יותר משישים ישיבות הסדר יש בארץ ישראל, והגדולה שבהם היא ישיבת 'אפיקי דעת' שבשדרות. בראש חודש אלול האחרון, עם פתיחת זמן חורף, הצטרפו לספסלי הישיבה יותר מאה שבעים שיעורי א' חדשים, נתון שמצטרף לעוד שיאים בהם מחזיקה הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב דוד פנדל, ולקראת יום הכיפורים ישבנו איתו לשיחה ארוכה על ילדותו, הישיבה, דור התלמידים הנוכחי והחזון שלו.
-
עוד באותו נושאהרב דוד פנדל תוקף את בנט, אבל מתנצל על המילים הקשות: "כציבור אנחנו צריכים לבקש סליחה"
30/09/22 08:52
על תפקידו של ראש הישיבה וכוחותיו של דור ה-Z
בראש ובראשונה הרב פנדל הוא איש חינוך. לטענתו אין לו שאיפות אישיות מאשר להישאר בשדרות ולהמשיך ללמד תורה עד מאה עשרים. כשאני שואל אותו על תפקידו כראש ישיבה הוא מהרהר מעט. "יש אמרה שלא חייבת להיות נכונה: 'כשהייתי בחור, למדתי המון. כאברך קצת פחות, כר"מ הרבה פחות וכראש ישיבה אין זמן'. סיפרו פעם שרב אברום נתן הרצאה בפני המטכ"ל, והוא נתן מסר שהתורה שייכת לכולם וגם הרמטכ"ל צריך ללמוד תורה, ומישהו צעק בקהל שגם הרבנים צריכים ללמוד תורה. הרב כל כך אהב את האמרה הזאת ורצה לנשק אותו. בעיניי, ראש ישיבה שלא שקוע בתורה זה חיסרון גדול".
הרב דוד פנדל | צילום: ויקפדיה, cc-by-sa
"אני מודה שהיו לי הרבה שנים שלא מספיק הייתי שקוע. בשנים האחרונות אני מעביר יותר שיעורים, וכשבחור בשיעור א' רואה שגם ראש הישיבה שקוע איתו באותו תוספות, באותו רשב"ם, וזה דבר גדול. אני רואה בזה סימן ברכה". לא סתם הרב בחר לתת כדוגמא את שיעור א'. בשנים האחרונות רבים מראשי הישיבה בוחרים להיות ר"מים על השיעור המתחיל, לתלמידים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם התורה.
איך הרב רואה את הדור הזה, של התלמידים שנכנסים עכשיו בשערי בית המדרש?
"יש לשון הרע נגד הציבור שלנו שהם שקועים באינטרנט. אני לא יודע מה יש להם בראש, אנחנו רואים שהם מנקים את הכל. אני שמעתי נתון ממחנכים, נתון שאני לא מאמין לו. הם אומרים שיותר מתשעים אחוזים מהנוער שקועים בפורנוגרפיה. אני לא מאמין לזה, ויש ביכולתנו למחוק את זה".
בעיניי הרב פנדל יש בלבול בדור הצעיר, אך גם הרבה כוח. "אצלנו לדוגמא יש 120 אברכים, אברכייה ענקית. זה חידוש. זה לא אברכים שכל אחד מהם יצא רב, זה אברכים שעוד שנה-שנתיים ילכו לאוניברסיטה. זו תופעה חדשה בציבורים האלה, הציבור של הדרומיים שההורים שלהם לא למדו בישיבות והאחים הגדולים שלהם לא היו אברכים".
הרב דוד פנדל ותלמידי הישיבה צילום: איגוד ישיבות ההסדר
"כשהתחלנו את הישיבה, התייעצתי עם ראשי ישיבה איך לבנות את הצוות. אחד מראשי הישיבה אמר לי: 'הדור הזה צריך צ'אפחות, פעם באמת היו חשובים רשב"א ורבי עקיבא איגר'. ברוך ה' שלא הקשבתי לו, זו טעות. הנוער צריך רשב"א ורבי עקיבא איגר, אולי לא ביום הראשון, אבל צריך. חובה גם שהר"מ יהיה במקום הזה, אם הוא לא שם התלמידים יגלו שזה מדריך בני עקיבא ויתייחסו בהתאם, כאילו אין עומק. הם מסוגלים ללמוד פיזיקה ברמות הכי גבוהות, הם מסוגלים לעשות את זה גם בגמרא ותנ"ך, ובשביל זה צריך את האנשים הכי רציניים".
תאוריית דלת הזכוכית: הייחודיות של ישיבת שדרות
כאמור, ישיבת שדרות היא בין הישיבות הגדולות בארץ, וזאת לאחר שנסגרת אפשרות הרישום בשל חוסר במקום. המצב המיוחד הזה מתקיים לצד ישיבות שנאבקות על חייהן בגיוס תלמידים חדשים, דבר שמעצים את ההישג של הישיבה בתחום.
הרב, מהו בעינייך הסוד של הישיבה?
"השנה כל הישיבות התברכו, ואצלנו במיוחד. מה שבטוח, זה לא אני. יש פה קבוצה של תלמידי חכמים מיוחדים, יש להם שפה רהוטה, ידע ועומק". לצד הפרגון לאנשי הצוות ולרבנים בישיבה, הרב פנדל מדגיש עוד אלמנט, וחוזר אחורה אל ההיסטוריה של ישיבות ההסדר. "הרי ישיבות ההסדר נבנו בגלים: התפיסה ששלטה בתחילה הייתה שהישיבה היא מנותקת מהעיר, אחרי זה היה גל של להוציא את הישיבות ליהודה ושומרון. אנחנו נכנסו בגל של הישיבות שנבנו בעיירות פיתוח, ולאחרונה יש גל של ישיבות בערים גדולות ובערים מעורבות".
הרב מפרט על התפיסה של הישיבה. "אנחנו רוצים להיכנס לתוך הציבור, אנחנו יושבים במרכז העיר ואנשים עוברים באמצע הישיבה, זה מעבר לרבים. בחרנו לשים דלתות מזכוכית, למרות הקסאמים והמצב הביטחוני, דלתות מזכוכית חזקה. אמרו לנו 'אתם צריכים פה בריקדות', אבל היה לנו מאוד חשוב שאנשים שעוברים יציצו פנימה. אפילו אין מבואה, למרות ההלכה שבית המדרש צריך מבואה, סמכנו על שיטה אחרת. היה חשוב לנו שאנשים שעוברים יראו את הנוער ויגידו 'וואו, זה יכול להיות הבן שלי', עם ספר ביד, ציציות, מדים. האווירה הזו גרמה שהרבה אנשים מהעיר מחשיבים את התלמידים כנכדים שלהם".
שדרות היא ישיבה ספרדית? "זו ישיבה של כולם"
ובאמת ותיקי העיר שדרות, עיירת הפיתוח המוזנחת לשעבר עם העולים החדשים מצפון אפריקה, יכולים לראות בתלמידי הישיבה כנכדיהם. אחד הציבורים העיקריים בהם זוכה הישיבה לפופולריות הם ספרדים מיישובי הדרום.
איך הרב רואה את סוגיית האשכנזים והספרדים?
"אנחנו צריכים שילוב כוחות. לדוגמא בישיבה, יש לנו ר"מים אשכנזים שמפלפלים ויש לנו ר"מים שהם אנשי הלכה מובהקים. ראש הכולל הוא עכשיו רב העיר, הרב דרור טוויל. תשמע סיפור: פעם ביקרתי באחת מישיבות ההסדר הכי אשכנזיות, ובא אליי בחור ספרדי משיעור ו' שעשה את המסלול הכי אשכנזי שאפשר. 'אני רוצה להקים ישיבה תיכונית ספרדית כמו שיש לכם בשדרות ישיבת הסדר ספרדית'. אתה יודע מה עניתי לו? שזו לא ישיבה ספרדית, זו ישיבה של כולם".
"בבית המדרש שלנו היא התחושה של התלמידים שאנחנו קול חזק של תורה ולא איזושהי נישה או קול פלגני או דעה שמפרישה את עצמה מהציבור. בחורים שואלים מה הקו של הישיבה. תמיד היינו אומרים 'אין קו, זה הקו', אבל זה יותר עמוק מזה. הרב שלנו הוא הרב קוק, אבל בתוך זה יש לנו מקום גם לרב סולבייצ'יק וגם לתורת החסידות, וזה קו מיוחד".
בכל זאת, הרב הוא ראש ישיבה של ישיבת עם רוב ספרדי.
"תשמע, חשוב לי מאוד שבחור יראה את הרב אשר וייס שמגיע פעם בשבועיים. התלמידים שלנו מנשקים לו את היד, הוא לא רגיל לדברים האלה אבל הוא זורם עם זה. באותו זמן הרב יצחק יוסף מגיע לפה, הוא אוהב מאוד להגיע. הרבנים רואים פה כזאת עצמה, הרבה עדות המזרח, כיפות סרוגות ומדקדקים בהלכה. גם רבנים אחרים, שנחשבים למתונים ומבתי מדרש אחרים, כשיבואו לפה גם ינשקו להם את היד, ואנחנו רוצים שהם יבואו. זה משהו שונה, לפעמים תלמידי ישיבה בגיל הזה הם ביקורתיים, ויפה לראות את התמימות והאהבה".
פוליטיקה וקודש: פוליטיקה של מדינת ישראל היא מחשבת ישראל
אחת הסוגיות העיקריות שמעסיקות את הרב פנדל ביום היום היא הסוגייה הפוליטית. הרב התנגד למהלך של נפתלי בנט וימינה, אך בראיון ביקש את סליחתם על כך שלא מחה מספיק על אלה שהלכו רחוק מידי עם המחאה. על עצם העיסוק הרבני בפוליטיקה מדגיש הרב: "תלמידי חכמים חייבים להיות מעורבים בחברה הישראלית, כשבאנו לעיר כל מיני ראשי ערים אמרו לי 'הכל טוב אם לא תתעסקו בפוליטיקה'. ולא היא. אנחנו אזרחים לכל דבר, ולא במקרה הרבה מהר"מים בוגרים והרבה מהפקידים בעירייה בוגרים. והרבה גם לא".
ישיבת ההסדר בשדרות בזמן הקורונה | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
"מותר לציונות הדתית לעשות פוליטיקה, ולישיבה יש אמירה עצומה בשאלה כיצד תיראה החברה הישראלית. רבנים צריכים להוביל בדברים פוליטיים, פוליטיקה של מדינת ישראל היא מחשבת ישראל. פוליטיקה אלוקית. מעצבים מדינה, אין חלום ורוד מזה, להיות שותף לצביון מדינה".
האם זהו המקום של ראש ישיבה? לקדם מפלגה כזאת או אחרת?
"הציבור רוצה לשמוע קול רבני. יש הרבה רבנים שמשוכנעים שהם צריכים ללמד תורה ומפלגה זה משהו פלגני. אני חושב הפוך. אי אפשר לעמוד בצד ולהגיד אני מלמד, אני עובד ציבור בישיבת הסדר ואסור לי לעסוק בפוליטיקה. אני מכיר את המגבלות, אני לא מפעיל סמכות ומרות להגיד מה להצביע. זאת זכות בחירה חופשית, אבל מותר ללמד תורה מה המגמות של עם ישראל וארץ ישראל. הציונות הדתית היום דוגלת בתורת ישראל השלמה, ארץ ישראל השלמה, בעם ישראל ובזהות יהודית. כל רב צריך להגיד את זה, זה לא פוליטיקה. זה אזרחות טובה, זה שותפות, זה תורה.
ניקח לדוגמא את הקמת הממשלה. זו לא הייתה ממשלת אחדות. הרבה פעמים הם אמרו 'אנחנו רוצים שקט, די למריבות'. אנחנו לא רוצים שקט, אנחנו רוצים אקשן. רוצים לחדד דברים. יש לנו הרבה מאבקים, לא שייך לקחת, כשהיה רוב מובהק לימין וכולנו עבדנו קשה, לקחת את ההישג הזה ועבור לשמאל. זה גזל. כל פוליטיקאי צריך להבין: ברגע שאתה פונה שמאלה בצורה חדה מידי, דברים מתהפכים ואנשים צועקים".
אבל המהלך של בנט נועד כדי לעצור את רצף הבחירות שמדינת ישראל נקלעה אליו.
"על מנת שיהיה שקט ולעשות שלום אדם יוותר על כל הזהות שלו? עם ישראל הוא עם חזק, וברור שיש ערך ליציבות ואנחנו מקווים שתהיה יציבות. אבל בשבילה נמכור את הערכים? ברור שיש להם אג'נדה. מה שמתדלק את מירב מיכאלי, והיא אומרת את זה, זה לסגור את עלי, נגד הרב סדן. עם ישראל רוצה מדינה יהודית, אין משהו אחר".
צילום: אורי טוסון
המהלך שהתחיל כבר אבא, ההתפעלות מהרב ליכטנשטיין והחזון לעוד כמה שנים
בנימה יותר אישית, שאלתי את הרב על ילדותו בארצות הברית. "שם זה שנות הילדות. אבא שלי, הרב מאיר, יצא ללונג איילנד, מקום שהיה ריק מתורה והקים קהילה בהדרכת תורה ומסורה ששלחו רבנים לכל מיני מקומות. הוא היה רב הקהילה והקים בבית ספר שצמח לישיבה תיכונית שאני למדתי שם. הוא לקח את שנת השבתון במלחמת יום הכיפורים, כשהייתי בכיתה ז', וזאת השנה שהיינו בארץ. ביקשתי ממנו שיבטיח לי שאני אחזור, ובאמת חזרתי בכיתה י' לבד".
לאחר שהרב עלה, הוא למד בישיבת שעלבים, ישיבת מרכז הרב ואפילו בישיבת מיר. אולי בגלל שהוא נולד בחוץ לארץ, ואולי זו האישיות שלו, אבל יש משהו ברב פנדל שמסתכל ברוחב על עולם התורה. כשאני שואל אותו על שילוב של תורה ואקדמיה, הוא מפתיע אותי פעמיים: בתשובה ובסיפור. "בהקשר הזה אני התפעלתי מהרב אהרון ליכטנשטיין, שהיה דוקטור לספרות אנגלית וכשהוא נתן שיחה על ענייני תשובה הוא ציטט מסופרים שאני לא יכול להגיד את השמות שלהם. כבחור הסתכלתי על זה בהערצה, אבל ידעתי על עצמי שזה גדול עליי ושזה יוציא אותי. אני יכול לחנך את התלמידים לצאת להווארד לשבע שנים? צריך לדעת שכן מקריבים ואולי עוד חזון למועד. אפשר וצריך לבנות תלמידי חכמים יותר שלמים".
ריקודים בישיבת בצאת יום הכיפורים צילום: אורי טוסון
התשובה הזו של הרב מביאה אותנו אל סיום הראיון, כשאני שואל את הרב על הישיבה בעוד כמה שנים. "הייתי שמח אם נצליח במשימה להעמיד אנשי אמונה גדולים, מנהיגים, אנשים עם השקפה, עם כושר הבעה, עם רצון ואמונה שיכולים לשנות ולעצב. עולם התורה מפרה ורבה וצריכה להוליד עוד ועוד כוחות של תורה עד שמלאה הארץ דעה את ה'".