מדי יום העצמאות עולה דמותו של מורי ורבי, הרב דרוקמן, אל מול עיני. הרב עומד ונותן שיחה בבית המדרש עם התקדש יום, קולו רועם והוא נדמה כמי שקומתו גבוהה בראש. בדברי תורה כובשים הוא מבקש לפקוח את עינינו לראות עצמת הנס ואת גודלו של הפלא. כיצד מן התהומות הקשים ביותר של הגלות עם ישראל חזר לארצו, כיצד הוא הולך ומתעצם מרגע לרגע, כיצד מן החורבן הגמור, התורה חזרה אל ארץ מכורתה והיא חיה ופורחת. אין לך קץ מגולה מזה. השיחה היתה מסתיימת בהלל נרגש וברכת שהחיינו בשם ומלכות.
-
עוד באותו נושא"הוא ישב בצד על כיסא ובכה בדמעות כמי שאוהב בכל נפשו את ארץ ישראל"
28/12/22 15:17
מסעו האישי מלידתו בפולין דרך מוראות השואה, הקמתה של מדינת ישראל וכל תולדותיה עמדו ברקע, אך בהם לא די. לאלו הצטרפה האש הפנימית שבערה שם תמיד, ומסירות הנפש אישית בעוצמה שהיא למעלה מטעם ודעת. הרב דרוקמן דרש מאיתנו, תלמידיו, לאחוז בכל רגע במבט הגדול, ולשאוב ממנו את הכח לפעולה עד פרטי הפרטים.
"להבין את גודל השעה ולהירתם לה, כל אחד על פי יכולותיו ואישיותו"
המשמעות הראשונה הייתה המחוייבות. להבין את גודל השעה ולהירתם לה, כל אחד על פי יכולותיו ואישיותו. זה בתורתו, זה במקצועו, זה בישובו וזה בשירותו. העיקר היא השליחות. החל מן הסוגיות המדיניות הגדולות ומפעלי ההתיישבות והעליה, וכלה בכל גר המתדפק על דלתי עם ישראל ובכל אדם המתנה את צרותיו באישון לילה. כל כמה שנתמסר, לא נגיע לאפס קצה של ההתמסרות שלו.
צילום: גילי צרפתי
"התמונה הכללית היא מופלאה, ורק אחר כך מגיע העיסוק במורכבויות"
המשמעות השנייה הייתה לזכור תמיד את התמונה השלמה ולהימנע מהשחרת יתר גם כשהמציאות מורכבת. לא תמיד זה היה קל. ימיי בישיבה היו ימי אוסלו ואנחנו רצנו מהפגנה להפגנה, זועקים שמשהו רע עומד לקרות. הרב עצמו היה שותף מרכזי לתנועת ההתנגדות. אבל אם מישהו רק העז לדבר סרה על המדינה ונגד מוסדותיה היה ננזף מיד. המבט הרחב נותן את הפרופרוציות הנכונות: התמונה הכללית היא מופלאה, ורק אחר כך מגיע העיסוק במורכבויות.
מכאן מגיעה גם המשמעות הבאה- הממלכתיות, האחריות לשמירת האחדות, ראיית כל ויכוח כדיון בתוך המשפחה, וההקפדה מלהיסחף לביטויים שנובעים מתסכול ומגדילים את המרחק. האמון שגם הדעה שנראית לנו מוטעית נובעת מרצון טוב, והזהירות מהפיתוי לעשות עבודה קלה ולהסביר לעצמנו את הדעה האחרת כנובעת משילוב של פסיכולוגיזציה ורשעות. וכמובן העין הטובה וראיית הטוב בכל אדם כתנאי לכל ויכוח נוקב.
-
עוד באותו נושאהמנהג לפני יום כיפור וההשפעה על קיבוצי האיזור - פרידה מהרב דרוקמן
27/12/22 20:53
"ראיית הפלא הגדול היא כלי כדי להכיל את הידיעה שהתהליכים הם ארוכים"
המשמעות הרביעית היא הבנת המציאות הגאולית בה אנחנו נמצאים כתכניתו של הקב"ה, לא שלנו. לכן, היא לא אמורה להתארגן בהתאם לציפיות הפשטניות שלנו. הכלל הגדול אותו שמענו שוב ושוב הוא "קמעא קמעא". לראות את הפלא הגדול במה שיש, את הניסים הגדולים שממשיכים להתרחש בכל יום סביבנו. ראיית הפלא הגדול וההודיה עליו, היא כלי כדי להכיל באמת את הידיעה שהתהליכים הם ארוכים ומפותלים, כוללים עליות וגם ירידות.
מעבר לכל הסיפורים האישיים המופלאים שסופרו בימים האחרונים, לכתו הוא חלל עצום לדרך הכמהה למצוא את החיבור בין עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל. אילו היינו אומרים את זאת לרב, הוא היה מצביע עלינו ואומר- זו האחריות שלכם. מי יתן ונזכה לעמוד בה.
הרב אמנון דוקוב הוא ר"מ בישיבת עתניאל