוגים שונים, בין היתר - "קוגל"-"קיגל" המבוסס על תפוחי אדמה או אטריות.